בכל עסק או ארגון ממוחשב קיים מידע אליו נגשים כל הזמן ומידע אליו נגשים לפרקים שונים. למשל, כל הזמן נגשים לדואר האלקטרוני, אחת ליום נגשים למערכת הנוכחות, אחת לחודש מסכמים את נתוני השכר, וכו'. לפני מספר חודשים הוזמנו לחברת הפצה עם כ-70 עובדים, לבחון את הדרך בה נשמר שם המידע הנוצר במהלך יום העבודה. מידע על סחורות, על מסירת משלוחים, על מזמינים, יעדים ועובדים. ערכנו סיור, שאלנו שאלות, והשארנו "שיעורי בית" לטכנאי המחשבים. "שיעורי הבית" שהשארנו להם לעשות כללו הערכת נפח המידע הכולל בארגון, בירור הנפח היחסי של חומרים קריטיים (מידע שבלעדיו העסק לא מסוגל לעבוד גם לא שעה אחת נוספת), ודירוג שאר הנתונים על פי הזמן שאפשר להמשיך לעבוד בלעדיהם. עם התוצאות של שיעורי הבית הרכבנו תוכנית של התאוששות למקרה אסון, וגם מערכת לשימוש שוטף במקרה של אובדן חלקי או אפילו נקודתי של מסמכים או רשומות. באהבה הנחנו את הדו"ח, כולל הצעת מחיר ולו"ז, על שולחן ההנהלה. ואז... אז הגיע סוף שנת הלימודים. ואז התחילה צוק איתן. ואז יצאו כולם לחופשה. ואז התחילה שנת לימודים חדשה וברוכה... כל אלה כמובן אירועים משמעותיים, קבילים וטובים לדחיית החלטות. אבל הסיבה האמיתית מאחורי הדחייה, כמו במקרים רבים אחרים, הייתה כאן הססנות לגבי כן או לא להשקיע בגיבוי "כמו שצריך". בתקופה קשה לכלכלה כמו זו שהמדינה עוברת, גם אנחנו במקומם היינו מהססים.
לחשוב שפתרון גיבוי ושחזור תפור על פי מידה הוא יקר מדי לעסק, זה בערך כמו לחשוב שהביטוח לבית שלנו יקר מדי. הביטוח נראה יקר מדי עד שהבית עולה באש. אחרי שהכבאים מכבים את הלהבות - איך מתכננים להתאושש? יש דברים שכמובן לא ניתן להחליף, אבל ללא קשר להוצאה, יש דברים אחרים שפשוט לא ניתן לשחזר. כך גם בנכס מרכזי בעסק: המידע העסקי. יש מידע ומסמכים, צילומים, קובצי הנהלת חשבונות ומידע על לקוחות שלא ניתן יהיה לשחזר. וזה בדיוק מה שקרה ללקוחות שלנו. אם כל הרצון הטוב להקדים ולמנוע, העיכוב בהחלטה עלה להם ביוקר. תקלה נבזית ובלתי צפויה החריבה כ-%60 מנכסי המידע שלהם. לא עזרו עננים ולא תיקוני דיסקים... השטן לקח את הקבצים עמו לעזאזל.
כל מכשיר המאחסן מידע הוא פגיע מפני אובדן מידע. סיבות אובדן המידע נעות בטווח רחב של טעויות אנוש, תקלות טכנולוגיות ואסונות טבע בלתי צפויים (הצפות, רעידות אדמה ושריפות המשאירות אותנו בלי חומרה ובלי מידע). אסונות טבע גורמים לעיתים תכופות להפסקות חשמל שגם הן פוגעות ביכולת ההתאוששות.
גם גניבת ציוד או מתקפות פורצים יכולות להיות חלק מהבעיה. ההתקנים הניידים הם קטנים וגניבים, יקרים וקלים למכירה. בכל שנה נגנבים בארה"ב מעל שש מאות אלף לפטופים, שמעל %65 מהם מעולם לא חוזר לבעליהם. התוכנות הזדוניות, תקלות התוכנה (באגים), הפורצים ומתקפות הסייבר נמצאים תמיד באור הזרקורים בתקשורת. לעומת זאת במציאות, טעויות אנוש ותקלות חומרה מהווים מקור לכשלושה רבעים מכל מקרי אובדן המידע.
אובדן מידע יכול לעלות לעסק יותר מאשר דמיינו אי פעם. זה לא יקר לבנות אסטרטגיית גיבוי ושחזור, פשוטה אך נבונה. מי שטוען שזה יקר, חייב להגדיר מחדש את המושג "יקר". למשל, ראינו מוסדות שהשקיעו מיליוני שקלים בסעיפי חומרה, ועדיין מסכנים את המידע שלהם בהתעקשם שריבוי מערכות אחסון יציל את המידע בעת אסון. בעסקים, בנייה מחדש של מסדי נתונים שהושמדו, יקר בהרבה מהגנה נאותה.
