קיבולת האחסון של ההתקנים הנישאים הקלים קפצה לאחרונה קפיצת ענק.
באוגוסט 2015 הודיעה חברת ASUS על דגם אנדרואיד
מיוחד, ה-Zefnfone
2 Deluxe Special Edition, שיכיל זיכרון של 256GB.
כעת, Samsung השיקה אתכרטיס הזיכרון הראשון שלה בקיבולת 256GB.
לטלפונים ניידים רגילים
יש לפחות 4GB קיבולת לאחסון הסיסטם
והמידע הבסיסי. כיום הקיבולת המזערית בטלפון איכותי היא 16GB,
וכדי ליהנות מנוחות בשימוש, רצוי לשדרג ל-32 או 64GB
בדגמים המאפשרים זאת. מעבר לכך, מעט מכשירים מאפשרים, וגם
היצרנים לא מספקים.
ה-Galaxy
S7,דגם הדגל של Samsung, (אם אינכם חייבים, גם לא רצוי לבדוק
את טענת היצרן שהמכשיר עמיד במים) מגיע בקיבולת מרבית של 64GB,
אך יש בו הכנה לזיכרון מדור חדש ומהיר הרבה יותר. מדובר
בטכנולוגיית UFS 2.0,
אשר מסוגלת לשמור 256GB
מידע.
כרטיסי הזיכרון עד 128GB המוכרים לנו משתמשים
בתקן eMMC. כרטיס MMC (או
Multi Media Card) דומה לכרטיס
SD. ה-SD היא טכנולוגיה
חדשה ואיכותית יותר, אך גם יקרה יותר מ-MMC.
eMMC פירושו Embedded Multi Media Card,
כלומר הוא לא כונן פנימי מתוחכם עם פיצ'רים ומהירות שווה לכונני
SSD שנועדו למחשבים שולחניים או נישאים. מדובר
ברכיב זיכרון מולטי מדיה המוטמע בלוח האם של ההתקן, באותה צורה כמו כרטיסי
SD. כרטיסי MMC והממשק
שלהם, איטי הרבה יותר מ-SSD.
MMC היא דרך יותר זולה לספק אחסון פנימי. התקני
eMMC מכילים בקר ההופך אותם ל-bootable
(ברי אתחול), כדי שניתן יהיה להשתמש בהם ככונן סיסטם בלפטופים ובטאבלטים
זולים עם מערכות הפעלה Android, Windows,
או Chrome OS. אבל, אין בהם את הקושחה, את שבבי
הזיכרון פלאש הרבים, את החומרה האיכותית ואת הממשק המהיר של כונני הפלאש.
בדיוק כפי שכרטיסי SD איטיים בהרבה מכונני
SSD, כך גם אחסון eMMC
איטי בהרבה מ-SSD מתוחכם יותר.
כרטיסי הזיכרון החדשים של
סאמסונג יוצרו בטכנולוגיית UFS 2.0,
המהירה
בהרבה מן ה-eMMC. תקן UFS או Universal
Flash Storage בגרסה 2.0 הוכרז בספטמבר 2012 על ידי
JEDEC, ארגון התקנים
הבינלאומי לתעשיית המיקרואלקטרוניקה תחת הקוד JESD220B. רק ב-2014 הודיעו
יצרנים מספר שהם יתחילו להשתמש בו. UFS 2.0 גובר על eMMC 5.0
לא רק על ידי רוחב הפס הזמין, אלה שהוא יותר חסכוני מבחינה אנרגטית,
טומן מספר הרחבות אבטחה, ובעיקר מאפשר קריאה וכתיבה בו זמנית (בעוד
eMMC מאפשר קריאה או כתיבה בכל פעם).
חברת LaCie חשפה השבוע את ה-Backup Plus Hub, התקן אחסון שולחני המכיל
דיסקים מבית Seagate. המוצר לא רק נועד
לגבות את המחשבים אלא גם קבצים מטלפונים ניידים, טאבלטים ומצלמות. בנוסף
להעברת מידע ניתן להשתמש בו לטעינת התקנים נישאים באמצעות שני פורטים USB
3.0 בחזית המארז.
ההתקן זמין למערכות מקינטוש (מארז כסוף) או ל-PC (מארז
שחור), שתי הגרסאות ניתנות לשימוש בכל אחד משני הסוגים. גרסת המק מגיעה
עם קיבולת של 4 או של 8TB ומפורמטת
-native mode - לשימוש עם קובצי מק.
