Patrick O'Malley, סגן נשיא ו-CFO של החברה הבורסאית Seagate Technologies נכח בשבוע שעבר בועידת הטכנולוגיה, המדיה והטלקום של Morgan Stanley בסן פרנסיסקו. הבשורה בפיו להמשך שנת 2014 היא השקה של מחשבי טאבלט שיכילו דיסקים קשיחים במקום זכרונות NAND כמצעי אחסון. יתכן והדיסקים הקשיחים הללו יהיו בעובי 5 מילימטר, או אפילו דיסקים היברידיים של 7 מילימטר עובי. המהלך נועד להתחרות עם ה-Chromebooks (נוטבוקים המכילים מערכת הפעלה Chrome OS) שעל פי קבוצת NPD, היוו את 21% מכל מכירות הנוטבוקים ב-2013. ההבדל התפקודי בין נוטבוקים לטאבלטים קטן מאוד; שניהם משמשים בעיקר לבדיקת מיילים ווביים ולגלישה. שוק הטאבלטים הולך וגדל, ובשנה שעברה תפס 22% מכלל שוק המחשבים האישיים המלא. הכרומבוקים האיכותיים ביותר יכולים רק להציע את הנוחות של מקלדת רגילה ביחד עם היכולות המוגבלות של טאבלט סטנדרטי. Toshiba ו-Samsung הכריזו מתחילת השנה על הכרומבוקים הראשונים של 13", גודל מסך בינוני שנשאר פופולארי.
בצ'יף רוכשים כבוד גדול למכונות הכתיבה, שהורישו לנו את סידור ה-Qwertyבמקשי המקלדת.
זה המקום להודות למי ששלח לנו את פיסת המידע החיוני הבא: "בשל ההבדל בלחץ הנדרש בהקלדה, כתיבת מסמך של 10,000 מילים במכונת כתיבה ידנית שורפת 135 קלוריות יותר מאשר הכתיבה של אותו מסמך במעבד תמלילים במחשב". על פניו, אם נוריד את המכונה מהבוידעם, נוכל לבטל את המנוי לחדר כושר...
המעבר בין מכונת הכתיבה למעבד התמלילים במחשב לא היה ישיר, אלא הדרגתי. ההתפתחות עברה ממכונות כתיבה מכאניות, לחשמליות, ואפילו למכונה אלקטרונית.
מכונה אלקטרונית זו משנות השמונים המאוחרות, תמכה ב-20 שפות. היא אפשרה מחיקה ותיקון שגיאות (Speller!). הדיו בה נמצא על סרט מגולגל בתוך קלטות קטנות, שעדיין ניתן להשיג.
יש לכם מכונת כתיבה ישנה? אל תיפטרו ממנה, בתחזוקה נכונה ועם מלאי של מדיה, היא יכולה עוד להציל אתכם בעת צרה, או ב-doom's day.
(תמונות מדליקות של מכונות הכתיבה החל מהמאה ה-18, בעמוד זה)
לומדי הזוהר אומרים ש"פורים ככפורים". שיום כפור הוא כמו פורים, וחשיבותו של פורים היא לכל הפחות כמו זו של יום הכיפורים, ואולי אפילו יותר. אחד הפירושים לרעיון זה הוא כי המשותף בין שני החגים הוא הטלת גורל. פורים נקרא בשמו על שום "הפור", מעין מטבע או קוביית מזל (גורל) אותה הטיל המן בכדי החליט על היום המתאים ביותר לטבוח ביהודים. ובכן, גם ביום הכיפורים היו מטילים גורל בבית המקדש, והתוצאה קבעה איזו בהמה תעלה לקרבן ואיזו תלך לעזאזל. מרגע שהפור נפל ונקבע על אחת מהבהמות שתלך לעזאזל, גורלה נחרץ ללא דרך חזרה. מכאן, השלכה לדרכי האדם: כאשר מישהו בוחר דרך לעצמו הוא מגביל הבחירות שיש לו בהמשך. כל הבחירות המאוחרות יותר שלו תהינה מושפעות מהבחירה הראשונה שעשה.
