שנה טובה, שנה ירוקה! Seunggi Baek ו- Hyerim Kim הם שני מעצבים יפניים, אשר בהשראת תהליכי החיים של צמח הבמבוק הגו את קונצפט ה-Plantbook, מחשב נייד קל הבנוי מחומרים אורגניים. המערכת אמורה להשתמש במקור מים חיצוני. המחשב סופג מים בזמן שטובלים אותו, ויוצר אלקטרוליזה באמצעות אנרגיית שמש - אותה הוא קולט באמצעות לוח סולארי עליון. המחשב בנוי משתי יריעות גמישות המתגלגלות לצילינדר דומה לגזע צמחי, עם רצועה בצורת עלה בחלקו העליון. את הצילינדר טובלים במים. ככל שהוא סופג את המים, פאנל קטן של דיודות פולטות אור אורגניות (OLED) מפריד את החמצן מהמימן שבמים, בתהליך של אלקטרוליזה. בכדי להתחיל באלקטרוליזה, המחשב נעזר בלוח תרמו-סולרי פנימי. בזמן טעינת הסוללה, עלה הסיליקון ו-LED הקטן נדלק באופן הדרגתי באור ירוק.
לא רק שהקונצפט מנצל אנרגיה מתחדשת, אלא שמשתמש בחומרים ברי קיימא, מצמצמים את הפליטות המזהמות בתהליך הייצור ומקלים על המחזור בסוף מחזור החיים של המוצר. ועכשיו שנפתרו סוגיות הטעינה והמחזור, נשאלות שאר השאלות: כיצד יאגור המחשב את המידע? יתקשר לעולם?
לאחרונה עשתה יצרנית הדיסקים Western Digital צעד מכריע בתחרות מול תעשיית הטייפים המתעוררת מחדש. הארכיבאות המסורתית על טייפים זוכה בימים אלה להתחיות. השנה, אחרי שחברת Sony הודיעה על השקת טייפים בצפיפות של 148GB לאינץ' רבוע, צוות פיתוח משולב מ- IBM ו- Fujitsuיצר אב טיפוס של דגם המכיל 154GB מידע בכל אינץ' רבוע. הצוות מעריך שיצליח להכפיל את הצפיפות מדי שנה, לאורך עשור שלם. פתרונות אחרים, כמו מערכי ה-Blu-ray בהם בחרה פייסבוק, או SSD של 4TB בפורמט 2.5" של Sandisk, עדיין לא תחרותיים מבחינת מחיר. אבל WD השיקה כעת סדרת דיסקים קשיחים שנועדו לצרכים המאסיביים של מרכזי המידע, עבור אחסון מידע לטווח ארוך (cold storage). סדרת הדיסקים Ae, מגיעה בסולם של קיבולות (למשל: 6.2TB ו- 6.3TB) במקום בקפיצות של טרה-בייטים שלמים. היצרן עשה גם מאמץ לשיפור האיכות, כפי שמצביעות תוצאות הבדיקות: MTBF (זמן ממוצע בין תקלות) הוא 500,000 שעות עבודה, ודירוג האמינות (Reliability Index) מגיע ל-60TB בשנה.
להזכירכם, יצרני הדיסקים מציינים את אמינות מוצריהם באמצעות שני מדדים אלו: 1. AFR או Annualized failure rate (שעור תקלות שנתי), שהוא אחוז הדיסקים עם תקלות מתוך אוכלוסייה, בבדיקה מותאמת להערכה שנתית. ה-AFRשל מוצר חדש מוערך באמצעות בדיקות מבוססות האצת חיים או בדיקות לחץ מבוססות מידע מהשטח של מוצרים קודמים. 2. MTTF או Mean time to failure - הוא מספר שעות העבודה של הדיסק, הצפוי עד להופעת תקלה במערכת שלא ניתנת לתיקון
מקובל בתעשייה היום, ש-%70 עד %80 מהמידע העובר מדי שנה במרכזי המידע הוא מידע סטטי, שלא משתנה במהלך מחזור החיים שלו - להבדיל ממידע דינאמי, המתעדכן מעת לעת. ספקי שירות בענן מחזיקים נפחי מידע הגדלים במהירות. מרבית המידע שהם מאחסנים ומנהלים אינו פעיל, אבל הם חייבים לאפשר ללקוחות גישה אליו בכל עת. בגומחה זו, כמו גם בתת מגזר האחסון הארכיוני הפעיל הארגוני, זיהו WD הזדמנות מצוינת למכור עוד דיסקים. היא תחל תשווק אותם לקראת סוף 2014, עם אחריות ל-3 שנים, ובקופסאות של 20 יחידות. כמו כן, חברת HGST - גם היא חלק מתאגיד WD- מייעדת את הדיסקים החדשים מסוג HeliosealHe10 לפלח השוק הארגוני של אחסון קר.
