בראשית נבראו המחשב והרשתות. והארץ והעולם היו תוהו ובוהו. וימליצו גאונים
גיבוי לכל מידע חשוב. והיו גיבויים מוצלחים והיו גיבויים כושלים, והיו
מוצרי גיבוי ואחסון, ומצעי גיבוי שונים ומשונים. והיו רשתות על חוט ורשתות
אלחוט, מחשבים קטנים וניידים ומחשבים גדולים, וגדולים-מאוד-מאוד.
ויאמר ה' הנה נתתי לכם את חכמת שילוב כל טכנולוגיות המידע אשר יכילו ויעבירו
ויאגרו ויגבו קבצים ומידעים מסוגים שונים. לכם תהיה, לשימוש ולרווחה, לניצול
ולפרייה ולהתחדשות מתמדת.
ויבואו שרי השיווק ויטענו: ומה לנו נשאר בסוף, שכבר מכרנו את הקיים לכל,
פרט לחיית השדה ולעוף השמיים? וייועדו השרים ויקדחו מוחותיהם, כי אליליהם
בעלי המניות רעבים לקורבן, שנה אחר שנה. ויבדקו כל שיטה כתובה ושאינה כתובה
במדריכי החשיבה היצירתית. ויהי ערב ויהי בוקר, וייוולד הענן.
ויאמר אז
לארי אליסוןן: "האלו, כל הענן הזה הוא בסך הכול מחשב המחובר לרשת!".
לא עבר זמן רב ויתקפל אליסון, ובעצמו יוביל את אורקל לקדמת גל העננות הסוחף.
מחשוב הענן תפס את השוק הארגוני בשל הצעתו לצמצם הוצאות. אבל למרבה הצער,
רבים מלקוחות אלו איבדו בדרך את ההתייחסות להצלת נתונים והתאוששות מאסון.
סקר שנערך ב-2012 הראה כי 62% מן הארגונים שנסקרו בארה"ב ואירופה המקדמים
את השימוש שלהם בענן או וירטואליזציה. אך רק 33% מתוכם בודקים באופן תקופתי
את תוכניות ההתאוששות מאובדן מידע כדי להבטיח שכל הנדרש (פרוטוקולים, ציוד
ותוכנה) נמצאים במקום ומעודכנים כדי להגן על המידע הארגוני.
סלחו לנו על ההתעקשות, אך קשה להתאפק מלציין שוב
ובכל הזדמנות: המידע המאוחסן בענן לא שייך לספק שירותי הענן, הוא שייך
לארגון שיצר אותו.
חוזי ההתקשרות עם ספקי השירותים הללו אינם מייחסים לספק כל אחריות או חָבוּת
למקרה של אובדן מידע. למעשה, את החוזה הקלאסי אפשר לצמצם עד לפתקית הקבלה שקיבלתם בפעם האחרונה
ששילמתם דמי חניה בחניון ציבורי: "אין החברה אחראית לכל נזק או גניבה בעת
החניה בתחומי החניון".
הרכב שלכם לא חונה בחצר האחורית שלכם, המידע שלכם לא נמצא עוד ברשותכם,
אלא ככל הנראה אצל מישהו בצד השני של המדינה, או של העולם.
הענן נועד לשמר את המידע, אך לא בהכרח להגן עליו. מחשוב הענן הוא
בסך הכול מחשוב - מחשב מחובר לרשת - וכמו כל מערכת מחושב אין לצפות שהמערכות
שלה פטורות מתקלות.
בשנים האחרונות הולך וגדל מספר הפונים לצ'יף המבקשים עזרה בשחזור מידע
לאחר שספקים של שרותי ענן לא הושיעו כאשר אבד מידע.
