● אם אתם אלרגיים לחתולים ותרצו להגיע למשרדי צ'יף, אנא הודיעו לנו לפני כן. נדאג לפנות לקראתכם את חדר הקבלה, כי בצ'יף מועסקים מספר חתולי רחוב מאומצים - שהפכו עם הזמן לאשפי היי טק מפונקים. הם מועסקים בעבודות של יחסי ציבור, קשרי לקוחות, שמירה, נוי והדברה. אם תהיתם, הם מעוקרים או מסורסים כדי למנוע נפוטיזם במקום העבודה. כרגיל, אנו ממשיכים להקדים את הטרנדים: מזמן כבר מגישים לאורחים שתייה באווירה שאפשר לפעמים להשוות לזו של בבתי הקפה האופנתיים שנפתחו (במיוחד החל מ-2012) וקיימים היום במזרח הרחוק, אירופה וצפון אמריקה. ב-Cat Cafesהרבים, אפשר לצפות בחתולי בית וללטף אותם.
● בשנה שעברה פורסמו תוצאות של מחקר גנטי שנעשה על ידי חוקרים סיניים וקוריאנים, על מיפוי והשוואת הקוד הגנטי של חתוליים גדולים. החוקרים בדקו את ה-DNA של טיגריס סיבירי, והשוו אותו לאלה של טיגר בנגלי לבן, אריה אפריקני, אריה אפריקני לבן, ונמר השלג. הם מצאו שינויים גנטיים התפתחותיים הקשורים לעיכול וניצול חלבונים. שינויים אלו עומדים מאחורי היכולת והצורך לחיות על תפריט בשרי בלבד. בחתוליים הגדולים קיימות גם מספר מוטציות המסבירות את השרירים העצמתים והמהירים. בגנום של נמר השלג נמצאו מספר שינויים בחומצות האמינו של גנים המאפשרים את התאמתו לחיים בגובה רב. מסתבר גם כי הטיגריס עבר שינויים אבולוציוניים מהירים בגנים הקשורים לכוח שריר, חילוף חומרים להפקת אנרגיה, ועצבי החישה (כולל את העצבים המעורבים בחדות הראיה והשמיעה). באריות הלבנים נמצאה וריאציה של רצף הדנ"א בגן TYR- שהוא הגן הקשור לצבע הפרווה הלבן בחתולי הבית, כמו גם בצורות מסוימות של לבקנות בבני אדם. למרות הפראות האגדית של החתוליים הגדולים, הציד הבלתי חוקי ואובדן מקורות המזון הובילו אותם כמעט לראש רשימת בעלי החיים הנמצאים בסכנת הכחדה. זואולוגים מאמינים שבעולם רק נשארים כ- 3,000 עד 4,000 טיגריסים חופשיים בטבע. המידע הקשור למטען הגנטי עוזר במאמצי שימור המינים. למשל, כדי למדוד את המגוון הגנטי באוכלוסיות וכדי לגלות היכן מתרחשים זיווגים בין פריטים בעלי קרבה משפחתית. גורם מחלה אשר תוקף אוכלוסיה של פריטים בעלי אותו מבנה גנטי (קרבה משפחתית) מסוגל להרוג כמות גדולה של פריטים באחת. לכן, הכרת המבנה הגנטי עוזר לתכנן הכנסת "דם חדש" באוכלוסיות כדי להפוך אותן לעמידות יותר. לטיגריס הסבירי ולחתול הבית יש 95.6% של גנים משותפים. משוער כי מקורותיהם התפלגו לענפים נפרדים במהלך האבולוציה, לפני כ-11 מיליון שנה.
