בתקופה שלנו, בה נוצרים בעולם מדי יום יותר ממיליארד גיגה בייטים של מידע חדש, חשוב כל פעם יותר למזער את המושב הפיזי של כל ביט בודד. במכון Kavli לנָנוֹ מדעים של אוניברסיטת Delft בהולנד, קבוצת מדענים הצליחו לאחרונה למזער את מימדי יחידות המידע הדיגיטאלי במצע ליחס של ביט אחדלכל אטום של כלור. באופן תיאורטי, יחס שכזה יאפשר את אחסון כל הספרים שנכתבו אי פעם על ידי בני האדם, על גבי שטח של בול דואר בודד. קבוצת המחקר הצליחה לבנות זיכרון של קילובייט אחד - 8,000 סיביטים - כאשר כל סיפרה בינארית מיוצגת על ידי מצבו של אטום אחד של כלור. צפיפות המידע באחסון שכזה מגיע ל-500TB לאינץ' רבוע, פי 500 מכל דיסק קשיח איכותי שניתן להשיג. מול מחקר זה פורסם גם מחקר העושה שימוש בשרשרות מולקולות דמויות DNA כדי לדחוס 125TB למילימטר רבוע.
בשנת 1959 איתגר הפיזיקאי Richard Feynman את עמיתיו עם רעיון להנדס את העולם בקנה מידה הזעיר ביותר האפשרי. בהרצאתו "יש שפע מקום בתחתית" הוא טען כי לו הייתה קיימת פלטפורמה שתאפשר ארגון של אטומים בודדים על פי תבנית מסודרת ומדויקת, היה אפשר לאחסן יחידת מידע אחת בכל אטום. כמחווה לפיינמן, קבוצת המחקר ב-Delft כתבו קטע מהרצאתו המפורסמת על גבי אזור ברוחב 100 ננומטר.
נעשה שימוש במיקרוסקופ מנהור סורק בו מחט מחודדת בודקת אחד אחד את האטומים על גבי משטח. הבדיקה לא רק מאפשרת לראות את האטומים אלא גם להזיז אותם, במה שניתן היה להשוות לתצרף הזזה.
במסדר זה כל ביט מורכב משני מצבים על גבי משטח אטומים של נחושת, והאטומים של כלור יכולים לזוז קדימה ואחורה בין שני מצבים אלו. אם אטום הכלור נמצא במצב עליון ויש מקום ריק מתחתיו, הוא מייצג את הערך 1. אם אטום הכלור נמצא למטה ומעליו מקום ריק, זה מייצג ביט בעל הערך אפס. כיוון שכל אטום של כלור מוקף מאטומים נוספים, פרט אשר במקומות הריקים, הם שומרים אחד על השני במקומם. זו הסיבה ששיטת המקומות הריקים יציבה יותר מאשר שיטות אחרות עם אטומים חופשיים, ויותר מתאימה לאחסון מידע.
הזיכרון האטומי הזה מסודר בבלוקים של 8 בייטים (64 ביטים). לכל בלוק יש סמן העשוי מאותו סוג של מקומות ריקים כמו בשאר האטומים. הסידור התקבל בהשראת קודים ה-QR. כל סמן פועל כמו קוד QR מיניאטורי הנושא מידע מדויק על מיקום הבלוק על גבי שכבת הנחושת. הקוד גם יסמן אם הבלוק פגום, למשל, בעקבות מזהם מקומי כלשהו או פגם במשטח. זה מאפשר לשדרג בקלות את הזיכרון לגדלים גדולים מאוד, גם אם משטח הנחושת אינו מושלם לחלוטין.
מצע מסוג זה מבטיח מבחינת יציבות ואפשרות שדרוג עבור מרכזי מידע. עדיין, אל תצפו שזה יקרא בקרוב. במצב הפיתוח הנוכחי, הזיכרון מסוגל לפעול בתנאי ריק נקי מאוד ובטמפרטורה של חנקן נוזלי (מינוס 196 מעלות צלסיוס) - תנאי מעבדה.