בסקר שהוזכר לעיל, כאשר נשאלו נציגי החברות על יכולת הספק לטפל במקרים
של אובדן מידע, 29% הגיבו בחוסר אמון. 17% מן הנשאלים הצהירו שהם
בודקים באופן קבוע את תוכנית ההתאוששות שלהם על מנת לעדכן את המוכנות הטכנית
והאנושית לאובדן מידע בענן או במערכות וירטואליות. 13% אמרו שאין להם בכלל
תוכנית להצלת נתונים.
כל סדרת ייעוץ בנושא שרידות המידע הארגוני או העסקי שאנו מקיימים, מתחילה
בהבנת הצרכים הארגוניים האמיתיים והמעודכנים. השאלה הראשונה היא לא באיזה
מדיום להשתמש, אלא מה כל מחלקה או אפילו כל משתמש ייחודי צריך, במונחים
של שרידות המידע. מהו המידע הקריטי, כמה זמן אפשר להמשיך לעבוד בלי מידע
מעודכן, ומה גילו המרבי (של העדכון) שניתן לסבול מבלי לפגוע בעסק?
אם וכאשר מחליטים לשנות את המצב הקיים, בכל ארגון חייבות להישאל מספר שאלות
בטרם אימוץ אמצעי אחסון חדש. זאת, על מנת למזער סיכונים ולהתאושש בהצלחה
מאירועים של אובדן מידע. והפעם, שאלות כמו למשל: "האם יש לנו מערכות ונהלי
גיבוי מעודכנים?", "האם המערכות החדשות מתאימות לרמה ולצרכים שנקבעו בנהלים
שלנו?", "האם ספק הענן מעסיק או משתמש במומחה בשחזור נתונים לצרכי התאוששות
- אם יידרש?" ו-"מה היא מדיניות הספק לגבי אחריות ולחבות עבור אובדן מידע
ויותר חשוב: האם זה מתאים לנו?"...
יש גם היבט נוסף, שלרוב מוזנח בשלב התכנון: הטיפול בסיום ההתקשרות.
רק השבוע סיימנו את התקשרותנו עם אחד מספקי התקשורת. שמענו את זה גם מאחרים:
"לו ידענו מראש עד כמה קשה יהיה להתנתק ממנו, ספק אם היינו מתחילים את
ההתקשרות מלכתחילה". מה ייקרה ביום שתחליטו לסיים את ההתקשרות עם ספק הענן?
האם תקבלו את המידע שלכם בחזרה? ובאיזה פורמט? האם תוכלו להיות בטוחים
שכל עותקי המידע יושמדו?
כמו שמוות וקבורה הם חלק מהחיים, גם השמדה היא חלק מחיי המידע. ומכל הסיבות הנכונות,
עלינו להבטיח קבורה נאותה.
(אגב מידע שנשאר ברשת, מי שעדיין לא מכיר מוזמן לעיין בבלוג
אבק
דיגיטלי)
הצורך במי שתייה, במיוחד באזורים צחיחים, הביא קבוצת מהנדסים שוודיים
להמציא מכונה ההופכת זיעה למים טובים. המכונה נחשפה כחלק מפרויקט של
UNICEFבשוודיה. לפני כן, אותה קבוצה הצליחה למלא סוללה של טלפון נייד באמצעות
שתן. כעת, הם השיקו מכונה המשתמשת באותה טכנולוגיה אשר ב-
NASA מועילה להפיכת שתן למי שתייה. הטכניקה
נקראת זיקוק כרום.
המרכיב העיקרי למיצוי פותח בשיתוף עם המכון המלכותי לטכנולוגיה
בשטוקהולם. הוא מאפשר מעבר אדים אך מסנן חיידקים, מלחים, סיבי טקסטיל
וחומרים נוספים.
הסלבריטאי המקומי Andreas Hammar, שהוא גם אחד הממציאים, הסביר כי
המכשיר פועל כאשר שואבים את הזיעה מן הבגדים. לאחר תהליך טיהור,
הכולל סרכוז, חימום וסינון, המים מתוקים וטעימים, מוכנים לשתיה. למעשה,
התוצר נקי בהרבה מאשר מי הברז בשוודיה.
