רומן או חן מ-KSP ברחובות יעמדו מולך בצד השני
של הדלפק וישאלו: "איזה דיסק חיצוני לתת לך?".
במה תבחר/י?
דיסקים קשיחים חיצוניים הם אחד הפתרונות הטובים להעברת תיקיות וקבצים בעלי
נפח גדול ממקום למקום. אך הם לא רק מהווים כלי קיבול למידע, אלא
גם כלי אבטחה לשרידות המידע הממוחשב. הגיבוי בדיסק חיצוני ייעודי מנתק
את המידע ממערכות המקור ומקפיא את הקבצים בזמן, מגן עליהם מפני ביצוע שינויים,
דריסה או מחיקה.
מועיל
גם לשמור בצד, בהתקן חיצוני, עותק של הסיסטם (מערכת הפעלה, תוכנות והגדרות) לעת הצורך.
רק חיצוני או חיצוני-נייד?
כונן חיצוני נייד אינו זקוק למקור חשמל מפני שהוא מתחבר למחשב וניזון ממנו.
גם באמצע המדבר תוכלו לחבר דיסק נייד למחשב (שיש בו סוללה תקינה),
ולהעביר קבצים.
לעומת זאת, כונן חיצוני רגיל זקוק לחיבור לחשמל. ללא חיבור לחשמל, כאשר
מחברים אותו למחשב, המחשב לא יזהה אותו.
באופן כללי הדיסקים הניידים קטנים וקלים יותר מאשר הדיסקים החיצוניים האחרים.
הסיבה לכך היא סוג המצע שבתוך המארז שלהם.
קיימים התקנים ניידים בפורמט 1.8 או 2.5 אינץ', אשר מותאמים היטב לשימוש
באנרגיה המתקבלת באמצעות חיבור USB. הדיסקים החיצוניים האחרים יכולים לשאת דיסקים של 3.5 או 2.5 אינץ'.
ככל שהדיסק גדול יותר הוא זקוק לוולטאג' גבוה יותר, אבל מאפשרים גם יותר
קיבולת אחסון ואמינות בשימוש, כמו גם ביצועים טובים יותר.
מולטימדיה בין הדיסקים הקשיחים החיצוניים נמנים גם דיסקים גדולים מאוד, עם מארזים
אשר בהם מספר גדול יותר של מחברי וידיאו ואודיו. ובנוסף, סוג זה של כוננים
חיצוניים מגיע עם יותר מעגלים המוסיפים ממשק קנייני כלשהו ממנו ניתן לנהל את התוכן, ולעיתים גם מערכת קירור עצמית ו/או אפשרות ניהול
מרחוק.
מערכת מסוג זה לא נועדה לניוד, אך מסוגלת לתפקד בצורה אוטונומית, ללא צורך
בחיבור למחשב.
דיסק מגנטי או SSD הצניחה האיטית אך מתמשכת של מחירי המצעים מסוג
SSD הפכה אותם למתאימים לשימוש בהתקנים חיצוניים. הבחירה על פני
דיסק קשיח מסורתי מוצדקת כאשר נדרשת מהירות בעבודה, או כאשר בדיסק נייד
צפוי טלטול רב במהלך השימוש.
נקודות הכשל, כפי שציינו בעבר, הן חוסר המודעות של המשתמשים למגבלת מספר
הכתיבות לדיסק, וכן הקושי הקיים עדיין בשחזור נתונים ממדיה זו. פעמים רבות
שתי הנקודות (יחד או לחוד) מובילות לאובדן מידע שאין ממנו חזרה.
חיבורים
סוג המחבר חשוב בבחירת התקן חיצוני. אם ניתנת לנו הבחירה, רק טבעי לבחור
בזה המקנה מהירות העברת נתונים טובה יותר, או אפשרות להתחבר לסוגים רבים
יותר של התקנים אחרים.
בין ההתקנים המתקבלים בצ'יף עדיין מככב מספר גדול של דיסקים עם חיבור USB
2.0. במקרה הטוב, הם מאפשרים מהירות העברת מידע של 35MB/s אשר פירושה המתנה
ארוכה מאוד להעתקת כמויות מידע גדולים בין הדיסק והמחשב. מרבית היצרנים
כבר מספקים מוצרים עם תקן USB 3.0, עד פי 10 יותר מהיר מקודמו, ותואם ממשקים
קודמים.