סלנג המחשבים דלף לאוכלוסייה הרחבה, לשפת הרחוב. במקום "שכחתי" או "יש לי בלק-אאוט", אנשים מכל ענפי העיסוק (או הבטלה) אומרים היום "נמחק לי הדיסק הקשיח" או "החלפתי דיסקט". בצורה דומה, סלנג מעולם ההיי-טק דלף לתחומים אחרים. בנק ישראלי הזמין אותנו השבוע ל-"Hackaton" (במקור: אירוע של מספר ימים בו מספר רב של אנשים נפגש לשיתוף פעולה בפיתוח תוכנה). מקור המילה האקאטון הוא ב-מרתון (מרוץ מרתוני) של האקינג, במובן של מחשוב חקרני או שובבי. הבנק התכוון לעסוק באירוע בנושאים פיננסים, אבל עדיין לא המציא לכך מילה ייעודית. רוביק רוזנטל סיכם עשור במעריב, והתייחס לשפת עמק הסיליקון, אנגלית במבנים מקומיים לשירות אנשי ההיי-טק ("לקנפג את היוּניטים", ו"לקמפל את היוּזֶרים"). מונחים אלו נשמעים הרבה בסביבות של מקצועות המחשוב, אבל גם כמעט אין היום -חוץ מאזרחים ותיקים אחדים- מי שחוסך בשימוש בשפת האינטרנט: קיצורים, אמוטיקונים, מספרים, שרשראות, ראשי תיבות, גרסה עברית לשפה הגלובלית החדשה. אנו מודים בשימוש תדיר במונחים כמו "לדַבג" (להסיר באגים), "לקנפג" (לעשות קונפיגורציות) או "רזולוציה" (מונח עיצובי-דיגיטלי שהפך משל לחידוד מידע) והרבה מאד "לגגל" (לבצע חיפוש בגוגל). אבל יש גם דוגמאות ספונטניים שלקוחות מביאים לנו: "שפדלתי", אמר אחד מהם. מה עשית?... הוא לחץ יחד על Ctrl+Shift+Delete יש פעלים נוספים שנכנסו לנו לשפה, מקורם באנגלית המחשבים והסמטראפונים: לסמס (circa 2008-9), להקליק, לדלט (delete), ללנקק (link),לפרוורד (forward), לקנסל (cancel), לאמלל (לשלוח email)... אפילו המילה מייל עצמה, היא לא בעברית, אפילו שלפעמים כבר נדמה שכן.
האם שמעתם את המושג "נופחה"? זו תוכנה מיותרת ומנופחת, שנדחפת על ידי יצרנית המכשיר. לרוב גם בלתי ניתנת להסרה. (תרגום עברי למונח bloatware).
מסתבר שמילת סלנג המחשבים הפופולארית ביותר השבוע בין עובדי צ'יף הייתה "פוסט", למרות שהמשתמשים בה השונים ייחסו לה משמעויות שונות. מ-"מתי תשלח את הפוסט למגזין", דרך "לקוח עם דיסק פוסט טראומטי" ועד "הדואר שוב בעיצומים".
Truecrypt הוא יישום חינמי, Freeware, להצפנה בזמן אמת (OTFE, כלומר On-The-Fly Encryption). איתו ניתן ליצור דיסק מוצפן וירטואלית בתור קובץ, או להצפין מחיצה בדיסק, ואפילו להצפין את הדיסק כולו תחת מערכת הפעלה חלונאית (פרט אשר לחלונות 8). Truecrypt נכתב על ידי צוות אנונימי, שהתבסס על תוכנת החינם E4M להצפנת דיסק ב-Windows NTומשפחת Windows 9x . הוא רץ על חלונות, Apple OS X וגם GNU/Linux. התוכנה תומכת בהצפנת AES, Serpent, ו- TwoFish וכוללת תכונית בשם Plausible Deniability - התכחשות מתקבלת על הדעת - המסוגלת ליצור כרך וירטואלי ניסתר בתוך כרך אחר. על גבי מערכת חלונאית היא מסוגלת ליצור ולהריץ מערכת הפעלה מוצפנת ונסתרת, שלקיומה ניתן להתכחש בצורה מתקבלת על הדעת. הגרסה הראשונה של Truecrypt יצאה ב-2004, הגרסה האחרונה ב-2012. מעט לאחר שיצאה הגרסה הראשונה, האשים מנכ"ל חברת האבטחה סקורסטאר את אחד מעובדיו לשעבר, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של Truecrypt, בגניבת הקוד של E4M. השערורייה הובילה להפסקה זמנית בפיתוח התוכנה. לפני מספר חודשים פיתוח היישום הופסק סופית, למרות שהוא עדיין זמין לקומפילציה ושימוש. חלופה לתוכנה תוכל להיות CipherShed המעוניינים להעביר את המידע המוצפן ב-Truecrypt ל-BitLocker יכולים להיעזר בעמוד זה. Truecryptגםיושמה מחדש בשם Tcplay תחת לינוקס ומערכת הפעלה DragonFly BSD, וככזו, ממשיכה להיות פעילה ומתוחזקת.