בעיר
Gothenburg, שם מוצגת המכונה, כבר יותר מ-1,000 מבקרים "שתו את
הזיעה של אחרים"
בממוצע, הזיעה שניתן לסחוט מחולצת T של אדם
אחד, מניבה כ-10 מיליליטר מים מתוקים. צריך 33 חולצות כדי להגיע לנפח
אשר בפחית שתייה אחת.
נראה כי בינתיים מכונה זו לא תפתור את בעיות המים בעולם, אך ב-UNICEF
מקווים כי תשומת הלב שהיא מושכת תעורר מעט מודעות לכך שליותר
מ-780 מיליון איש בעולם עדין אין גישה חופשית למי שתייה.
"בהתחלה המחשב סירב להביא לי
מידע ששמור בשרת. חשבתי שמשהו לא בסדר בשרת, או אולי בתקשורת איתו.
עד שאיש המחשבים יתפנה אלי, החלטתי לעבוד מקומית, עם המידע שיש לי על המחשב.
זה נכון שהוא לא שמר גיבוי בזמן שעבדתי, אך מצד שני עשיתי הרבה פעמים
Save כדי להישאר בצד הבטוח.
ממש נתתי הרבה עבודה בזמן קצר. הצלחתי לסיים עבודה שאני כבר סוחב כמה שבועות.
ואז הוא התחיל לזמזם. נבהלתי. האם עברתי את המהירות המותרת? עייפתי אותו
והוא מותש? התשובה לשאלה שלי באה מהר מאוד: הוא התעלף. מסך כחול של חוסר
חמצן זה כל מה שנשאר לי מול העיניים.
זה הזכיר לי ימים עברו, אז מסכים כחולים היו מופיעים מדי יום. היינו מנצלים
אותם להפסקה בזמן שעושים אתחול מחדש. מה יכול להיות? איש המחשבים עדיין
עסוק וזה ייקח לו לפחות עוד שעתיים. אתחלתי מחדש, כלומר ניסיתי.
כאשר הטכנאי הגיע הסברתי בקצרה ועזבתי את החדר. לאחר כמה דקות הוא יצא
אחריי ואמר לי שהרסתי את הדיסק של המחשב השולחני. אני לא אוהב שמאשמים
אותי, אז באתי אליכם בהמלצתו."
מזל שבאת, ידידי.
אם היית מתעקש לאתחל מחדש, שוב ושוב, היית מגביר את הנזק. ורק שתירגע:
אתה לא אשם. בימינו, המשתמש הוא המרכיב האיטי ביותר במערכת. בעבודה השוטפת,
המחשבים ממתינים למשתמש ולא להיפך (יוצא מן הכלל מעיד כמובן על הכלל).
דיסק
של מחשב הסובל מכשל, מצבו רק יחמיר עם התקנת תוכנה ל"שחזור מידע".
במקרים אחרים של חשד לאובדן מידע, אין לנגב מחשב שנרטב, לנער,
לנקות או להקפיא את הדיסק הקשיח ולא לנסות "להחיות" דיסק שאינו
מגיב.
מקרים של אובדן מידע לעיתים קרובות מתרחשים באופן בלתי צפוי, ללא הזהרה.
אבל, לאחר שזה התרחש, ככל שדוחים את הטיפול המקצועי, מצטמצמים הסיכויים
להצלחה בשחזור.
במקרים שהמידע אינו מגובה, שהגיבוי אינו עדכני, או שהמידע מסווג ואסור
להעברה ברשת, תהליך שחזור המידע בלתי נמנע.
בצ'יף, אנו מטפלים בדיסקים קשיחים פנימיים או חיצוניים של מחשבים שולחניים,
ניידים, שרתים, כונני רשת ואף דיסקים קשיחים של מכונות תעשייתיות שונות.