בין מוצרי אפל נמנים התקנים חיצונים עם ממשק Thunderbolt או Thunderbolt
2. מבחינה סטטיסטית בארץ הם נדירים, אך הם שמספקים את הביצועים הטובים
ביותר בסביבת מקינטוש: פי 2 ממהירות ה-USB 3.0 עם Thunderbolt, ופי 4 עם
Thunderbolt 2. רבים התקני ה- Thunderbolt שגם נושאים חיבורי
USB 0.3 על ה-USB
החדש, סוג C,כתבנו לפני חודשים אחדים.
חיצוני ואלחוטי
במקביל למערכות הדורשות חיבור פיזי, התפתחו כוננים חיצוניים עם
WiFi. כיוון שתכני המולטימדיה מנוהלים יותר
ויותר מהתקנים ניידים - סמארטפונים וטאבלטים - החיבור האלחוטי שגשג על
מנת להקל על הגישה לתיקיות השמורות בהתקנים החיצוניים.
יתרון ממשק ה-WiFi היא העברת הקבצים ללא צורך
בחיבור פיזי, גם מרחוק. במושגי יעילות וקיבולת, תכונותיהן זהות לשאר הכוננים
החיצוניים. ניתן לחבר אותם למחשב כמו כל כונן חיצוני אחר. עוד יתרון היא
האפשרות לגישה סימולטאנית לכונן ממספר התקנים שונים.
המוקשחים אתהדיסקים הניידים אנו נושאים עמנו אנה ואנה, והם חשופים
לטלטול, נפילות והלמות אקראיות. לא מעט דיסקים חיצוניים נפלו בזמן שהם
היו בפעולה ואת הנזק שנגרם היה יקר או בלתי אפשרי לתקן (או את המידע לשחזר).
דיסקים ניידים אחדים עוצבו במיוחד לעמידה בתנאי עבודה קשים. הם מוגנים
במערכות בידוד, ספיגת מהלומות או הגנה מפני מים. המגננות הללו מייקרות
את המוצר, אך בסביבות מסוימות הן הכרחיות (עבודה בטבע, סביבה צבאית וכו').
תוספת אבטחה
הדיסקים הניידים הקטנים והקלים נוטים ללכת לאיבוד או להיגנב ביתר קלות והמידע
שבהם נתון בסכנה גדולה יותר. כאשר המידע השמור בדיסק החיצוני רגיש, יש
לשקול את הצפנתו. התקנים מסוימים מגיעים מוצפנים, עם מקלדת בה מקישים את
מפתח ההצפנה שנמסר לרוכש. ללא הקוד, לא ניתן לגשת לדיסק.
DIY
קיימת אפשרות של הרכבה עצמית של דיסק חיצוני. דיסק קשיח "פנימי" שיצא משימוש,
או דיסק אשר ברצוננו להפוך ליעד לגיבוי או ארכיון, ניתן להרכיב על מארז
חיצוני - אותו נרכוש לשם כך. בבואנו לרכוש מארז, יש להתאים אותו לפורמט
הדיסק (2.5 או 3.5 אינץ' ) ולממשק (IDE o SATA)
בימינו ועבור רבים, עננים ציבוריים הם חלק מהזרם המרכזי ובחירה טבעית,
כבר לא אופציה שיש לשקול בזהירות. אנשים וארגונים בוטחים במדיה זו, שאין
להם עליה שליטה, כפי שבוטחים בבנק שישמור על ממונם. אם לא ליוויתם אותנו
לאורך השנים, ספק אם אתם מודעים לרשימה הארוכה של הזהרות אחרית הימים מפני
שמירת כל המידע בסל אחד.
השבוע הזכירו לנו בחדשות
שגם בנק יכול לקרוס - דיברו על דחיית שחרורה המוקדם של אתי אלון,
עובדת שהובילה לקריסת הבנק למסחר. ואילו בחדשות הטכניות, הזכירו
לנו את סכנות הענן.
במקרה זה, תוכנת הענן Creative Cloud של אדובי סיסטמס לא הסתפקה בגרימת
נזק למידע המאוחסן, אלא ממש בדיסק הקשיח המקומי של המשתמשים.
לאחר שדרוג התוכנה לגרסה 3.5.0.206, באג בגרסה החדשה ניגש לדיסק
הקשיח המקומי ומחק
את התיקייה הראשונה על
פי סדר האלפבית.