רשויות רבות הציבו לשימוש התושבים מיכלי איסוף לפסולת אלקטרונית. עדיין, כל תושב מחליט בעצמו מה היא פסולת, ומה לא. אם הגיע הזמן להחליף את הדסקטופ, אם קיבלתם לחג לפטופ חדש (בני מזל שכמותכם!), אם עבר זמנו של הכונן החיצוני, אל תמהרו להשליך לפסולת. קודם כל, בדקו היטב שהחומרים שהעברתם למצעים החדשים, תקינים ושלמים. אחרי זה, זכרו שמועדון ליונס נס ציונה ישמח לקבל בתרומה את הציוד הישן, כדי להשתמש בחלקי חומרה לתיקון או הרכבת מערכות לשימוש חוזר על ידי מוסדות ומשפחות שלא יכולים להרשות לעצמם מחשב מן האריזה. אם הציוד שלכם מכיל דיסקים קשיחים, חברת צ'יף תדאג להסיר מהם ללא תשלום כל זכר לקבצים, ותטעין אותם במערכות הפעלה חינמיות, לשימוש הבעלים החדשים. לתרומת המחשבים, צרו בבקשה קשר במייל או בטלפון 9300036-08
את השבוע שעבר התחלנו וסיימנו בנושאים שאפשר לראות ביניהם קשר.
ביום א' התקיים אירוע של ארגון חוויית משתמש ישראל תחת הכותרת "מממשק ליצירה", למען קבלת השראה ל-uxiers (העוסקים בחוויית משתמש) מתוך עולם ה-makers (המייצרים פתרונות או מוצרים בעצמם במקום לרכוש את המקבילות המתועשות). תת תרבות המייקרס נהנית בימינו ממגוון טכנולוגיות מתקדמות שהפכו לנגישות לקהל הרחב, והדוגמא הבולטת הן מדפסות התלת מימד. את הנושא הציג אוהד מיוחס, מנהל חינוך ב-Fablab Israel. הוקסמנו מן האפשרויות הרבות העומדות בפני האדם הפרטי, לא פחות מאשר מהנעליים הזוהרות של אוהד (שהעירו ויכוח: האם הן הודפסו במדפסת 3D או לא). זה מעט מצחיק הרבה חברים שלנו ש"עשה זאת בעצמך" זוכה פתאום לשם באנגלית, לכבוד ולהערכה מן ההיי-טק של העולם הראשון. בשנים שנותני השמות הטרנדיים ישבו והקלידו ב-בלקבריז שלהם, גיקים של עשייה לכלכו את הידיים וחתכו אצבעות בסדנאות של החצר האחורית, או ערבבו חומרים במרתפים מאווררים בקושי. הם בנו ותכנתו בעצמם מה שהיה קשה או יקר מדי להשיג. שיפרו דגמים מסחריים ברעיונות מקוריים. התרגלו שיקראו לעיסוקם בשם המעט מעליב "תחביב", וגם להרמות הגבות/הכתפיים של המשפחה. רק לעיתים, כאשר באמת הצליחו במוצר כלשהו שניתן להציג בגאווה, קיבלו אישור תצוגה במקום לו מיועד לשימוש החפץ... ועכשיו, מסתבר שגם הסבתא הסורגת תוך נענוע בכסא הנדנדה (שהם בנו עבורה במו ידיהם) היא מייקרית של סוודרים לחתולים. אנו רוכשים הערכה רבה לעיקרון השיתוף של המייקרים המודרניים. בדומה לעולם הקוד הפתוח, המייקרים האמיתיים לא מסתפקים ביצירה, הם משתפים את הקהילה בהסברים על כיצד ניתן לשחזר את עבודתם. בדרך זו, הם מקבלים היזון חוזר ונוצרת במגמת שיפור מתמדת.
את השבוע סיימנו במרתון (hackaton) של טכנולוגיה, עשייה והשתטות ושמו Geekcon, שהתקיים בפעם העשירית בישראל. באירוע, שהתחיל מתוך קבוצה מגוונת של משוגעים לשילוב טכנולוגיות מתקדמות (מייק-גיקס, אם תרצו) ולמטרות שעשוע, עדיין אפשר לזהות פרויקטים רבים שלא מקיימים את האתגר האולטימטיבי של המפגש: שלא תהיה להם מטרה פראקטית או מסחרית.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.