באינטרנט, בספר טלפונים ובשיחה בין חברים, תמצאו כי בארץ קיימים ספקים
רבים לאותו שירות, חלקם בעלי שמות דומים ודומים מאוד לשם שלנו. חברתנו
קמה בשנת 1986 והייתה הראשונה לפתח בחצי הכדור המזרחי את הטכנולוגיות הדרושות
לשחזור מידע מדיסקים קשיחים. בצ'יף אף נטבע השם העברי לתחום ה-
Data Recovery, והוא: "הצלת נתונים". (אחת
בשבילך,
רוביק רוזנטל)
אמצעי מניעה
תזכורת
קטנה לאמצעי מניעה נגד אובדן מידע:
▪ לעולם לא לשדרג מערכת מבלי שנשאיר בצד גיבוי מלא, עדכני ובדוק.
▪ השתמש תמיד במוצרי חומרה ותוכנה לאבטחת מידע, כגון פיירוולים
ואנטי-וירוסים.
▪ בצע סריקת וירוסים של כל מידע נכנס - כולל תוכנה חדשה שנרכשה..
▪ השתמש באוורור מתאים וקבוע - מאווררים או מיזוג אוויר - כדי לשמור
על טמפרטורת ההפעלה המיטבית של השרתים .
▪ התחבר למכשיר אל-פסק (UPS) כדי להגן על הציוד מפני פרצי חשמל.
▪ כבה לגמרי את המערכות והזהר מאוד בהזזת מחשבים נייחים.
▪ מנע פרצי חשמל סטטי במגע היד עם מחשבים או דיסקים קשיחים - במיוחד
בסביבות יבשות מאוד.
סיגייט מציג בימים אלו את ה-Enterprise Turbo SSHD בתור הדיסק הקשיח ההיברידי
הראשון המספק ביצועים של מהירות גבוהה עבור מידע למשימות קריטיות. הוא
נבדק במשך השנה האחרונה על ידי IBM ואושר
לשימוש בשרתי הסדרה X של
IBM
מה שעושה את הדיסק להתקן האחסון המהיר מכולם הוא השלשת ביצועי הקריאה הרנדומאלית
בהשוואה לדיסקים 15,000 סל"ד קיימים. הוא יגיע בקיבולת של עד 600GB. הטורבו אמור לאחד את הטופ של הטכנולוגיה המגנטית ושל מצב מוצק,
ולשלב אותם עם מהירות מוגברת בדיסק של קיבולת מכובדת.
המטרה עבורה משווק הדגם הוא הפרדת האחסון לנדבכים ולגשר באמצעות
המהירות על הפערים וצווארי הבקבוק הנוצרים לעיתים בסביבות הסטוראג'
השכבתי.
לדיסק יש אופציה של הצפנה עצמית כדי לאבטח את המידע במצב מנוחה. כידוע
לכם, אנו לא מתלהבים מהצפנה עצמית, אחת המהמורות המורכבות כאשר מגיע
הזמן לשחזר מידע מהדיסק.
* IME אוInline
Media Encryptors הם התקנים הממוקמים בין מעבד המחשב
לבין הדיסק הקשיח, על מנת להבטיח שכל מידע שעובר לדיסק עובר
הצפנה, וכל דבר שיוצא מן הדיסק עובר פענוח. את ההתקן פתחו
סוכני ממשלת ארה"ב ואושר בשנת 2006 לשימוש במחשבים המכילים
מידע מסווג
כידוע, הצפנה היא תהליך הפיכת המידע לתצורה עם אובדן משמעות לכל צופה חסר
גישה למפתח או סיסמא לפענוח המידע. שתי הדרכים הקיימות היום להצפין
מידע הן המבוססת תוכנה והמבוססת חומרה.
השוק העולמי של הצפנת חומרה מורכב מתוכנות (אלגוריתמים - AES, RSA),
ארכיטקטורות (FPGA, ASIC), מוצרים (כוננים קשיחים, דיסקונים ומצפינים In-Line*.