גם כאשר מידע נעלם, מצע כושל או דיסק קורס, עלינו לקבל את ההחלטה הראשונה בכובד ראש. כל פעולה נמהרת או האצלת סמכות שגויה תקבע את המשך הדרך ויכולה לשנות אותה: אם נראה בחזרה את הקבצים שלנו או לא, באיזו איכות ובאיזה מחיר. אל תמהרו לאשר את פתיחת מארז הדיסק. ואם כן, שהדבר יעשה על ידי בעלי מקצוע מיומנים בסביבה מתאימה.
רגע של מבוכה מגיע בכל פעם שבין כלל המידע שלקוחות מבקשים לשחזר ממצעי המידע שלהם, מגלים: ● סרטונים או תמונות אינטימיים ● תוכנות בלתי חוקיות ● המאגר
המלא של תושבי ישראל שדלף לאינטרנט לפני יותר מעשור שנים. ● חומר הנוגע למכרים משותפים ● רשימת כל הסיסמאות לכל חשבונות הבנק של כל לקוחות רואה החשבון. אבל, הירגעו. שלא כמו בפרצות אחרות, במעבדה הסודיות מובטחת.
מתי כן צריך לדאוג? מאוד פופולארי לאבטח את הקבצים שבמחשב ואת השירותים ברשת. אבל רבים עדיין לא מודעים למידע שנשאר בהתקנים דיגיטאליים כמו מכונות פקס ונתבים. סקר שבוצע בארה"ב מגלה כי פרצות אבטחה שונות שאפשרו גישה למידע, עלו לעסקים 5.4 מיליון דולר בשנת 2012. השנה, עבודה משותפת של מכון פונימון ותאגיד סינטס מצביעה על ההתקנים המוזנחים שיכלו להפוך למקור דליפה של מידע ארגוני רגיש:
דיסקים קשיחים ישנים ו/או תקולים מכילים מידע בר שחזור. מידע חסוי שמגיע לידיים הלא נכונות יכול לפגוע במוניטין הארגון, עם תוצאות פיננסיות עגומות מאוד. בשיטות הנפוצות של הסרת מידע מדיסקים טמונים סיכונים רבים, מפני שהן זוללות זמן רב, מאפשרות טעויות אנוש, ולעיתים קרובות לא מותאמות לדרישות החוק. הדרך הנכונה להגן על המידע הרגיש היא שילוב נבון של השמדה דיגיטאלית ופיזית, הנשלמת עם תהליך מחזור חומרים ירוק ופוסל סיכונים של דליפת המידע.
מכונות צילום מהדורות החדשים הם התקנים משולבים להעתקה, הדפסה, סריקה, ומשלוח מסמכים בפקס או בדואל. מכונות צילום דיגיטאליות משתמשות בדיסקים קשיחים לאחסון המסמכים הנכנסים לתור, ולעמידה בעומס העבודה. הדיסק הקשיח במכונת הצילום מאחסן מידע על כל מסמך שהמכונה מעבדת, כולל מידע רגיש שניתן לגנוב וחתימות שניתן לזייף. ניתן לגנוב את המידע בגישה מרחוק דרך הרשת, או מהדיסק הקשיח אם הוא הוחלף או כאשר מכונת צילום מסולקת. קיימות מכונות המאפשרות לדרוס את המידע שבדיסק, ומי שאמון על כך רצוי שיעשה זאת בתדירות גבוהה. הדריסה לא תמיד כוללת את המידע בשלמותו. השמדת הדיסק בסוף מחזור חיי המכונה, אמינה יותר.
מכונות פקסימיליה נגישות לכל, חושפות מידע שמועבר באמצעותן לכלל העובדים ולפעמים לכלל הציבור. ברוב המקרים מכונת פקס אחת משרתת מחלקה שלמה או סניף. מסמכים שנשכחים במכונה חשופים לעיניים בלתי מורשות. גם מכונות הפקס המודרניות מכילות דיסקים קשיחים המאחסנים כל מסמך שמועבר דרכן, ואותם יש להשמיד, כאמור.
נתבים. הן אם מדובר בנתב רגיל או אלחוטי, אם הוא לא מקונפג בצורה נאותה הוא הופך לנקודת תורפה. משתמשים פיראטיים של חיבור האינטרנט לא רק מאטיים את קצב התקשורת, אלא מסוגלים לפרוץ למידע הרגיש. חשוב להגן על הנתב באמצעות הצפנה, כדי למנוע התחברות זרים. כן חשוב לבטל את האפשרות של שידור (broadcasting) בהגדרות הנתב, וכך לא ניתן יהיה להבחין בשם הרשת. מומלץ לשנות את סיסמת המנהל מיד עם ההתקנה (סיסמאות ניהול של היצרנים נפוצות ברשת).
