▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps ▪ גרסת Beta עדכנית 2.3.1.29 לקבלת גרסת Beta
הפתעה
עם תחילת שנת העסקים החדשה, מגזין צ'יף חידש את פניו כמענה לפניות רבים מקוראינו שביקשו לקוראו ביתר קלות על גבי הטלפונים החכמים. אנו מקווים שהעיצוב החדש נעים לעיניכם. כמו כן שודרגו מספר טכנולוגיות באתר כך שמשך הורדת התוכן קטנה ב 80%, ולכן גם תגובת האתר למכשירים ניידים מהירה הרבה יותר. ייתכן ובתקופה הקרובה ייעשו שינויים ושיפורים נוספים בהתאם לאתגרים בהם ניתקל תוך כדי הפעלת המערכת החדשה. כרגיל, נשמח לקבל הערות והארות, המלצות ובקשות או קישורים לאתרים מעניינים לדואל: magazine@chief.co.il
שער ערך ה-GB
השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA לפי מחיר לכל 1GB
את Google Maps אתם מכירים, רובכם נעזרתם מתישהו בכלים אלו. המערכת שימושית לא רק בעבור הצרכים הבנאליים שלנו האזרחים מן השורה, אלא גם לפושעים ולרשויות אכיפת החוק כאחד. "מחסל" של העולם התחתון, נניח, יכול לאתר בעזרת המערכת, אתר נטוש כדי להיפטר מראיות מרשיעות. החיפוש ישאיר כמובן שרידים במחשב או בטלפון החכם שלו, שניתן יהיה לגלות מאוחר יותר בחקירת מחשוב פורנזי.
גוגל מפס משתמש במערכת מקטעי שטח או "אריחים" כדי להציג את המפות. כדי שנוכל לראות את המפה השלמה, הדפדפן שלנו מוריד את האריחים הללו המסודרים על פי רמת הזום (הגדלה) ועל פי קואורדינאטות x ו-y. אם הדפדפן בשימוש הוא Explorer, האריחים ישמרו בתיקיות הקבצים הזמניים בשני פורמטים. שני הפורמטים כוללים את שלושת הקואורדינאטות: x, y ו-z (או zoom)וכל אריח כזה הוא בגודל 256x256 פיקסלים. לכן, לא מספיק "לדוג" אריחים ממחשב הנחקר, צריך גם לאתר ולצרף את האריח במפה הגדולה, עבודה די דומה להרכבת פזל של מאות או אלפי חלקים. ה- GMTI או "Google Maps Tile Investigator" היא תוכנה הבוחנת את קואורדינאטות של כל אריח שנמצא במחשב הנחקר, ומורידה מגוגל מאפס את האריחים הסובבים אותו. בנוסף, היא מסוגלת להמיר את המידע שבקואורדינאטות למידע גיאוגרפי, ואז לפתוח את אתר הגוגל מאפס בדפדפן שלך בחיפוש אחר אותו מידע גיאוגרפי (קווי רוחב ואורך).
יכולת נוספת של GMTI היא לחפש בספריות ותת ספריות של המחשב הנחקר, אחר שמות המתאימים לפורמט שמות הקבצים של גוגל מאפס ולהציג את הקואורדינאטות של אותם קבצים, עם אפשרות להפוך אותם למידע של קווי רוחב ואורך. בתוצאות התוכנה מודגש ה"אריח" הנחקר, וסביבו רואים את האריחים הגובלים
עמו, עם אפשרות לנווט לאורך ולרוחב המפה, להגדיל ולהקטין (זום), כמו גם לשמור צילום מסך לצרכי אילוסטרציה של דו"ח החקירה. התוכנה היא לשימוש חופשי ותהיה חלק מגרסת 5.8 של אחת התוכנות הפורנזיות הנפוצות, של חברת מגנט. בקישור זה ניתן להוריד את התוכנה לשימוש חופשי למשך חודש. זה המקום להבהיר את דו-המשמעות של ראשי התיבות GMTI.
משמעות נוספת לזיהוי האריחים הגיאוגראפי, היא שם טכנולוגיית מכ"ם Ground Moving Target Indicator העוקבת אחר מטרות קרקעיות נעות.