השוויו הכולל של שוק זה צפוי להגיע לכ-166.67 מיליארד דולר לקראת 2018.
כלומר, יגדל בשיעור של 62.17% ב-5 השנים הקרובות. כך צופה
מחקר שוק חדש מיולי השנה.
ההבדל העיקרי בין חומרה להצפנה לבין תוכנת הצפנה היא שבחומרה תהליכי
ההצפנה והפענוח נעשים באמצעות מעבד ייעודי על גבי התקן החומרה המוצפן.
בתוכנת ההצפנה משאבי המכונה בה מותקנת התוכנה משמשים להצפנה
ולפענוח המידע. לכן, ההצפנה מבוססת חומרה מהירה בהרבה.
לצרכי אבטחה, בחומרה להצפנה, מפתח ההצפנה מאוחסן בחלק אחר ובלתי נגיש
של הזיכרון,
כיום, העלות להוסיף למוצרי אחסון יכולת הצפנה נעמדת על 20-30 דולר
בממוצע לפריט. בעקבות גל עליית המחירים של הדיסקים הקשיחים החל ב-2012
- לאחר השיטפונות בתאילנד ורעידת האדמה ביפן- תוספת של הצפנת חומרה
לדיסקים הקשיחים נדחתה על ידי היצרני הדיסקים. אך מחירי ההצפנה צפויים
לרדת, ושוק ההצפנה נראה בדרך להתאוששות.
בעיקר, צפוי לגדול בחמשת השנים הבאות שוק מוצרי הצפנת החומרה בתחום
הצבאי ושל התעופה והחלל.
סטודנט שנה רביעית להנדסת מערכות מידע מטעם מכללת "אורט בראודה" בכרמיאל
ובעל ממוצע 80, מחפש משרת סטודנט בתחום זה או קרוב, שיעזור לו להתקדם בתחום.
הוא מתחייב לעבודה מעבר לחצי משרה.
צרו קשר עם ארז רווה, טלפון 0544-986961 או
בדואל
קישורים
■ הפוטנציאל של
גוגל גלאס באבטחת סייבר ובמחשוב חקירתי
■ כיצד היה נראה העולם לו
היינו יכולים לראות את
גלי
ה-WiFi?
מעלות
הסופרSergio Sinay נשאל מה לדעתו היא המידה הטובה ביותר והפגם הגרוע ביותר שיכולים להיות לבן אדם.
כך הוא השיב:
"אולי יש להגדיר תחילה מה היא מידה טובה. לא מדובר במיומנות, גם לא
בכישרון טבעי. ב-אתיקה
ניקומאנית
הקדיש אריסטו את עצמו לנושא ורעיונותיו עדיין מהווים בסיס בלתי נמנע.
כאשר פוטנציאל הופך למעשה, נולדת המעלה. הפוטנציאל של הזרע הוא העץ, של
הסכין - לחתוך, של הרופא - לרפא, של הפוליטיקאי - ליצור את רווחת התושבים.
כל דבר נוטה למטרה, אך אריסטו טען כי להגיע למטרה בכל דרך היא לא מידה
טובה. עבורו, מעלה היא הרגל, משהו שרוכשים בכוח הבחירה, הגישה, והתרגול.
"מידה טובה הוא מזג רצוני נרכש, שמהווה איזון, אמצע בין שתי קצוות רעים:
האחד בשל עודף והשני בשל חוסר. מטרת האדם היא לפעול ולחיות בדרך אנושית
ומעלתו היא להצליח בכך תוך כדי עשיית טוב ומבלי להזיק.
מה שנקרא בימי אריסטו מידה טובה היה קשור למה שבימינו אנו מכנים ערכים.
ניתן לומר כי לחיות בדרך אנושית היא לחיות כחלק מהכלל אליו אנו שייכים.