● השבוע צוין יום זכויות לבעלי החיים. כמו גם בימים דומים לציון (יום זכויות הילד וכו') עולה המחשבה המטרידה שיש כה רבים הסובלים מתת זכויות, בעוד אחרים מפריזים בזכויות יתר... אמרו נא, הקיימת אמנת זכויות לבני הזוג של בעלי חתולים? האם תקין שבני אדם יקומו בבוקר לעבודה בעוד החתול מתכרבל לעוד שעות ארוכות בחמימות המיטה? האם נורמטיבי שהולכי על שתיים יתייסרו בדיאטות אכזריות, בעוד חתולי המחמד נהנים מלוא הקערה 24/7?
הדחף הראשוני של כל משתמש, כאשר הדיסק הקשיח קורס והמידע נעלם, הוא לנסות כל דבר אפשרי כדי להציל את המצב. היות והניסוי הראשון לשחזור המידע הוא זה המספק את הסיכוי הטוב ביותר להחזרת הקבצים מדיסק שניזוק, והיות וכל ניסוי נוסף רק מוריד את הסיכויים, חשוב מאוד להכיר את האפשרויות העומדות בפני המשתמש ולשקול אותן לפני שעושים כל פעולה פזיזה. גם במעבדת הצלת הנתונים עצמה, הניסוי הראשון נעשה ביתר זהירות, בדריכות ובתשומת לב מיוחדת, מפני שלפעמים זה הצ'אנס היחידי להצליח באמצעים המקובלים, ולאחר מכן מצב המצע מתדרדר עד לאין שיעור. או יותר נכון, עד לאין שחזור.
אם חשיבות המידע שאבד נמוכה ורק רציתם לנסות את יכולות השחזור שלכם, אל תתנו לזהירות לעמוד בדרככם. רק זכרו: יתכן ולא תהיה דרך חזרה. כאשר המידע האגור בדיסק הקשיח שכשל הוא בעל ערך, ואין ברשותכם גיבוי עדכני ותקין, עדיף להזעיק מומחים.
אם שמעתם רעשים כלשהם מהדיסק בפעולה, יתכן שקיים בו נזק פיזי. כל ניסיון לשחזור מידע באמצעות תוכנה רק יחמיר את הנזק, מפני שהמשך הפעלת המערכות בדיסק היא כמו ללחוץ על הגז במכונית שהתנגשה בבית: גם המכונית וגם הבית רק ימשיכו להיהרס. זכרו שהמידע שנאגר בציפוי מגנטי שהתקלף (והפך לאבק) אינו ניתן לשחזור. אך כמובן, תמיד ניתן לשחזר מידע מאזורים בדיסק שלא נפגעו.
כאשר מערכת ההפעלה של המחשב אינה מכירה בדיסק המחובר אליה, אין להפעיל תוכנות שחזור קבצים למיניהן. כן ניסיונות להחליף לוח חשמלי בדיסק עם לוח מדיסק אחר (גם אם הוא מאותו דגם), מגביר את הסיכוי לאבד בתהליך מידע חיוני להפעלת הדיסק, כמו ה-"תוכן העניינים" בו ממופים האזורים הבלתי תקינים (bad sectors) על גבי צלחות המידע.
הרצת תוכנות יכולה לעיתים לשנות את "תוכן העניינים" הנ"ל או להחריף את הבעיה באזורי התוכנה הקניינית (Firmware)המסדירה את אופן פעולת הדיסק, והתוצאה תהיה שיבוש מידע קבוע. בדיסקים המודרניים כבר לא ניתן לעבוד עם טכניקות של "תרופות סבתא" שהצליחו בעבר (הקפאת דיסקים וכו').
הדבר הטוב ביותר שיכול לעשות מי שמעוניין לשחזר את המידע במרב המהימנות, הוא לנתק את המחשב מהחשמל ולדאוג לאבחון מקצועי בסביבה מתאימה.
"בשירותי הדם של מגן דוד אדום בישראל מפרסמים הנתונים הארציים של תרומות הדם. בין היתר, פרסמו שירותי הדם של מד"א את נתוני הערים התורמות את כמויות הדם הרבות ביותר בשנה ואת כמות תרומות הדם הכללית שנתרמה בישראל בשנה האחרונה.