בשל מוסכמות של שמות קבצים במחשבי Mac, במקרים רבים הבאג מחק תיקיות מערכת
נסתרות או קבצי גיבוי נתונים. במחשבי מקינטוש תיקיות וקבצים נסתרים מסומנים
בקידומת ".", מה שמקנה להם קדימות אלפביתית מול מערכת ההפעלה.
בין יתר הקבצים שנמחקו, היו קבצים המשמשים לשירות הגיבויים המקוון באקבלייז.
תוכנת באקבלייז מצאה כי היא לא מסוגלת לבצע את הגיבוי בהעדר אותם קבצים. במחשבים
שלא הכילו את תוכנת הגיבוי של באקבלייז, נמחקו תיקיות אחרות במקום.
בעולם גדלות החששות מביצוע פשעים בסיוע כטב"מים. משרד המשפטים האנגלי כבר
דיווח על כעשרה ניסיונות להשתמש בהם לחדירה אל בתי כלא באנגליה ובוויילס,
בחמשת החודשים הראשונים של 2015 בלבד. מומחים גם הדגישו את החשש כי כטב"מים
יוכלו לשמש בפיגועי טרור.
כטב"מים גם מהווים איום על מטוסים, בין אם כחלק מפעילות זדונית או בשל
אוזלת יד של מפעילים. בדו"ח של דצמבר 2015
מועצת הסמיכות האווירית הבריטית דיווחה על ארבע כמעט-תאונות רציניות
בנמלי תעופה בבריטניה, בהן היו מעורבים מזל"טים. עוד תקריות, פחות חמורות,
דווחו גם.
כתוצאה מכך מתנהלים מחקרים רבים לפיתוח אמצעי הגנה אפשריים נגד אותם
כלי טיס קטנים, כולל מזל"טים גדולים עם רשתות, והשימוש בעופות דורסים.
בשבועות האחרונים הועלה לרשת סרטון של פרויקט הולנדי המאמן נשרים לתפיסת
כלי טיס זעירים בלתי מאוישים. גם משטרת המטרופולין הלונדונית שוקלת את
האפשרות להשתמש בציפורי טרף להתמודד עם איום הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים)
בעיר.
חוקרי ציפורים פוסלים את השימוש בנשרים בסביבה עירונית. העופות מסכנים
את עצמם בתעופה בין בניינים גבוהים, וגם נחשפים לנזק של להבי הרוטור. לפחות
עד אשר ילמדו להיזהר מהם כפי שהם נזהרים מהכשת נחשים או נשיכתם של בעלי
חיים אחרים שהנשרים טורפים.
HPC
סיגייט השיקו דיסק קשיח שנועד במיוחד לעומסים הטיפוסיים של מחשבי על (High
Performance Computing) וביג דטה. הדגם בפורמט 3.5” מכונה ClusterStor
HPC Drive.
במערכי
ClusterStor L3000, הדיסקים בקיבולת 1TB
כל אחד, מסודרים ב-8 ראקים, ומספקים כמעט 10 פטה בייט קיבולת.
המערכים מבוססים
מערכת קבצים מסוג Lustre לעיבוד מקביל ומציעים
יחס מחיר/קיבולת תחרותי.
4 ליבות ARM פיתחו לאחרונה מעבד ארבע ליבות להתמודדות
עם יישומים תובעניים במיוחד. מעבד ה- Cortex-R8 יאפשר לדיסקים קשיחים לעמוד
בדרישות של קיבולת הולכת וגדלה, ולסמארטפונים, להוריד מידע מהר יותר.
ארבע הליבות אמורות להעצים כונני אחסון שצפויים לספק יותר ויותר פעולות
IO לשנייה, ליישם תיקון שגיאות טוב יותר ויותר, ולהציע חביון כל פעם יותר
קצר.
סדרת המעבדים
Cortex-R נועדה ליישומי זמן אמת: הקוד שרץ על גבי הליבות חייב להגיב
להפסקות ולאירועים אחרים במינימום זמן ובאופן דטרמיניסטי. כאשר החומרה
מאותתת, הקוד צריך לרוץ, החלטות צריכות להתקבל, ואותות חייבות להישלח בחזרה
להתקנים הפריפריאליים תוך שברי שבריר השנייה.
מעבדי R8 ישמשו לבקרת מנועי סרוו בדיסקים, בקרי פלאש, ומודמים סלולאריים
5G עתידיים. על פי ARM, מעבדים מסדרת Cortex-R
שלהם נמצאות בשימוש על ידי כל יצרני הדיסקים הקשיחים וכונני הפלאש.