שוק הגיבוי הוא ענק, וממשיך לגדול. זה נותן לבעלי עסקים אפשרויות בחירה רבות. איש לא משלם ליועץ כדי להחליט איזה פתרון הוא הטוב ביותר. כל ספק פתרונות טוען שהפתרון שלו הוא הטוב ביותר. הפורומים באינטרנט מלאים בדעות על איזהו הפתרון הטוב ביותר. תזמינו אותנו כדי שנחשוב ביחד ונחליט איזה פתרון מתאים יותר לצרכי הארגון. ויפה שעה אחת קודם.
הכירו. מעתה כך תזהו מסכים והתקנים Ultra HDאו Ultra HDTV, טכנולוגיית שידור טלוויזיה בעלת איכות שידור פי 16 יותר מ-HDTV' שפותחה ביפן.
הפורמט מאחד שני פורמטים של וידיאו: UHD 4K (של 2,160 פיקסל)ו-UHD 8K (של 4,320 פיקסל), שאושרו על ידי האיגוד לטלקומוניקציה הבינלאומי ITU. איגוד צרכני האלקטרוניקה הודיע לפני שנתיים שתקן Ultra High Definition או אולטרה HD שישמש לצגיםעם יחס מידות (Aspect ratio) של 16:9 לפחות, ולפחות קלט דיגיטאלי אחד המסוגל להעביר ולהציג native video ברזולוציה מזערית של 3,840×2,160 פיקסלים.
לא גמרנו לספר על השקת דיסק הקשיח בקיבולת 8TB של סיגייט, וכברר יוצאת Western Digital עם דגם 10 ה-TB שלה. הדיסק, המכיל עד 7 צלחות, פותח על ידי חטיבת HGST, ומיישם את טכנולוגית HelioSeal - מארז אטום המלא בגז הליום - כדי להוריד את הטמפרטורה הפנימית (עד 5 מעלות פחות מאשר דיסק קונבנציונאלי) ולצמצם את צריכת החשמל. טכנולוגיית HelioSeal גם מורידה את הלחות היחסית בחלל הפנימי של הדיסק. וכנראה גם את משקלו (((-;
בינתיים, הדגם נועד לשוק המקצועי, לשרתים גדולים וכו' היות ומחיר ההשקה גבוה יחסית. עם הזמן, כנראה גם יגיע למשתמשים העסקיים ואפילו הביתיים. בגרסה המקצועית ניתן יהיה למלא מחדש את הגז. אופציה זו מצביעה על סבירות לכשלים כתוצאה מאבדן לחץ הגז.
תיאוריית האבולוציה לימדה את המאמינים בה כי מינים שנכשלים בהתאמה לתנאים חדשים ובהתפתחות, לאורך זמן נכחדים. האבולוציה הביולוגית היא הסתגלות, שינוי המינים בצורה כזו שיוכלו לעמוד בתנאי הסביבה המשתנים. ראו זאת מדענים כאשר צפו בהופעה של מיני חיידקים ונגיפים העמידים לחומרים האנטיביוטיים והאנטי-ויראליים המתוחכמים שאיתם נלחמה הרפואה נגדם. דבר דומה קורה בהתפתחות המתמדת של טכנולוגיות מידע גדולות כקטנות. יש לכך אינסוף דוגמאות של מחשבים ויישומים. למשל, תוכנות שרצו על שרתים פיזיים, התפתחו ליישומים הפועלים על גבי שרתים וירטואליים כדי להתגבר על זלילת הנפח הפיזי, החשמל, הצורך בקירור, ציוד החיבור והבקרה, ומחזורי הניהול של השרתים הפיזיים בחדרי השרתים. אז נכון, הבעיה השתנתה לזלילת משאבים של השרתים הוירטואליים, הדורשים כעת מכונות גדולות וחזקות יותר כדי לתמוך ביותר מכונות וירטואליות. אבל הם התאימו את עצמם מבחינת צרכי קירור, על ידי כך שהפכו לקטנים יותר, עם יחידות CPU הצורכות פחות חשמל. הזמינות הגבוהה התפתחה מחומרה יתירה לתוכנה מתוחכמת ברובד היישום וה- hypervisor. השרתים הפיזיים לזמינות גבוהה, יקרים. היישומים והמידע לאותה מטרה, לא יקרים ולא מצריכים חומרה יקרה. עיבוד המידע באפליקציות התפתחה לסוגים שונים של מערכות - גדולות או קטנות יותר, אך התאים את עצמו לטווח רחב יותר של פלטפורמות (טאבלטים, סמארטפונים, קלאסטרים בקנה מידה גדול ועוד). מחשבי המשתמשים התפתחו ממחשבים שולחניים ללפטופים, ולסמארטפונים המספקים את דרישת העצמאות והניידות, ההולכות וגוברות. המעבדים התפתחו מליבה בודדת בה אות השעון הלך וגבר, לליבות מרובות בהן השעון ממשיך לגדול כדי להתגבר אל אילוצי שעון ככל שנדרשים עוד ועוד כוח עיבוד.