בניגוד למה שרבים מכם חושבים, גם מערכות לינוקס נשבו על ידי תוכנות זדוניות של הצפנה המבקשות כופר. אך לפני כ-4 חודשים התפרסם כלי חינמי המסוגל לאתר כפרה ללינוקס.
Sean Williams מפתח מסאן פרנסיסקו, תכנן כלי תוכנה לניטור קבצים חדשים במערכת קבצים. הפרויקט שלו התחיל במטרה לנהל את הקריאות והכתיבות של הספריות. לאחר שמחשב אביו נדבק בכפרה הנפוצה CryptoLocker, החליט להתאים את פרי עבודתו לצרכי זיהוי כפרה וקרא לו Cryptostalker. ברגע שהתוכנה מזהה קבצים המכילים מידע אקראי, היא מיד מודיעה על כך למשתמש. תחילה תוכננה מערכת האיתור בעבור פלטפורמת לינוקס בלבד, אך המשך פיתוח יתאים אותה גם למחשבים עם מערכות הפעלה ווינדוס ו-Mac OS X. אך כבר קיים פתרון ניטור נגד כפרה בעבור OSX המכונה?RansomWhere
קריפטוסטוקרכתוב ב-Python וויליאמס מתכוון לשלב אותו עם מוצרים נוספים לחסימת הגישה לשרתים המצפינים. כמו בעולם של הוירוסים הביולוגיים, רבים עמלים בפיתוח אמצעי הגנה. למשל, Sylvain Sarméjeanne התמקד במלחמה נגד Locky. והחודש, החלה חברת ביטדפנדר להפיץ בחינם פתרונות מנע כנגד הכפרות CTB-Locker, Locky ו-TeslaCrypt. ה"חיסון" של ביטדפנדר גורם לתוקף להאמין כי המערכת המוגנת כבר הותקפה על ידי תוכנה זדונית.
בשבוע שעבר דיברנו על סימנים מקדימים לקריסת המחשב. היום נתייחס באופן מיוחד לדיסק הקשיח. בכך אנו מרחיבים את דאגתנו מהדיסקים הפנימיים אל הדיסקים הנוספים, החיצוניים למחשב. דיסקים חיצוניים משמשים לרובנו כהתקן אחסון, גיבוי או ארכיון, ועל כן תדירות ועומס הפעילות שלהם נמוכים יותר, מה שמשתקף באורך החיים ממוצע ארוך יותר. בהעדר אירוע טראומטי כגון מכה, נפילה או מכת חשמל, דיסק שכזה יכול לחיות בין 5 ל-10 שנים בהתאם לאיכותו ולתנאי שימוש, אחסנה ותחזוקה. לגבי דיסקים פנימיים של מחשבים נישאים או דיסקים חיצוניים המנוידים אָנֶה וָאָנָה לאורך חייהם, ניתן לצפות ל-3 עד 5 שנות חיים אפקטיביים, עם דגש על ה-3. וכן, זו תקופה קצרה למדי בעבור אחסון אמין של מידע חשוב. במקרה הטוב, נראה כי בריאות הדיסק הולכת ומתדרדרת באופן הדרגתי, ובכך מאפשרים לנו להתערב, לבצע עותק נוסף של המידע, ולהחליף את ההתקן לפני שהוא שובק חיים. אך, כיצד נדע שהדיסק שלנו חולה וימיו ספורים?
בין הסימנים הכלליים של מחלת דיסק ניתן למנות מקרים בהם מהירות התגובה יורדת, או שהמחשב לפרקים "קופא", או שהמסך שלנו מכחיל כולו (מסך המוות הכחול). כל אלו יכולים להופיע גם כאשר מקור הבעיה הוא לאו דווקא הדיסק הקשיח. ובכל זאת, מיד עם הופעתם כדאי לבצע גיבוי כולל כדי לאבטח את שרידות המידע אשר באותה מערכת. כאשר בעיות אלו מתרחשות מיד לאחר שבוצעה התקנה חדשה או במצב בטוח של מערכת חלונאית, כמעט בטוח שהאשם הוא מרכיב חומרה תקול, או דיסק קשיח חולה. מעת לעת אנו פוגשים קבצים שמשתבשים ולא מאפשרים לנו לפתוח אותם. כאשר התדירות במקרים הללו מתחילה לעלות, או קבצים שהיו במקום מסוים פתאום "נעלמים", יש סיבה לדאגה. יותר מגורם אחד יכול להוביל למצבים אלו, ובכל זאת הם גם סימן טיפוסי לשחיקה הדרגתית של הדיסק הקשיח.