על פי נתוני מד"א, עולה כי נתרמו בישראל בשנה האחרונה סה"כ 303,630 מנות דם, שנתרמו בידי 243 אלף איש מרחבי הארץ, המהווים 3.8% מאוכלוסיית המדינה. מדובר בירידה בכמות התורמים יחסית לשנה שעברה, אז עמד אחוז תורמי הדם בישראל על 4.2% מכלל האוכלוסייה.
בין הערים והישובים השונים בישראל, קל למצוא את תורמות הדם הגדולות. העיר גבעת שמואל מחזיקה במקום הראשון בכמות תורמי הדם, העומד על 7.5% מכלל האוכלוסייה בעיר. אחריה עומדות רעננה (7% תורמי דם), מודיעין (6.9%) ומעלה אדומים (6.8% תורמי דם).
פרופ' אילת שנער, מנהלת שירותי הדם של מד"א אמרה: "אין ספק שרואים ירידה בכמות תורמי הדם ותרומות הדם בישראל. על כל אחד מאיתנו לזכור שמנת דם אחת בשנה יכולה להציל חיים של אדם אחר. ניידות התרמת הדם עוברות היום בכל מקום בארץ והנגישות לתרום דם הולכת ועולה". מנכ"ל מד"א, רמ"ג אלי בין: "אם כל אחד מאיתנו יעשה לו מנהג לתרום דם אפילו רק פעם אחת בשנה, ביום ההולדת, נוכל להעניק את מתנת החיים למי שזקוק לכך ולא נסבול עוד ממחסור. כל אחד יכול לעשות משהו למען הכלל ולהירתם למשימה הלאומית להצלת חיים".
בעוד שבועיים, ביום שישי ה-14 במרץ תתקיים התרמת דם נוספת בחסות מועדון ליונס נס ציונה, בחניון הקניותר בין השעות 08:00 ו- 14:00
תל-אביבית מוכשרת, יסודית, מנוסה ולויאלית, מחפשת עבודה בתחום המנהלי, עם דגש אפשרי על ענייני יבוא / יצוא / רכש. מי שיכול להציע הזדמנות מוזמן לצור קשר בטלפון 052-7877711 או במייל
ועדת הבחירות של רפובליקת מלאווי, בלב אפריקה, אישרה שלשום את מעצרו של Hanif Mbwetula ששימש כפקיד במשרה זמנית כאחראי על הקלדת המידע, בגין גניבת דיסק קשיח. באותה הודעה צוין כי הדיסק לא הכיל את רשימת המצביעים. Mbwetula נראה על ידי פקיד אחר של ועדת הבחירות כאשר הדיסק ברשותו, וזה מיד דיווח למשטרה. פקיד הבחירות הראשי ווילי קלונגה אמר לעיתונאים שהדיסק נגנב בשבת האחרונה, והמשטרה אכן מצאה אותו אצל Mbwetula. הכונן הקשיח החיצוני הנ"ל שימש למחלקת מערכות מידע ותקשורת להעברת מידע ממחשב למחשב, וכלל לא הכיל מידע על 7.5 מיליון האזרחים הרשאים להצביע בבחירות שתתקיימנה ב-20 במאי הקרוב. למעשה, על פי דברי הפרסום, מסד הנתונים של הבוחרים בשלמותו לא ניתן לאחסון בדיסק קשיח עם קיבולת 500GB בלבד. המסד נשמר על גבי שרת, שהגישה אליו מבוקרת. ללא קשר לתוכן המידע, כונן חיצוני שמחירו בחנות כ- 75 דולר, הוא נכס יקר ערך ב"אחת המדינות העניות בעולם, בה-75% מן האזרחים חיים מפחות מדולר ליום".
תודות
תודות מגיעות השבוע למוסד לבטיחות ולגהות, כמו גם לקובי, קורא המגזין מאזור נס ציונה, ולמשרד רו"ח צ. פרידמן על תרומותיהם של ציוד מחשוב משומש.