משם כי אין ערכים (מידות טובות) אם לא סופרים את האחר. כל ערך קיים כל
עוד יש רע. כנות, הוגנות, אמינות, ידידות, נדיבות וערכים נוספים
היו בלתי אפשריים ביקום של אדם אחד.
הן מובעות אל ומ-האחר. יתכן בשל כך שתי מעלות ב"א הידיעה הן שתומכות באחרות:
האמפתיה והאחריות. מנקודת המבט שלי, על שתיהן מושתתת והן מזכירות את נוכחות
האחר.
מנגד, החסרונות הגרועים ביותר הם אלה המהדירים את האחר או רק מסתכלים עליו
בצורה תועלתנית, על פי התועלת שהוא מסוגל להביא. הם הופכים אותו לכלי,
מסירים את אנושיותו ומשפילים אותו. זה מתחיל באנוכיות ונמשך בגאווה, האדישות,
בדעה הקדומה, באפליה.
הן המעלות הטובות והן החסרונות מתבטאים בכל ממדיהם באמצעות פעולות והתייחסויות.
כפי שהיה אומר המשורר אנטוניו מצ'אדו: יש שני סוגים של אנשים, אלה מדברים
על המעלות כל החיים, ואלה שרק יש להם אותן."
מספרים שבעיר הסינית
גואנגג'ואו נכנסו
פעם שודדים לבנק הומה אדם. שודד אחד צעק בכניסתו: "שאיש לא יזוז, הכסף
שייך למדינה, החיים שייכים לכם!"
כל הנוכחים בבנק נשכבו לאט ובשקט על הרצפה. זוהי דוגמא של "מושג משנה מנטאליות", הוא משנה את תפיסת
העולם של האנשים.
אישה אחת בבנק נשכבה בצורה פרובוקטיבית על אחד השולחנות, אך השודד
הפציר בה: "מדובר בשוד, לא באונס. נא להתנהג בהתאם!" זה מה שנקרא להיות מקצוען - להתמקד בהתמחות.
עוד במהלך הבריחה צעיר השודדים (שהיה לו תואר MBA) אמר לזקן מביניהם
(שבקושי סיים בית ספר יסודי): "האלו, זקן, אולי נספור כמה השגנו?"
הזקן השיב בכעס: "אל תהיה טיפש, זה המון כסף לספור. בוא נמתין עד שיודיעו
בחדשות כמה הפסיד הבנק" זה מה שנקרא ניסיון - כיום הניסיון חשוב יותר מתואר
אקדמי
לאחר שהשודדים עזבו, מנהל הבנק אמר למפקח שיצלצל מיד למשטרה. המפקח
ענה: "רגע, קודם בוא נוסיף לנזק את חמשת המיליונים שחסרים לנו מן המעילה
של חודש שעבר, נדווח שגם את זה גנבו השודדים" זה מה שנקרא לשחות עם הזרם - לנצל מצב שלילי
למחרת הודיעו בחדשות כי 100 מיליון נשדדו מהבנק ב-גואנגג'ואו. השודדים
נגשו לחלק את השלל, אך מצאו רק 20 מיליון בשקי השוד. השודדים התמרמרו:
"סיכננו את חיינו בשביל 20 מיליונים מסכנים, בעוד הנהלת הבנק שדדה לעצמה
80 מיליון בהינד עפעף!. כנראה עדיף ללמוד ולהכיר את המערכת מאשר לפעול
כשודד פשוט. פרוש הדבר: ידע יקר מפז
מנהל הבנק, שמח וטוב לב, היה מרוצה ביותר מכך שהפסדיו בשוק ההשקעות כוסו
על ידי השוד. וזה מה שנקרא להעיז לקחת סיכונים
תן לאדם נשק והוא יוכל לשדוד בנק.
תן לאדם בנק והוא יוכל לשדוד את כולם!
תודה
לדני
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין
חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש
העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים
במגזין.