"החכם מטפס על עץ עד גובה משקלו, שלא יכוף הבד ויכריעו אל הקרקע. הרגיש מטפס על עץ עד גובה חושיו, שלא יבוא הרוח ויטלטלו אל הקרקע. העייף מטפס על עץ עד לגובה כוחו, שלא יבוא החלום ויעירו על הקרקע. החולם מטפס על העץ עד לגובה הדמיון, שלא יישאו העלה ברוח אל מציאות היום."
בשבוע שעבר שלחנו למספר חברים את המאמר של James Sanders שראה אור ב-טק ריפאבליק. לבקשתכם, להלן תרגום חופשי של חלקים נבחרים מהמאמר לנוחיותכם.
"הפירוק של מערכות מחשב לסילוק או למכירת יד שנייה, דורש מחיקה בטוחה של המידע האגור בכוננים. אבל, תהליך הביצוע לרוב מבוסס יותר על אמונות תפלות מאשר על מדע. השיטות בשימוש יתכן הייתה להם יעילות כלשהי לפני 20 שנה, אך הן כבר לא קבילות עבור הכוננים החדשים יותר. מבחינת אבטחת המידע, השמדת דיסקים קשיחים הינה עדיפה על מחיקתם. זה לא תמיד אפשרי, ובהתאם לרמת אמצעי הזהירות שלכם תרצו למחוק את הכוננים לפני שתעבירו להשמדה על ידי צד ג'. ראשית, המידע שעל הדיסק צריך להיות מוצפן, במיוחד בכונני SSD. שחזור הנתונים הוא בעצם בלתי אפשרי כאשר בוצע עיון מידע על גבי כונן מוצפן. Peter Gutmann פרסם בשנת 1996 מאמר על שחזור ומחיקת מידע ממצעים מגנטיים MFM (אפנון תדר משתנה) ו-RLL (אורך הפעלה מוגבל). דברי גוטמן לא זכו לאינטרפרטציה נכונה ולא ליישום מלא ביצירת תוכנות סטנדרטיות למחיקת דיסקים. גישת המחיקה על ידי 35 מעברים אינה מומלצת במאמר המקורי, ורק קבוצת משנה של המעברים נועדו לשימוש, בהתאם לסוג הכתיבה של הכונן אשר בשימוש. שיטתו של גוטמן נועדה להגן מפני כל דבר פרט לסריקה פיזית, כגון השימוש במיקרוסקופ כוח מגנטי - אשר השימוש בו בהצלת נתונים פורנזית הינו משימה קשה ביותר. בכל מקרה, היא לא מציעה כל יתרון בעבור טכנולוגיות דיסק חדישות, כגון NPML (זיהוי סבירות מרבית בחיזוי רעש) או SMR (הקלטה מגנטית בשיטת "רעפים"), לגביהן גוטמן מציין ש- קרצוף טוב עם מידע רנדומאלי יעשה את העבודה טוב ככל שניתן לצפות. באֶפִּילוֹג מאמר המקורי, גוטמן מספק תובנה מעשית ועצות שימושיות לזיהוי פלילי דיגיטאלי ולמחיקה מאובטחת של כונני דיסק מודרניים. בכוננים מודרניים בעלי צפיפות אחסון גבוהה, גם אם קיים על הכונן כמות קטנה מאוד של נתונים רגישים, לא ניתן למחוק אותם בוודאות של %100. אך הסיכוי של יריב למצוא עקבות של אותם נתונים רגישים בכונן עם קיבולת של מאות או אלפי גיגה בייטים, שואף לאפס." ... "ומה לגבי כוננים מבוססים זיכרון במצב מוצק?. חוץ מאשר השימוש באותו איתות Serial ATA, אשר הולך והופך פחות פופולארי בכונני PCIe, כונני SSD לא מדמים מכאנית את הדיסקים הקשיחים המגנטיים המסורתיים. ככאלה, השיטות בהן משתמשים לדיסקים קשיחים מגנטיים לא שימושיות במיוחד