כרגיל, לאחר שמצעי המידע עברו עיקור בצ'יף, הציוד הועבר באמצעות פרויקט אביב (בשיתוף עם אגודת הסטודנטים לרפואה ומדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון) למשפחות עולים בדרום, ובאמצעות מועדון ליונס מודיעין, למתנ"ס בו חברי הליונס מתנדבים.
כעת, אנו ממתינים לתרומות ציוד נוספות, בין היתר גם עבור קשישים עריריים מהוסטל במרכז הארץ. מוכנים לתרום? צרו קשר בטלפון 08-9300036 או במייל
לאותם חברים שהפגינו בכיכרות ומאהלים, שפעם החזיקו בגאווה פנקס הסתדרות אדום, שבחרו בשמאל וקוראים לשוויון בנטל, לפעמים נגמרות הסיסמאות. קשה להם עם זה ששוויון הוא שוויון, הוא שוויון - הן לבני הרבנים אורתודוכסיים, והן לדוגמני הצמרת שמתפרסמים בחו"ל... לנו בפרט קשה להבין את הישראלים שמזילים ריר בו ברגע שמוזכרים מיליארדר או סלבריטאי, אבל בעיקר: בן אצולה. ולראיה, נודע לנו כי אפילו קיבוצניקים שרופים עקבו אחר החדשות ומצעדי האופנה הראוותניים של השמחות בבית המלוכה
הבריטי. והיסודיים ביותר גם חקרו וגם העבירו בתפוצת מיילים ענפה אודות אילן היוחסין של הנסיך התינוק ג'ורג', כדי להוכיח שדם יהודי זורם בעורקיו.
מדינת ישראל, הבית הלאומי של העם היהודי, קמה על יסודות הסוציאליזם. אבל אי שם ביהדות
(בתרי"ג מצוות, ליתר דיוק) מעוגן מוסד המלוכה. לא הרבה נופתע אם יום אחד תתרחש במציאות עלילתו של הספר "מלך ישראל" של נטי קימל (מלך לישראל נבחר בתוכנית ריאליטי). אגב ספרים, הסופר מאיר שלו הזכיר לא פעם את התגובה הלגלגנית של אמו ליהודים שהתפארו מייחוס רם ("אנחנו, צאצאים של הגולם מפראג"). כאשר בגולם מדובר, יצוין כי הסופרת רות נצר מציגה הוכחות מוצקות יותר להשתייכות משפחתית לבורא גולם - הגולם מחלם. ואם כבר סטינו מנושא המקור לענייני גלמים, כך בדיוק כונו שלושה מחשבים שנבנו בשנות השישים והשבעים במחלקה למתמטיקה שימושית של מכון ויצמן. לראש המחלקה קראו אז חיים פקריס, ואת פרט זה הוספנו כאן במיוחד למען לקוחות צ'יף שמשרדיהם נמצאים לאורך רחוב פקריס בפארק המדע של רחובות. מחשב הגולם הראשון תוכנן על בסיס דגם "ILLIAC II"האמריקני, אך עלה לעומתו ביעילות אנרגטית ובמזעור פיזי.
בימים אלו נמצא שוב מוסד הנשיאות במרכז השיח הציבורי בישראל. בין המועמדים המגוונים לנשיאות נמצא מר דוד לוי, שעבורו הושאל בעבר השיר העממי "דוד מלך ישראל", אותו הלחין מרדכי זעירא. מילות השיר פשוטות, להלן: "דוד דוד מלך, דוד דוד מלך, דוד מלך ישראל חי וקיים, חי, חי וקיים, דוד מלך ישראל, חי, חי וקיים - מלך ישראל". את ראש הממשלה הנוכחי הכתירו אוהדיו, ואפילו מגזין טיים, בכינוי "מלך ישראל". כביכול, יש בראש המדינה גם נשיא, גם מלך. הקיום המקביל של ממשלה נבחרת ושל בית מלוכה בארצות מספר, לא שונה בהרבה מהסיטואציה שלנו, בה מדינה קטנה - שהוצאותיה ענקיות - מתחזקת ממשלה ענפה לצד מנגנון נשיאותי. האם הנשיא חיוני? כמו בשיר לעיל, ההפשטה יכולה לחיות ביחד עם ההרמוניה. אין פסול בביטול מוסדות מכבידים, גם אם פעם נחשבו להכרחיים. ביניהם מוסד הנשיאות, מנהל מקרקעי ישראל, תאגידי המים ועוד שאתם יכולים בקלות להעלות על הדעת.