כאשר המחשב משמיע רעשים חשודים, ולאחר בדיקה ניתן לפסול מקורות אחרים (מאווררים, רכיבים שאינם מהודקים היטב, או איזה חרק שנכנס למארז) יתכן והמקור הוא הדיסק הקשיח. כאשר הדיסק משמיע רעשים זה לפעמים סימן שאיחרנו את המועד וכבר קיים נזק בלתי הפיך. אך היקף הנזק משתנה ממקרה למקרה ופעמים רבות ניתן עדיין להציל מידע חשוב.תורה שלמה עוסקת באבחון צלילים של דיסק תקול, הקבלה של ממש לתחום הרפואה החוקר את הגוף דרך סטטוסקופ.
ברוב הדיסקים הקשיחים, (ואפילו בכונני פלאש) גם לאלו שרק הגיעו מהמפעל, קיימים סקטורים פגומים, כאלה שלא מסוגלים לשמור על שלמות המידע הנכתב בהם בשל נזק פיזי כלשהו. מערכת ההפעלה מסוגלת למסך את קיומם כדי שהם לא יפריעו לנו. נדיר שהמשתמש הממוצע יצטרך להתמודד עם-Bad sectors. אבל, כאשר מספרם הולך ועולה והם מתחילים להפריע לתפקוד התקין, עלינו לקבל את התופעה כסימן מקדים לתקלה בדיסק. ניתן לבצע בדיקת סקטורים פגומים שמערכת ההפעלה עדיין לא זיהתה באמצעות תוכנות ייעודיות כדי לנסות ולהתגבר עליהם.
מערכת ההפעלה אוספת מידע מטכנולוגיית .S.M.A.R.T אוSelf-Monitoring, Analysis and Reporting Technology אשר באמצעותו ניתן לחזות כשלים של דיסקים קשיחים. פרמטרים אלו לבדם אינם מספיקים כאזהרה ולעיתים מאותתים מאוחר מדי אחרי שהתרחש נזק בלתי הפיך.
בכלל, לא מומלץ לסמוך על סימנים מקדימים, אורגנולפטיים או של תוכנה, כדי להחליט שהדיסק שלנו כושל או שעומד למות. קיים סיכוי גבוה שדיסק קשיח יפסיק לעבוד באופן פתאומי וללא הזהרה. במקום לנסות ולנחש מתי זה יקרה, עדיף להתמקד בגיבויים טובים, עדכניים, תדירים ומבוקרים.