גרסת ה-PC מגיעה בקיבולת 4, 6, או 8TB. הרוכש כל מוצר מקו זה, מקבל זכות לגיבוי בענן דרך OneDriveשל עד 200GB מידע במשך שנתיים.
מחירים: 140 דולר ל-4TB, 200 דולר ל-6TB
ו-250 דולר ל-8TB. הגרסה למקים לא יקרה
יותר. דגם חסכוני יותר מגיע בלי שני הפורטים בחזית.
פושעי הסייבר הידועים לשמצה הם לא היחידים שמסכנים את המידע הארגוני. גם
עובדי הארגון בעצמם מסוגלים לפעול בזדון ולגרום לאובדן וזליגת מידע.
חברת Accenture הזמינה מ-HfS Research חקר בנושא
גניבת מידע, הנושא כותרת: “The State of Cybersecurity and Digital Trust
2016”. על פי תוצאותיו, ב-%69 מהחברות שהשתתפו בסקר נרשמו מקרי גניבת מידע
מצד עובדים במהלך השנה האחרונה, או לפחות נעשו ניסיונות גניבה. אם לוקחים
בחשבון רק את חברות המידע והתקשורת שביניהם, השיעור עולה ל- %77
כאשר מבררים מה הן הדאגות העיקריות של העסקים המשתתפים בסקר עבור השנה
או שנה וחצי הקרובה, מסתבר ש-%48 מודאגים מגניבות מסוג זה, בעוד %42 מודאגים
מהפגיעוּת שלהם לתוכנות זדוניות.
יותר ממחצית המנהלים שרואינו, מאמינים כי הצוות הנוכחי שלהם אינו מסוגל
למנוע בעיות של אבטחת מידע. יתכן ויוכל לאתר אותם ולפעול לאחר מכן לתיקונם,
אך לא למנוע את קיומם. לצד זה, 4 מתוך 10 מנהלים בדרגים גבוהים מבקשים
תוספות תקציב להעסקת מומחי אבטחה ולהכשרת עובדים בתחום.
התוצאות מדאיגות, אומרים ב-Accenture: מומחי
אבטחה בטוחים שהאיומים לא ייעלמו אלא ההיפך, הם יתגברו ויקשו על הארגונים
בהגנת על המידע החיוני ובשיקום אמונתם באחסון הדיגיטלי. ארגונים מעוניינים
להשקיע בטכנולוגיות סייבר מתקדמות, אך מוצאים את עצמם בתקציב חסר להעסקה
או הכשרה של אנשים שידעו להשתמש בטכנולוגיה בצורה יעילה.
עקבנו במשך שנים אחר הנושא בישראל. במיוחד קשה לעובדים בארצנו בתחומים
מסוימים לזכור ולהפנים סעיפי חוזה כגון: "כל תוצרי עבודתו של העובד יהיו
שייכים למעסיק בלבד, לעובד לא יהיו כל זכויות בהם". תארו לעצמכם שבנאים
ירגישו זכות להשתמש בבתים שבנו עבור מעסיק!
מניסיוננו העונשים בארץ בגין גניבת מידע ממעסיק אינם מרתיעים דים. ארגונים
ברובם משתדלים להצניע אירועים מסוג זה ולמנוע את פרסומם, מפחד של פגיעה
במוניטין. נאשמים אשר נמצאו אשמים מחויבים בקנסות כספיים אך בסופו של דבר
ממשיכים בחייהם. הם לא נושאים אות קין תעסוקתית, ובענף המידע והתקשורת
הם אף נחשבים לגיבורים או אידיאליסטיים מאחר ומימשו את פנטזיות הזדון של
רבים אחרים (תופעת ה"אופנובנק",
זוכרים?)
"תביעות רבות עוסקות בגזילת סודות מסחריים, עבירות אשר מעוגנות
בחוק עוולות מסחריות. "סוד מסחרי" אינו מילת קסם, ועל מעסיק הטוען
לקיומו של הסוד להוכיח את דבריו. על פי רוב, שופטים לא מסתפקים
בתיאור או טענה כלליים על קיומו של "סוד" (כפי שארע במקרה דנן),
אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת
לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו’. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי"
על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר
"סוד".
יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד", וכי הוא נקט
באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו
בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים
או שמירת החומר במקום מוגן.
עקרונות אלו חזרו ונשנו בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה אשר
קבע כי "סוד מסחרי" הינו בדרך כלל מידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי
המעסיק או בידי ההנהלה הבכירה.
האם רשימת לקוחות היא סוד מסחרי?
בית המשפט העליון קבע בפסיקתו כי על מנת ש"רשימת לקוחות" תהיה
סוד מסחרי כהגדרתו בחוק, עליה לעמוד בשני תנאים עיקריים. על המעסיק
להוכיח כי דרוש מאמץ מיוחד להשיג את הרשימה, ועליו לשכנע את בית
המשפט כי יש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן". בית המשפט
צריך להכריע מהו האיזון הנכון בין חופש העיסוק של העובד, לבין
זכות הקניין של המעסיק. חוק עוולות מסחריות מגדיר סוד מסחרי כמידע
עסקי מכל סוג שאינו נחלת הרבים, ושאינו ניתן לגילוי עדין בנקל
על ידי אחרים. על פי החוק, סוד מסוג זה מעניק יתרון למעסיק על
פניו מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.
רשימת לקוחות תהיה למעשה סוד מסחרי במקרים הבאים:
רשימת לקוחות תזכה להגנה רק אם היא סודית.
מן הראוי להתחשב בהיקף התחרות בין המעסיק הקודם והמעסיק החדש,
אם הם מתחרים על אותו פלח שוק ועל אותו מוצר או שמא פועלים באותו
ענף בלבד.
במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא
מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה.
לכן יש להתחשב בהיקף הידע שיש לעובד על הלקוחות בתחום זה.
ענף המשק שבו מתנהלים העסקים של המעסיק הקודם והחדש משפיע אף הוא
על חשיבותה של רשימת לקוחות.
יש להביא בחשבון את ההשקעה של המעסיק הקודם במשיכת לקוחות ואת
החיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי."
נשיא Movilnet - חברת התקשורת הממשלתית בוונצואלה, והגדולה ביותר במדינה
זו על פי מספר המנויים - אמר במעמד פומבי כי שירותי האינטרנט בוונצואלה
אינם מהירים בשל מספר המשתמשים הרב.
הנ"ל השווה: "במדינות אחרות שירות האינטרנט יכול להיות מהיר מאוד מפני
שמשתמשים בו מעט אנשים, והוא יקר מאוד!. לעומת זאת, אצלנו יש ל-%66
מן האוכלוסייה גישה לאינטרנט".
ברבעון השלישי של 2015 נרשמו נתונים על מהירות הממוצע של חיבורי אינטרנט
במדינות אמריקה הלטינית על מנת להשוותם עם רמות החדירה השונות שפורסמו
ב-World
Stats. באמריקה הלטינית יש מדינות רבות עם שיעור נגישות לרשת גדול
יותר מוונצואלה, ועם מהירות גבוהה ממנה.
וונצואלה נמצאת במקום ה-142 בעולם על פי ממוצע המהירות של שירותי אינטרנט.
עם 1.9Mbps היא גם תופסת את המקום מספר 15 של
הדירוג ביבשת אמריקה.
בהקשר להטמעת חיבורי פס רחב של 4Mbps, רק %4.3 מתושביה נהנים משירות זה
למרות שהמדינה ממוקמת במספר ה-116 בעולם בתחום זה. במקום הראשון נמצאת
קנדה (%90) , ואחריה ארה"ב (%86) , צ'ילה (%84), מקסיקו ואורוגוואי
(%78). פרו, קולומביה וארגנטינה גם הן עוברות את ה-%50
%0.3 מתושבי וונצואלה נהנים משירות במהירות
10Mbps ורק -%0.2 מ-15
Mbps. המהירות הגבוהה ביותר אליה הגיעו בוונצואלה
הייתה 12.1Mbps, ברבעון הראשון של 2016
מחשבים קורסים לפעמים באופן פתאומי וכביכול ללא התראה מוקדמת. אך מרבית
הקריסות לא אקראיות כלל. קיימים סימנים המקדימים להן, וכדאי לשים אליהן
לב.