בכמיהה למלך משלנו, אנחנו לא לבד. תראו למשל את הסקוטים: הם שואפים לעצמאות מהכתר הבריטי, אך שוקלים את האפשרות להמשיך ולהחזיק במלכה אליזבת כמלכת סקוטלנד. לעם שהואשם בקמצנות זה יכול להתאים לא רע: מלכה אחת לשתי ממלכות, ואת חשבון ההוצאות של בית המלוכה יוכלו לשלם חצי-חצי. ראש ממשלת סקוטלנד Alex Salmond אמר כבר לא פעם לתקשורת שבמידה וב-18בספטמבר 2014 יבחר העם הסקוטי בהתנתקות מן הממלכה המאוחדת, אליזבת תמשיך להיות מלכת סקוטלנד. על פי החוקה הבריטית, המלכה מחויבת להקשיב לעצת ראש הממשלה, ודיוויד קמרון - רוה"מ הנוכחי - מתנגד נחרצות לסקוטלנד עצמאית. סקוטים רבים חפצים באלטרנטיבה. והנה, צללו ידענים לצמרת אילן היוחסין המלכותי, וגילו נצר חי (בינתיים) של המלך ג'יימס השני, מלך סקוטלנד האחרון לפני תקומתה של הממלכה המאוחדת. הנ"ל היא לא אחרת מאשר הקשישה הספרדית האהובה, הגבירהMaria del Rosario Cayetana Paloma Alfonsa Victoria Eugenia Fernanda Teresa Francisca de Paula Lourdes Antonia Josefa Fausta Rita Castor Dorotea Santa Esperanza Fitz-James Stuart Fitz James Stuart y Silva, שהיא הדוכסית ה- XVIII מ-Alba de Tormes ו- Berwick. (אכן, שבעה עשר שמות פרטיים ניתנו לה בילדותה! והיא הוטבלה בגופן מיוחד, ששימש רק למלכים וצאצאיהם). לטובת האזרחים הבריטיים שלא מתמצאים בחצר המלוכה הספרדית, הגדיר העיתון The Telegraph את הדוכסית כ-"מיליארדרית שיכולה, היא לבדה, לממן את התקציב הלאומי כולו בשנה הראשונה לעצמאות סקוטלנד". התקשורת הבריטית העמיקה השבוע בחקר דמותה של בת ה-87, האישה שמחזיקה ביותר תארים וקבלות מבין כל בני האריסטוקרטיה הספרדית, ובפופולאריות שנייה רק למלכי ספרד. אבל הדוכסית מאלבה היא רק אחת משני המתחרים האפשריים משושלת סטיוארט, אשר שלטה בסקוטלנד (1371-1603) ובאנגליה, וויילס ואירלנד במאה ה-XVII. אן הראשונההייתה המלכה האחרונה מבית סטיוארט והיא הלכה לעולמה ב- 1714 מבלי שהשאירה צאצאים. היא הורישה את הכתר לבן דודה, ג'ורג' מהאנובר - אשר איחד את ממלכות אנגליה וסקוטלנד, בעוד קרובי המשפחה הקתוליים נלחמו על השלטון. היסטוריית השלטון על האיים הבריטים נתנה השראה לאינסוף תסריטי הצגות וסרטים, ממש טלנובלה... המונרך הקתולי ג'יימס II מלך אנגליה היה האחרון שנשא את התואר "מלך סקוטלנד". בעקבות מהפכה הוא ברח לצרפת, שם התקבל בחצרו של לואי ה-XIV והוליד בן עם אראבלה צ'רצ'יל, אחת ממאהבותיו הרבות. הבן הבלתי חוקי שלהם, James Fitz-James, נישא לאריסטוקרטית ספרדייה מצאצאי כריסטופר קולומבוס ... והופה! הנה לכם שוב הקשר ליהדות. בינתיים, הענף החוקי של בית סטיוארט הגיע בימינו לפרנץ, דוכס בוואריה, צאצא של הנריאטה סטיוארט (הבת הצעירה ביותר של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה וסקוטלנד). לדוכס, בן 81, יש פחות לגיטימיות מעמדיות מאשר לדוכסית מאלבה. הוא מעולם לא התעניין בכתר הסקוטי ואף צחק מאוד כאשר הציעו לו את הרעיון להיות מלך סקוטלנד הבא.