דפדפני ענן פועלים בדיוק כמו דפדפנים רגילים, אלא שהם יוצרים את הממשק ומפעילים את כל מטלותיהם החישוביות, לגמרי בענן. הדפדפנים המוכרים ביותר מסוג זה הם Opera Mini ו- Android Silk, וקיימים גם נוספים. הקונספט מושך תשומת לב, בעיקר מפני שהוא מציע הזדמנות ליצירת פלטפורמת גלישה אנונימית. ובעידן של אובדן פרטיות הולך וגובר, רבים היו מעדיפים שפעילות הגלישה שלהם לא תשאיר עקבות. דפדפני ענן דורשים כוח מחשוב כדי לעבד עמודי אינטרנט ולהגיש אותם למשתמשי הקצה. אבל ה"עבודה הקשה" הזו לא מתבצעת בהתקן הממוחשב (סמארט פון או טאבלט) של הגולש הנייד. אם תשתיות הענן לא היו מספקות כוח מחשוב זה, היו צריכים ההתקנים הניידים לשאת בעומס הפעילות, מה שהיה הופך אותם לאיטיים בהרבה. אך כיוון שדפדפני ענן משתמשים בכוח המחשוב של מרכזי המידע עליהם מתבסס הענן, מסתבר כי תיאורטית ניתן להשתמש בכוח המחשוב של הענן להרבה יותר מאשר סתם גלישה.
מדענים מאוניברסיטת אורגון ואוניברסיטת צפון קרוליינה, ניצלו דגם של דפדפן ענני לשם ביצוע חישובים במצבורי מידע גדולים מאוד. הרעיון היה לאחסן מידע באתרי קיצור URL, ובכך "לרמות" את אתרים אלו ואת ספקי הדפדפנים בענן שיעשו עבורם חישובים מבלי להיות מודעים לכך. המדענים שמרו פאקטים של מידע (דטהגרמים) בנפח 1, 10 ו-100MB באתרים כגון bit.ly ונוספים שמטרתם לקצר כתובות URL. את הקישורים (המקוצרים) הם העבירו בין דפדפני ענן שונים. לכאורה, ניתן לעבוד עם נפחים גדולים בהרבה מזה, אך למטרת הניסוי זה הספיק. הטכניקה בה הם השתמשו מכונה דפדפן MapReduce או BMR. היא מבוססת MapReduce, מודל לעיבוד מערכי מידע גדולים. הטענה היא שגולשים "פיראטים" יוכלו באמצעותה לנצל באופן אנונימי משאבי מחשוב המשרתים דפדפנים ניידים מבוססי ענן, ולקבל כוח עיבוד נרחב, זמני ואנונימי, לשם פעילות זדונית -פיצוח סיסמאות ועוד- במהירות גבוהה. בהתאם לרמת המתקפה (להיקף, לזמן שהיא תמשך או לשעה בה היא תתבצע) ולאיכות התחזוקה של פלטפורמת הדפדפן, משתמשי הקצה יוכלו להרגיש או לא שמשהו מוזר מתרחש. מפעילי ענן העוקבים אחר השימוש במשאבים, בוודאי יבחינו בקפיצה בשימוש בשירות. אך מתן תגובה לאירועים אלו מחייב את המפעיל להתקין מגננות נוספות נגד פעילות BMR במסגרתם.
ספקים של דפדפני ענן יכלו למנוע את השימוש הבלתי חוקי של משאבי המחשוב באמצעות הגבלת שירות ודרישת זיהוי חשבונות משתמש, מה שכמובן מבטל את האופי האנונימי של הגלישה.
ארגונים פיננסים מכניסים מדי שנה מיליוני שקלים לתעשיית הפרסום. לא משנה אצל איזה שודד עמלות וגורף ריביות נשים את התמורה לעמלנו, חלק נכבד מהמחיר יוקדש לפרסום עצמי לשם המשך הצמחת המפלצת. על טעם ועל ריח ועל איכות הקמפיינים אין מה להתווכח. מה יעזור להתווכח למי שלא צמוד לשרי, רקפת, שפיגל או יונס... ובכל זאת, יש להודות שהקמפיין האחרון של בנק הפועלים הצטיין באלמנט החברתי שלו: קידום עסקים קטנים. לא משנה אם אתם בעסק גדול או קטן, ועובדים עם ספקים מכל סוג וגודל, לעסקים קטנים רבים יש יתרונות ייחודיים. גם אנחנו בצ'יף עסק קטן על פי ההגדרה,(פחות מ 25,000,000 ש"ח מחזור שנתי). למרות הסימפטיה המועטה שלנו לבנקים, לקמפיינים ולכל מי שלוחץ אותנו לעשות דבר מסוים במועדים מסוימים, החלטנו להירשם באתר מאקו, לצד מספר סוכנים ולקוחות ותיקים של צ'יף. הטריק הוא כמובן, שלא ניתן לרשום עסק באתר אלא אם מראש מסכימים שנציגי הבנק יפנו אליו בהצעות המקדמות את פעילות הבנק. החשיפה הקטנה של העסק הספציפי באתר הנ"ל והבלטת החזית בכרזה ובבלונים, הופך גם את הנרשמים לסוכני פרסום של הבנק. שאפו לאדלר חומסקי וכו' או למי שהגה את ראיון רב המימדים של הקמפיין. הרגו מלא ציפורים בירייה אחת מחושבת.