דברים שונים יכולים לעבור על המחשב בזמן שהמשתמש אינו משגיח. מסכים כחולים
והודעות שגיאה יכולים להופיע מבלי שנראה אותם, הן בגלל שהמחשב או המסך
במוד שינה, או מפני שלא ישבנו מולם בעת הופעת ההודעה. אך בדרך כלל אין
קריסה שלא מקדימים אותה סימנים כלשהם.
יש מצבים בהם שני רכיבים במחשב יתחרו על אותם משאבים כדי לבצע את אותה
מטלה. זה יוצר התנגשות בין מרכיבי חומרה המתבטאת בהתנהגות חריגה
במהלך ביצוע מטלות מסוימות. ניתן לזהות התנגשות כזו על ידי פתיחת ה-Device
Manager במערכות החלונאיות חומרה מתנגשת תופיע עם סימן קריאה לצדה.
כאשר קבצים (שקודם לכן לא עשו בעיות) לפתע לא מוכנים להיפתח, או נפתחים
לפעמים ולפעמים לא, יתכן ואנו עומדים בפני בעיית שיבוש קובץ רנדומאלי
או שיבוש תוכנה. לעיתים התופעה מלווה על ידי הודעת שגיאה, ולפעמים
לא. הסיבה לבעיה יכולה להיות תוכנה זדונית או דיסק תקול.
.
כאשר לוקח לתוכנה יותר מדי זמן להעלות, כאשר הקבצים לא תמיד נפתחים, או
כאשר הדיסק הקשיח מרעיש יתר על המידה בזמן פעולה, יתכן והדיסק מגיע לסוף
חייו הפעילים בעקבות שחיקה מכאנית. זה הזמן לבצע גיבוי חירום של
כל מה שלא גובה עד כה וגם ניתן עדיין לגבות. והמאמינים, להתפלל שהגיבוי
יסתיים בהצלחה.
יש פעמים שמערכת ההפעלה מסרבת לבצע אתחול ותופיע הודעה על כך שלא
נמצא מקור לאתחול. זאת, למרות שהיא כן תגיב מאוחר יותר או בלחיצת כפתור
reset. ברוב המקרים זהו סימן שקיימת בעיה בדיסק
הקשיח או כי במערכת ההפעלה המותקנת חל שיבוש.
כאשר שירותי האינטרנט "צולעים" למרות שאין בעיה אצל הספק השירות, או בנתב,
יתכן וקיימת בעיה באיכות האלחוט (WiFi) או במתאם ה-Ethernet. באותה מידה
התופעה יכולה להצביע על תוכנה זדונית הפועלת ברקע וגורעת מרוחב הפס הזמין.
תוכנה זדונית, כידוע, מסוגלת לפגוע במחשב בצורה קטלנית.
טמפרטורות גבוהות משפיעות לרעה על כל מרכיבי המחשב ובמיוחד על הדיסק הקשיח.
הטמפרטורה יכולה להשפיע גם על הכרטיס הגראפי והוא זה שיתחיל לשדר את סימני
ההזהרה הברורים ביותר. כאשר אנו צופים בוידיאו במחשב, בלי קשר למקור שלו,
יש שם זרימת מידע ההופכת לתמונה. שגיאות במידע הנ"ל יכולות לגרום לתוצאת
לוואי כמו בלוקים בצבע רנדומאלי, קווים מוזרים או גיאומטריה תלת ממד
חסרה. כל אלה מסמנים שהמעבד הגראפי נמצא בבעיה. הבעיה יכולה להיות טמפרטורה
גבוהה מדי, אך גם שחיקה או תקלה אחרת.
רעש מאווררים חזק מדי מצביע על עבודה מאומצת מן הרגיל עקב טמפרטורה
גבוהה מדי. מאוורר "שקט מדי" הוא סימן שהפסיק לעבוד ואינו פועל
להורדת הטמפרטורה. בשני המקרים המצב יכול להוביל לקריסה ולנזק בחומרה.
כאשר תוכנה נפתחת ללא אישור או פקודת המשתמש, קיים חשש להנגעות
בתוכנה זדונית. לעיתים גם אביזרים פריפריאליים כמו מצלמת רשת, יכולים להתחיל
לעבוד ללא שביקשנו. פעילות מסוג זה יכולה להיות קשורה לפגיעה זדונית בדיסק,
בתוכנות או בקבצים
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין
חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש
העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים
במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב
לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.