ההתפתחות הטכנולוגית לא הגבילה את עצמה לעיבוד וליישומים. גם מערכות אחסון המידע השתנו. DASהתפתח ל-SAN או ל-NAS או לשיטות משולבת כדי להרחיב את מגוון הפרוטוקולים,היישומים והמערכות הנתמכות בו זמנית. בכדי להתאים טוב יותר לדרישות הביצוע של היישומים, לערך המידע ולעלויות, מערכות אחסון המידע עברו מרובד אחד או מאיגום המידע, לרובדי תפקוד מרובים, כולל DRAM, NV-RAM, כונני פלאש, דיסקים קשיחים בעלי ביצועים גבוהים או דיסקים קשיחים בעלי ביצועים נמוכים וקיבולת גבוהה. מערכות האחסון עברו אבולוציה, התייעלות מבחינת קיבולת באמצעות טכנולוגיות הקצאה ( Thin Provisioning), ווירטואליזציה, דה-דופליקציה, ודחיסה. כל זאת, בהתאמה לגידול כמעט אפסי של ממוצע תקציבי האחסון השנתיים. אבל, מה שחשוב יותר - מערכות אחסון מידע התפתחו מלהיות יעדים פשוטים להעברת המידע, למתן מענה לבעיות של הגנה על המידע, סבילות לאסון, התאוששות מאסון וזמינות מתמדת של המידע, כדי לספק ביטוח לנכס שהפך כה חשוב ויקר. מערכות RAID התפתחו מדיסקים פיזיים לאיגום מידע בדיסקים וירטואליים. מפתרונות fault tolerance עם rebuild איטי, ל-rebuild מהיר. באופן סטטיסטי (ועל פי הניסיון המצטבר) הדיסקים במערכי RAID כושלים באצוות, ונדרשות התאמות מערכתיות להישרדות לאורך זמן. האבולוציה הטכנית/טכנולוגית, כמו האבולוציה של דרווין, לא מסתיימת אף פעם, היא מתמדת.
מחר יום שישי ה-12 בספטמבר, תתקיים בנס ציונה התרמה לבנק הדם של מגן דוד אדום, בחסות מועדון ליונס. בין השעות 08:00 עד 14:00 תמתינו לכם הניידות הממוזגות בחניון הקניותר (רחוב האירוסים, מול "מגה"). כל אדם בריא בין הגילאים 18 עד 65 מוזמן להגיע. אמהות, לאחר חצי שנה מיום הלידה.
תרומת דם הוא מעשה אצילי ובריא, כל תרומה מסוגלת להציל 3 נפשות. אבל, היא דורשת גם מעט הכנה למען התורמים והנתרמים. כדי שחוויית התרומה תהיה קלה ונוחה לתורם- הן פיזית והן נפשית, ראו מספר המלצות:
1. אכול ארוחות רגילות בערב וביום ההתרמה, כדי להימנע מסחרחורת לאחר התרומה. אל תגיע בצום למקום ההתרמה. 2. שן מספיק שעות שינה בליל שלפני התרומה, במיוחד אם תכננת לקום מוקדם 3. שתה נוזלים בכמויות נדיבות ב-24 השעות שלפני התרומה, אך המנע משתיית אלכוהול. 4. לבש בגדים נוחים ולא צמודים, במיוחד בשרוולים 5. אנשים רבים מרגישים מתוחים לקראת תרומת הדם. הבא חבר/חברה או בן משפחה, הבא ספר או נגן עם אוזניות כדי שתוכל להירגע בזמן התרומה וההמתנה הקצרה. 6. דע את ההיסטוריה הרפואית שלך, את מועדי ביצוע קעקועים ופירסינג, את מועדי ויעדי הנסיעות שלך – כל זאת יחסוך לך זמן בעת מילוי טופס התורמים. 7. זכור להגיע עם תעודה מזהה – תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה. ללא תעודה, אנשי מד"א אינם רשאים לקבל את תרומתך.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין..
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.