התקנים ניידים מאפשרים עבודה כמעט מכל מקום ובכל שעה. צפוי כי במהלך השנה המספר הממוצע של התקנים ניידים שייגשו לרשתות ארגוניות במערב, יגיע ל-3.3 כפול מספר העובדים בארגון. על כן חשוב להקשיח את מדיניות השימוש בניידים ובהתקנים פרטיים של העובדים (BYOD) בארגון. ניתן אף להנחיל נוהל מחיקה מרחוק המאפשר לאנשי המחשוב להסיר את המידע מהתקן שנגנב או נאבד.
קישורים
■ חברת סלקום חייבה לקוחות גם על נפח גלישה שנופח על ידי באנרים פרסומיים של הספקית עצמה. ובמימד הפיזי, מישהו מרים כפפה ומוכן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד כל הספקים שממלאים בפרסומות צבעוניות את החשבונית שמתקבלות כקובץ, ומאלצים את הלקוח לרוקן מחסניות דיו בהדפסתן?
חג פורים חלף ונשארנו עם אזני המן יבשים ומיותמים ממשלוחי המנות. הם, שמייצגים את המסורת, לא אטרקטיביים אבל חובה שבקונסנסוס. קצת כמו הפקס.
"מרץ הוא חודש לא קל, חודש של מאבקים ואי הבנות", אומרת לנו לקוחה שטומנת ידה בתורות הנסתר. ואכן, מיד אנו נאבקים עם התנגדותנו לכל טענה פסבדו-מדעית. במחשבה שנייה, מתחילת החודש נוכחנו בשני ויכוחים עצבניים בין חברים אשר בדרך כלל שלווים וחייכנים ... הרומאים נתנו לחודש זה את שמו לכבוד Mars, אל המלחמה, הידוע במיתולוגיה כאביהם של רומולוס ורמוס, מייסדי בירתם. בעתות שלום היו לאל תפקידים נוספים בפיקוד העורף, כמו למשל תפקיד של מגן החקלאות. בכל זאת, המוניטין של טראבל- מייקר, מעודד כוחות הרסניים, ליווה אותו מהגן. המטאורולוגים מאשרים כי מרס הוא חודש של תהפוכות מזג אוויר, סערות מאוחרות ורוחות חזקות. בסוף השבוע ניסו הגשם והרוח להפשיט את ההדרים הפורחים באזור נס ציונה, משיעור מסוים של פרחים. התופעה מיטיבה, תודה לאל (מארס אל החקלאות?), כיוון שיוצרת תנאים לפרי גדול ואיכותי יותר. הסערות וההצפות ידועות כמקור לפגיעה בקווי התקשורת. ואולי היה זה צירוף מקרים מה שקרה ב-HOT ביום שלישי האחרון? בזירת החוץ, מרץ לא יוצא דופן. נראה כי אפילו פוטין, שמשתתף בטקסים בכנסיה הרוסית האורתודוכסית, נכנע להשפעתו של האל הפגני בעיתוי לכיבוש מחדש של אוקרינה. נגד ישראל ויהדות העולם מתקיימת פעילות לאורך השנה כולה. ברשות הפלסטינית וחלק מערביי ישראל מציינים במרץ את יום האדמה (אדמות = גם לחקלאות וגם מקור למלחמות...).
ולא לשכוח שאת חג הפורים בתקופה זו, חוגגים לזכר מזימות ופרעות... למרות שבינתיים לא חלה עלייה בשיעור האסונות עם אובדן מידע שמגיעים לצ'יף (מה שכן קרה ב-2013), עוד אפשר להוסיף רבות להשמצת החודש. אבל במקום לסבול, עדיף תמיד להתכונן. וזה מוביל אותנו לאחד הנושאים האהובים עלינו: מוכנות.