לחומרה זו. בתיאוריה, כתיבת על פשוטה הייתה יכולה להיות יעילה למחיקת מידע, אך דרייבר הבקר וה-FTL ( שכבת מעבר או flash transition layer) חוצצים בין קלט כתיבת המידע לבין שבבי ה-NAND עצמם, ובכך מקשים על הקביעה של מה בדיוק מתבצע בכונן. ככזה, כתיבת על של מידע רק מקצרת את תקופת חיי הכונן. בנוסף, כונני מצב מוצק חדישים רבים, משתמשים בהקצאת יתר (overprovisioning, OP) של מקום פנוי כדי לשפר את ביצועי המצע. כך שהמשתמש לא יכול לדעת את קיבולת NAND הגולמית של הכונן. הבקר מוציא משימוש את הבלוקים השחוקים מדי, ובכך מאריך את חיי הכונן ומשפר את ביצועיו. "גוטמן כתב שההגנה הטובה ביותר מפני בעיות שרידות שאריות של מידע בזיכרון מוליכים למחצה היא -כמו עם המידע אגור במצעים מגנטיים- העובדה שמימדי ההתקנים המצטמצמים באופן מתמיד, מקשה עוד ועוד לשחזר מידע מן ההתקנים. כפי שהציע במאמר מ-1996 לגבי מדיה מגנטית, הדרך הקלה ביותר להקשות על שחזור מידע היא להשתמש במצע האחסון החדיש והצפוף ביותר הזמין, ועל כן גם האקזוטי ביותר."
עד כאן המאמר. מעשית, לשם השמדה מלאה של המידע הרשום ע"ג דיסק קשיח יש להתיך את המדיה המגנטית לאחר ביצוע הגריסה. גריסה בלבד יוצרת מקטעים שמהם ניתן (תיאורטית), באמצעות הציוד המתאים, לאחזר מידע. גריסה לפיסות בגודל 1 ס"מ מרובע יוכלו לאפשר שחזור של כ-24,379.44 מגה בייט מידע לסנטימטר רבוע, נפח מוערך של כ-500,000 מסמכי וורד. בצ'יף מתבצעת השמדה מלאה של המידע, ברמות אבטחה הגבוהות פי כמה מהנדרש. על מנת להתאים את המדיניות הארגונית לדרישות החקיקה ולנהלים מתקדמים של זכויות הפרט והגנה על מידע מסווג, חייב כל ארגון להשקיע מחשבה ומאמץ למנוע זליגת מידע מכל סוג. על כן, בצ'יף אנו מספקים שירות השמדת מידע מתקדם, תואם לתקנים הבינלאומיים והממשלתיים המחייבים. אישור רשמי על ביצוע ההשמדה נמסר ללקוח בסיום התהליך.
בזמנו לימדו אותנו כי הכי בריא לרכב לשמור על טנק דלק מלא, כך שמזהמים שונים ישקעו בתחתית הטנק ולא יעברו לצנרת הדלק - פן יסתמו אותה. מלא, מסתבר, לא בכל מקרה שווה לאופטימום. עם סוללות, למשל, זה לא עובד ככה. במיוחד עם סוללת הסמארטפון. מומחים ממליצים להחזיק את המכשיר עם בין %30 ל-%80 טעינה, מפני שבטווח הזה נשיג יעילות מרבית. סוללו-נאציים (סליחה על הביטוי) רק מזיקים למכשיר שלהם. סוללות Li-onהופכות נדיפות מתחת לרמת אנרגיה מסוימת, ולכן כדאי להימנע מלהגיע בתדירות גבוהה למצב של קבלת הודעה "סוללה חלשה". וגם ההתרוקנות המלאה שוחקת את הסוללה. כל ריקון מלא שוחק את הסוללה עוד קצת. אף על פי, בעלון לצרכן שמלווה את המכשירים של מספר יצרנים, נאמר כי אחת למספר חודשים נדרש כיול תקופתי שיכול להתבצע רק אם ניתן לסוללה להתרוקן עד הסוף.