קביעת הזהות של אדם חשובה משפטיות, ולעיתים גם לצורך השגת יעדים הומניטאריים. בין היתר, גם קביעת המגדר הוא צעד חיוני בזיהוי אינדיבידואלי. ברפואת שיניים משפטית סך כל המאפיינים של השיניים והמבנים הקשורים בהם מספק מכלול ייחודי שהוא הבסיס לזיהויו של אדם. בחקירות פליליות ושל זיהוי פנים יש מקום לשימוש גם בשיטות כגון cheiloscopy, מדד MCI (אינדקס ניב-לסת תחתונה), ובדיקה גנטית. בעבר נרשמו מספר מחקרים להערכת הדיוק של שיטות אלו לקביעת מגדר. ה-Cheiloscopy או Quiloscopy הוא התיעוד והניתוח של מבנה הרירית החיצונית של השפתיים והסימן שהיא מותירה. טביעות השפתיים הן ייחודיות וקבועות לכל אדם. להבדיל מטביעות האצבעות, השוואת טביעות שפתיים של בני משפחה ובין תאומים גילתה שלמרות השוני האינדיבידוארלי, קיימות תבניות משותפות עם מאפיינים (חריצים) דומים, מה שרומז על התורשתיות של צורותיהם. התופעה הביולוגית של נוכחות מערכת תעלות או קפלים בשפתיים תוארה על ידי האנטרופולוג ר. פישר בראשית המאה ה-XX. גם לוקארד, אבי המיקרוסקופיה הפורנזית, המליץ על השימוש בטביעות שפתיים. החל משנת 1950 שני חוקרים יפניים ביצעו מחקר מעמיק על היחסים הפורנזיים שבין שפתיים נשיים ושפתון. ב-1960 דר מרטינס סנטוס הציע שיטה פשוטה למיון טביעות שפתיים. והמחקר האירופי הראשון בנושא בוצעה בהונגריה ב-1961, לאחר שנמצאו טביעות שפתיים על גבי דלת זכוכית בזירת רצח. ב-1971 החוקרים היפנים השוו טביעות של תאומים זהים, חילקו את הטביעות לארבעה רביעים וקבעו שיטת מיון משלהם של 6 סוגי תעלות שונים, הוכיחו את ייחודיות הטביעה לכל אדם, את הדמיון המשמעותי בין תאומים זהים, ואת המאפיינים שניתן לרשת מאחד ההורים. יותר מאוחר, הוכיח Yasuo Tsuchihashi כי לאחר הבראה מפגיעה בשפתיים, הצורות חוזרות להיות כפי שהיו קודם לכן.
טביעות אצבע ניתן לגלות במספר שיטות, המבוססות על העובדה כי שמני הגוף והזיעה עוברים אל חפצים הבאים עמם במגע. החומרים האורגניים מתגלים באמצעות מספר מֵגִיבים כמו אבקות (נדבקות לזיעה ולשומנים), יוד מגיב עם זיעה כאשר מחממים אותו, ninhydrin מגיבה עם חומצות האמינו הנוכחות בזיעה, ה-cyanoacrylate (דבק מהיר) מגלה טביעות אצבעות סמויות כאשר מחממים אותו, וזיעה זוהרת כאשר מאירים אותה בקרן לייזר. טביעות שפתיים סמויות נבדקו בשיטות דומות. המבנה ההיסטולוגי של שולי השפתיים כולל בלוטות רוק זעירות, ובלוטות חלב. בלוטות החלב קשורות לזקיקי שיער ובלוטות זעה ביניהם, ומפרישות שמנים. הפרשות אלו והרטבת השפתיים הפיזיולוגית המתמדת, גורמים לכך טביעות שפתיים נוכחות במרבית זירות הפשע. עוד מסתבר כי טביעות שפתיים ניתן לתעד גם ללא שימוש בשפתון או כל מדיום אחר, כל עוד משתמשים במשטח לא נקבובי - אותו מפתחים לאחר מכן לאיתור הטבעיות. קבוצת חוקרים מקוריאה ערכו מחקר כדי להראות שטביעת שפתיים יעילה לשימוש על ידי מערכות ביומטריות. זיהוי טביעות השפתיים התפתח פחות מהזיהוי של מאפיינים אנושיים אחרים (כגון טביעות אצבע, תבניות קול, תבניות כלי דם מרשתית העין, או תווי פנים). לזיהוי צורת שפתיים באמצעות מצלמת CCDיש את היתרון של קשר למערכות זיהוי נוספות: פנים, עין, רשתית וקַשׁתִית. שיטה חדשה באמצעות ארכיטקטורת רבת-רזולוציה הוצעה כדי לזהות טביעת שפה באמצעות גרעיני דפוס. בשיטה זו, קבוצת גרעיני תבנית היא פונקציה של מספר מסכות טביעת-שפה מקומית. פונקציה זו ממירה את המידע מטביעת השפה לנתונים דיגיטליים. הארכיטקטורה רבת הרזולוציה מאפשרת צמצום ניכר של שגיאות הזיהוי.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.