אגב, אם תכננתם להגיע אלינו, במהלך יום העסקים הקטנים בצ'יף יתקבלו הזמנות לאבחון מצעים לשחזור מידע בחצי מחיר מלקוחות פרטיים. כן יוענקו הנחות של 15% ללקוחות הארגוניים המזמינים מסל מוצרי BOS.
יש וירוסים שפוגעים במערכת החיסונית, אחרים מנצלים לרעה מנגנונים נורמאלים של תאי הגוף, ויש גם שהופכים תאים לסרטניים. גם לוירוסים העשויים קוד, הפוגעים במערכות ממוחשבות, יש מטען יעודי שונה מווירוס לווירוס. אנו קוראים לזה מַטְעֵד (מטען של כלי הובלה שהוא התכלית לשילוחו) ובאנגלית Payload. המטרה הראשונית של כל וירוס היא לשרוד לאורך זמן. לשם כך הוא מתרבה ומפיץ את עצמו. כל מטען ויראלי שלא משרת את השכפול וההפצה, שייך למַטְעֵד. וירוס יכול להיות גלוי או סמוי. כותב הווירוס המעוניין לידע את המשתמש שהוא נדבק, הופך את הווירוס לגלוי, לעיתים אפילו גורם לפתיחת חלון שמודיע על כך. אך הוירוסים המעניינים באמת הם הסמויים, והמטעד שלהם מתוחכם ושואף לבצע את זממו מבלי שאיש יעלה עליו. למשל, יש וירוסים המעלים את כל מערכת ההפעלה על מכונה וירטואלית, שהמשתמש לא מסוגל לזהות. ב"גן החיות" של הוירוסים הממוחשבים יש יצורים מורכבים במיוחד, והם הוירוסים הפולימורפיים והמטה-מורפיים. הם משתנים בכל פעם שהם מופעלים. הווירוס המקורי בקושי דומה לצאצאיו שייוולדו אחרי 20 גלגולים. חלק מן המטעד הויראלי יכולות גם להיות שורות קוד שמטרתן להגן מפני פעולות מיגור (אנטי-דיבאג). בעבר התייחסנו לסוגים השונים של וירוסים: רגילים (תוכנה שפוגעת בקובץ במחשב ומפיצה את עצמה לקבצים נוספים); תולעת (וירוס המפיץ את עצמו באופן חיצוני - דרך האינטרנט, ה- LAN או כל מערכת תקשורת מחשבים אחרת); סוס טרויאני וכו'.
למה שמישהו יישב לכתוב ולהפיץ וירוסים? לכך תשובות רבות השייכות בעיקר לתחום מדעי ההתנהגות. כותבי הוירוסים פועלים בדרכים שונות אך מה שבטוח הוא שהם מסוגלים לתקשר עם אחרים כמוהם. תקשורת זו נעשית באמצעות מיילים, אתרים ועוד. כאשר כותב וירוסים מתכנן פרויקט חדש וסודי, הוא מעדיף לשוחח על כך עם עמיתיו רק באמצעות מיילים או תמסורת מידית. כמו כן, כל כותב וירוסים המכבד את עצמו מחזיק אתר, בו הוא מציג את עבודותיו לראווה. וזו דרך נוספת לקשר עם עמיתיו. אמצעי נוסף הם שרתי קבצים, בהם מאוחסנים וירוסים לצד קוד מקור, דוגמת vx.netlux.org ואחרים, באמצעותם כותבי הוירוסים מחליפים מידע ומשתפים ידע. אבל הפייבוריט של הכותבים המקצועיים הוא הצ'ט בפרוטוקול IRC - Internet Relay Chat עם ערוצים מועדפים כמו Vir., ה- VXers channel, EOF-Project, ועוד. המעגלים הללו סגורים וחשדנים מפני חברים חדשים שלא מזוהים עדיין עם התחום. פלטפורמה נוספת שכותבי וירוסים האוהבים הן ה-E-Zines, מעין מגזין אלקטרוני לא לגמרי שונה מזה שאתם קוראים כרגע ממש, שמופץ פעמים בודדות בשנה. בסך הכול יש בהם איזה שהוא קובץ index.html המחבר בצורת מראה מקום או מפתח עניינים מערכת שלמה של תיקיות המלאה בקוד מקור, כתבות, מדריכים ופיסות מידע.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.