מוכנות להתאוששות מאסון
כבר 25 שנה, פחות או יותר, שנושא המוכנות מעסיק אותנו. למעשה, מאז הרגע שלקוח ראשון שאל: "מה עלי לעשות כדי שזה לא ייקרה לי שוב?" אז חשבנו ובדקנו, הערכנו ומדדנו, הצלבנו, ניסינו, שאלנו, פיתחנו ושדרגנו, המצאנו ושינינו, רכשנו ושילבנו, הוכחנו, המלצנו והזכרנו ... השתמשנו במילים קטנות וגדולות, וראשי תיבות כמו DRP ו-BCP, ובקיצור הנושא נטחן מכל הזוויות עד לעייפה. רק דבר אחד קטן עדיין מציק: הכיצד ניתן להוכיח שמערכת, ארגון או משתמש, באמת "מוכנים"? אם נתרגם את השאלה לתחום הגיבוי, היא בודקת עד כמה יכול מישהו להיות סבור או בטוח שמערכת (מכונה או מרכז מידע, או מחלקה, או ארגון) מסוימת תשיג בעת הצורך את מטרות החזרה לשירות שלה. וכיצד יכולים מתכנני התוכניות להתאוששות להוכיח כי עבודתם אכן משפרת את יכולת השחזור של מערכת מסוימת. לא מזמן קראנו על מודל (RPC) ל- "ברות השבה ארגונית". הוא בא לטעון כי לכל ארגון, תחום, מחלקה או שירות - כולל שירותי טכנולוגיות המידע והתקשורת - יש שלושה דברים שהוא צריך לשחזר: משאבים, נהלים ומיומנויות. ככל שיש יותר משלושת הגורמים הללו בהישג יד בעת האסון, כך סביר יותר שתצליח ההתאוששות. את שלושת הגורמים ניתן למדוד, לכמת, בכל רמה ובכל תעשייה. ההבדל בין המוכנות הקיימת למוכנות המושלמת הרצויה הוא זה שתלוי בעלויות של סיכון ושל הוצאות לאחר האסון. אם אפשר למדוד, הרי שמתכנני תוכניות מוכנות יכולים אם כך לתאר מצב קיים ולהראות שיפור כעבור זמן. וכמובן, לקבוע יעדים לשיפור. על אף הדמיון, חשוב אבל לציין כי מוכנות, ויכולת התאוששות, הן לא אותו דבר. גם במערך ארגוני בו כל עובד כשיר ומוכן לפעולות ההתאוששות הנדרשות למקרה של משבר, אם הציוד והמערכות פתאום מושבתים מבלי שיהיו חלופות (ציוד זהה או דומה באתר חלופי), או אמצעים לרכוש ולהפעיל במהרה ציוד כזה, הרי שהם מוכנים במידה מסוימת אך אין להם בכלל יכולת להתאוששות. יוצרי ה-RPC הגו מודל מתמטי לחישוב רמת המוכנות. לא נכנס כאן לפירוט, אבל כזכור, כמעט בכל תחום קיים עיקרון של 80/20. בתחום ההגנה על המידע הארגוני קיים, אצל מערכות ניהול תוכן ארגוני, יחס לא מפתיע: 80% מכל אובדני המידע אינו נובע מכשלים מערכתיים או אסונות גדולים, אלא מאירועים של אובדן מידע חלקיים. אובדני המידע החלקיים יכולים להראות למתכנן אירועים בלתי מזיקים, אפיזודות המשפיעות על חלקים קטנים או מוגדרים של המידע מתוך המערכת הארגונית. נראה כי הם נעים בין הקטנוני (כמו משתמש המוחק מסמך מתוך זרימת העבודה), דרך תרגול מבצעי לקוי (מנהל שדרס בשוגג הרשאות, למשל), ועד למדאיג באמת: מתקפות זדוניות ועבירות במזיד.
ברוב הארגונים מתעסקים בהגנת מערכות ניהול המידע כנגד 20% אירועי אובדן מידע שיש להם סיכוי קטן יותר להתרחש: נפילות מערכת רבתי או אסונות בהיקף מלא. צפי קצר רואי של התרחיש הגרוע ביותר, מסכן את הארגון בחזיתות הקשורות לאובדני מידע נבדלים: אי יכולת התאמה לרגולציה, אי יכולת לנהל את העסקים מיום ליום, וסיכון פיננסי של הפסקת הפעילות השוטפת.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.