בעשורים עברו ידע כל בעל טייפ לקסטות או רדיו נייד שאם הבטריות "נגמרו" לו, במהלך טיול או קמפינג, ניתן להיעזר בשמש. לאחר שהן התרוקנו עד הסוף, היו מניחים אותן ביום בהיר בשמש, עדיף עם הקוטב החיובי לכיוון החמה. כעבור זמן מה הן היו נטענות מספיק כדי להפעיל את המכשיר לעוד כ-שעתיים. כיום, סוללות הסמארטפונים מתקשות להתמודד עם טמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי. לאחר שהמכשיר מתחמם בשמש, על הסוללה לעבוד קשה והמכשיר מגיב לאט. על פי אפל, תחום הטמפרטורה הנוח להתקני אייפד, אייפוד ושעוני אפל, נע בין 0 ל-35 מעלות צלזיוס. חשבו על הסלולארי כעל מחשב זעיר. גם למחשב יש את גבולות הנוחות משלו. אל תשאירו את הסלולארי ברכב חונה. וכמובן, גם לא את התינוק או את הכלב!
מי שמחזיק ב-battery case רזרבי, חייב להיות מודע כי מדובר בפתרון טוב לעת חרום אך הסמארטפון ומארז הסוללה מתחממים בזמן הטעינה, מה שיכול לגרום לאורך זמן נזק להתקן. אם יש ברירה, עדיף לנסות מקור הטענה נייד אחר שאינו צמוד למכשיר.
אנשים חכמים מחזיקים גיבויים עדכניים. וגם טלפונים לגיבוי, למקרה והטלפון שלכם נגנב, קורס או מחליק לבריכה. כפי שאתם מנהלים את הגיבויים הפרטיים או העסקיים, גם נייד לגיבוי דורש תשומת לב: שהסוללה שלו לא תתרוקן לגמרי. ברגע שהוא נשאר זמן מה ללא כל מטען, הוא יתקשה לשמור על רמה טובה של מטען בעתיד. וגם אם תשמרו את הסוללה ב-%100 לזמן ממושך, הוא יאבד מעט מיכולותיו.
סמארטפון מסוגל להרוג. באוסטרליה ובסין דווחו מקרי מוות בהתחשמלות של אנשים שאחזו בסמארטפון שהיה מחובר למטען USB לא מקורי של היצרן. במטענים נמצאו ליקויים בבידוד והחוקרים הזהירו גם מפני סכנת התלקחות.
RouteFinderהם כלי תוכנה לתכנון טיסה עם סימולאטור טיסה ל-PC. אבל בשנות העשרים של המאה הקודמת היה בשימוש מתקן משונה שנשא את אותו השם. ה- ווייז של פעם הומצא כאשר כלי הרכב המונעים הפכו פופולאריים. ובכל זאת,המוצר לא עשה אקזיט מפאת המספר הקטןיחסית של נהגי מכוניות שהיו בנמצא בשנות ה-1920.
אין לבלבל את ההתקן שנתאר, עם ה-Astronomical route-finder, התקן מורכב ממצפן ומ-מאתר אזימוט שנרשם כפטנט בשנת 1919 על ידי הנתין הבריטי Basil Marden.
ה-RouteFinderהלביש נועד לנהגים האנגליים, תיאר את הדרכים, אפשר התקדמות על פי כברת הדרך שעברו, וסימן להם לעצור כאשר הגיעו ליעד..