תאמינו או לא, לגבירה דה-אלבה השברירית, יש פריבילגיות עתיקות ואף גדולות מאלה של מלך ספרד הנוכחי. לדוכסית הזכות היחידה בעולם הקתולי, שלא להשתחוות בפני האפיפיור, וכן - אם היא רק הייתה רוצה - להיכנס לקתדראלה של סביליה... רכובה על סוס. עד לשנת 2011 הייתה הדוכסית אפוטרופוסית של מורשת משפחתית בשווי מיליוני יורו, הכוללת טירות, ארמונות, 3,500 חלקות חקלאיות ברחבי ספרד, מניות, יצירות אומנות, אחוזות ותכשיטים בעלי ערך כמעט בלתי נתפס. לא סתם כתבו ב- Daily Telegraph שאם תכותר הדוכסית למלכת סקוטלנד, היא תוכל להציל את הממשלה בהיבט הפיננסי. לגבירה הספרדית יש בסך הכול 45 תארי אצולה (דוכסית, מרקיזה, רוזנת ועוד) ו-14 אצילויות ספרדיות שהורישה ממשפחתה מאז המאה ה-XIV, אבל אין ספק ש"מלכת סקוטלנד" הוא תואר שיוכל להתבלט באוסף הארוך והמפואר הזה. אם אתם חייבים לדעת, הדוכסית התחתנה שלוש פעמים בחייה: פעמיים התאלמנה, ובפעם השלישית (ב-אוקטובר 2011), נישאה לגבר צעיר ממנה ב-25 שנה. פלאי הפלסטיקה והטיפוח מתקשים להחזיר לדוכסית את יופייה מהשנים בהן כיכבה בשערי Vogue, אך ספק אם נשים יפות יותר לא היו מוכנות להתחלף עמה.
כאשר תוענק האזרחות הספרדית לצאצאים של מגורשי ספרד, יוכלו גם הם לנצוץ מאבק הכוכבים שמפזרים בני אצולה על פשוטי העם. אצלם לפחות, יבואו על סיפוקם הגעגועים לזוהר, רגש גלותי של עמנו הפתי. סבים וסבתות מיוצאי מרוקו התגאו בהעסקתם בחצר המלך, שנים רבות עברו ועדיין בימינו אנו, מלך מרוקו סומך על היחסים של היהודים עם בורא עולם... ומבקש מהם להשפיע על מזג האוויר הלאומי.
המציאות המתמשכת, כמו הערגה, משתקפות תמיד בשפה. כך בשנים האחרונות גם שינו אמהות רבות את הגישה האינטלקטואלית לילדיהם ("גאון שלי") או הצבאית/תחרותית ("גיבור שלי"), ליחס מונרכי ("נסיך שלי"). ואפילו אנשי צ'יף הפותרים בעיות מחשוב בשטח, במקום "איזה מבריק!" או "אתה אלוף!", זוכים למחמאה: "יצאת מלך!".
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין...
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.