יום אחד, לכל אגף לזיהוי פלילי תהיה מעבדה...בקטריולוגית. זה לא נכתב כדי
לעודד את עמיתנו לעבודה - שחיידקים הם משוש חייה ונושא לימודי בתו - אלה
כצפי אמיתי. בתקופת עבודתו של James Meadow
באוניברסיטת אורגון, הצליחה קבוצתו להוכיח שלכל אדם יש "חתימה בקטריאלית"
ייחודית.
חיידקים סובבים אותנו מבחוץ ומבפנים, נדבקים אלינו, ומלווים אותנו לאן
שנלך כמו ענן או אאורה פרטית. הרכבים בקטריאליים קשורי-אדם אלו,
הנמצאים בתוך בניינים על משטחים, באבק ובאירוסולים, ניתנים לזיהוי ולכימות
באמצעות בדיקות מעבדה. מדו טוען כי הענן הבקטריאלי האישי יוכל לסייע למשטרה
בזיהוי פושעים.
מדי יום כל אחד מאיתנו מפזר מיליוני חיידקים מתוך ה"מיקרוביום"
האנושי אל האוויר הסובב אותנו. בדיקות מעבדה יוכלו לאפשר שענן הבקטריות
הזה יצביע על בעליו. הממצאים יוכלו לעזור ולהסביר את המנגנונים המעורבים
בהפצת מחלות במבנים, כמו גם לעזור למדענים פורנזיים לקבוע היכן אדם מסוים
שהה.
ידוע כי אנחנו מזהמים משטחים באמצעות המגע, וגם מפיצים גורמי מחלה דרך
האוויר, אך מעט ידוע על הענן החיידקים האישי - הבקטריות שאנו פולטים
לאוויר.
המדענים מיפו את הגנום של החיידקים שנמצאו באוויר סביב 11 אנשים שונים
בתוך תא ניסיוני מחוטא. תוך 4 שעות הצליחו לזהות את רוב הנבדקים
על פי השילובים הייחודיים של בקטריות באוויר סביבם.
התוצאות המרשימות היו מונעות על ידי מספר קבוצות של חיידקים שנמצאים בכל
מקום, ובבני אדם, כגון Streptococci (המצוי
בד"כ בחלל הפה), Propionibacterium ו- Corynebacterium (תושבים נפוצים
של העור).
התוצאות התקבלו בשילוב שתי עבודות שונות, בהן בוצעו יותר מ-14 מיליון רצפים,
המייצגים אלפי סוגים שונים של בקטריות, שבודדו מ-312 דוגמאות אוויר ואבק
של תא הניסויים.
מעטים הם תושבי ישראל שירכשו ביטקוין כדי לשלם את הכופר על הקבצים
היקרים שלהם, שהוצפנו בנבזיות על ידי אחת מווריאנטים של נוזקות
הכופרה.
מדי שבוע נמשכת שיירה של נפגעים שכל אחד מהם מתלבט האם לשלם את הכופר
(ואם כן, אז כיצד רוכשים ביטקוין?) לבין לשלם על שחזור הקבצים במעבדה.
אנו כואבים את כאבם -ובעיקר את בושתם- בבואם לספר את הסיפור. פתחו קובץ
לא צפוי, שהגיע מכתובת לא מוכרת, למרות רבבות הפעמים בהן הזהירו אותם
שלא לנהוג כך.
גם אנחנו מקבלים מדי יום קבצים מאותו סוג. מנפנפים אותם בזלזול (נו,
באמת נראה לך שאפתח אותך?) כי הם דומים כשתי טיפות רעל לעוקץ
ניגרי קלוקל. פעמים אחרות, הם מפתיעים במקוריותם, בתחכומם, במעופם.
אבל יש מסרים נוגעים ללב, שמתגלים בתיבת הדואר כמו קבצנית שברירית עם
תינוק מורעב בזרועותיה.
אחרון הניסיונות להאכיל אותנו כופרה, התחנן: "האם יש מצב שהחשבון
המצורף ישולם, בבקשה?". אין בעל עסק שלא ירחם על המסכן המדומה!
הקשו לבבותיכם, חברים. זאבים בעור של כבש.
ואם כבר נדבקתם בכופרה ואין לכם גיבויים - שקלו היטב את ערך המידע לפני
שאתם פונים לשחזור
מידע.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין
חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש
העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים
במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב
לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.