ההתקן כלל מפה מודפסת על גליל קטן, אותו הוכנסו למסגרת עם רצועה הדומה לשעון יד. את הגליל היה אפשר לגלגל ככל שהתקדמו במפה. כמובן שהיו הרבה מאוד מפות - יתכן כמספר המסלולים העבירים למכוניות- שאפשר היה "להטעין"
בארה"ב וקנדה קיימים מאות ספקים של שירותי הצלת נתונים, כאשר רק לקומץ מתוכם יש ידע וכישורים לגיטימיים. המצב בארץ דומה. כאשר מבצעים ניסיון שחזור נתונים כושל, הוא מצמצם את סיכויי ההצלחה של הניסיונות הבאים על אותו מצע. ספקי שירות הצלת נתונים נחותים יעלו ללקוח כסף ויכולים לגרום נזק בלתי הפיך למידע של הלקוח. חברות לשחזור נתונים מקומיות או אזוריות, יכולות למשוך את צרכני הפריפריה, חברות המציעות אבחון חינם ימשכו את הלקוחות החסכוניים ואת הארגונים הבירוקרטים עם שרשרות אישור והזמנה מסורבלות, כמו גם את הארגונים המחויבים למספר הצעות מחיר לפני כל החלטה. עם זאת, חברות אלה לעיתים קרובות גורמות לאחוז גבוה של מקרים בלתי הפיכים. הם משתמשים באותה טכניקה בכל מקרה, ומצליחים לשחזר בממוצע כ-30 אחוזים מן הכוננים הקשיחים ושיעור נמוך עוד יותר של מערכי RAID, כונני מצב מוצק, והתקני Flash. גישה זו היא מסוכנת, היות וניסיונות כושלים לשחזור נתונים יהיו סופנים עבור כל סוגי המדיה. נזק כתוצאה מכך הוא בדרך כלל בלתי הפיך. כיצד אנו יודעים זאת?? לעיתים קרובות פונים אלינו לקוחות אחרי שחברות כגון אלה לא הצליחו לשחזר את המידע שלהם. אבל לא רק הלקוחות, גם הספקים עצמם מגיעים אלינו לאחר שפגעו במצעים באופן חמור מדי מכדי לבצע שחזור מוצלח. אם לנסח זאת באכזריות: לרוב יש רק הזדמנות אחת לבחור בספק השחזור מידע הנכון.
שיטה מצליחה איש עסקים ממולח מיהר יום אחד לפגישה חשובה כאשר הרגיש כי אחת מנעליו האיכותיות נפרמה בחלקה. עצר הוא בדרך אצל סנדלר, וביקש ממנו שירות דחוף ומידי. ראה הסנדלר לפניו לקוח אָמִיד, המבקש ממנו לזנוח את העבודות של לקוחותיו הקבועים כדי לטפל בו תחת לחץ. מחיר השוק נקבע על פי היצע וביקוש. הסנדלר ביצע במקום את התיקון ודרש עבורו מחיר כפול ומכופל מזה הנדרש משאר לקוחותיו בתמורה לעבודה דומה. שילם איש העסקים והלך לדרכו, והסיק כי אם רק רוצים, ניתן להרוויח היטב מתיקון נעליים. גם הסנדלר הבין משהו לגבי איש העסקים הספציפי ולאחר מכן, בהזדמנויות נוספות, חייב אותו תמיד במחירים גבוהים... עד שהתעצבן הלקוח והשניים הסתכסכו. גייס איש העסקים שוליות של סנדלרים ופתח סנדלרייה משלו: נוצצת, במיקום מרכזי, עם שם קליט. העובדים בשירותו טיפלו בנעליים הקרועות בשיא המרץ. חלקן הם הצליחו לתקן, חלקן תיקנו רק בקושי, ובשאר מהמקרים נשארו הלקוחות יחפים. קשריו בעולם העסקים ומסע פרסומי נרחב הביאו ליזם לקוחות רבים ומפורסמים. עם כולם הצטלם, ובגאווה הפיץ את תמונותיו עם בעלי הנעליים שתוקנו לשביעות רצונם. שם הסנדלרייה שלו נהיה שגור בפי כל, במיוחד אצל צעירים. במשך שנים ומסיבות שונות, החליף איש העסקים סוליות....ושוליות! חלק מן השוליות פתחו בעצמם סנדלריות קטנות. במשך תקופות מסוימות סבלה הסנדלרייה במחסור חמור של עובדים מנוסים. למרות זאת וכפי שאומרים, איש עסקים מצליח רואה הזדמנות בכל משבר, ובאחת התקופות הנ"ל פיתח האיש שלנו שיטה מבריקה: שיטת ה"לא-מצליח". למרות שכך אנו קוראים לשיטה, היא הוכיחה את עצמה כמוצלחת בעבור בעל הסנדלרייה הפופולארית.
כדי להבין את השיטה, ובתקווה שכבר הבנתם כי לא בנעליים מדובר, נכיר בעובדה: לפעמים סנדלר עובד בדרכיו ובכליו הטובים, משקיע דבק ומסמרים, פיסות עור יקרות, משחות וצבע, ולמרות זאת הלקוח לא מרוצה כי התיקון לא החזיר את נעליו בדיוק למצבם הקודם. קיימים אף לקוחות שנוטשים את הנעליים שלהם בסדנא ולא מוכנים לשלם עבור התיקון. תשאלו את הסנדלר השכונתי שלכם, הוא יראה לכם את אוסף הזוגות הנטושים, אלה שהלקוחות לא באו לשלם ולאסוף, וגם לא יבואו לעולם. השיטה שהמציא איש העסקים הממולח היא להציע מחיר בעבור הצלחת התיקון ומחיר אחר עבור המקרה בו לא צלח התיקון. כלומר, אם תשאיר אצלו מגף מנוקב, תתחייב לשלם סכום מסוים עבור התיקון המלא אך גם תשאיר פיקדון עבור האפשרות שלאחר התיקון עדיין ימשיכו להיכנס מים דרך החור שביקשת לסגור. תסכימו כי זו שיטה הוגנת, שכל בעל מקצוע היה רוצה לאמץ. הוגנת, במידה ואכן משקיעים את כל המשאבים ולמרות זאת התיקון לא צולח. לקוח לא יכול לדעת אם אכן השקיע בעל המקצוע את הטכנולוגיה העדכנית ביותר, את שעות העבודה הרבות שהצהיר ואת החומרים המתאימים. אם הלקוח לא יכול לדעת, שואל את עצמו הפיקח: האם יש בכלל טעם להתאמץ? שאלה רטורית זו הולידה את שיטת לא-מצליח, גביית דמי אי-הצלחה תוך הימנעות מ"בזבוז" מאמצים בעבודה מסובכת. הקורא מצקצק? בצדק! זו שיטה שיכולה להצליח רק כאשר הכול טוב ואמין (יחסי הציבור, הקשרים, התדמית, התבססות העסק). הכול, פרט לשירות עצמו. היא אכן מצליחה מאוד. כיום, אנחנו היינו שולחים לסנדלרייה הזו רק את הפונים להצלת-המדרס שמרחוק רואים עליהם שאין להם בעיה לבעוט בגורי חתולים בקצה מגף מחודד.
על מנת לשחזר מידע מדיסק קשיח, ממערך דיסקים או כל סוג אחר של מצע דיגיטלי, נדרשים ידע וניסיון, שיקול דעת ולעיתים השקעת שעות רבות. כאשר אתם מחפשים ספק שירותי הצלת נתונים, כדאי : - לברר כמה זמן כבר מספק העסק שירותי הצלת נתונים (שהיא לא בהכרח אותה תקופה בה העסק קיים) - בקש מאיש המחשבים שלך לשוחח עם נציג טכני בכדי לעמוד את הרמה המקצועית - אל תסתנוור, ויחד עם זאת תן קרדיט לתחושות הבטן לגבי אמינות
קישורים מעניינים
■ הפסקות חשמל: פגיעה ברשת החשמל כאמצעי טרור סייבר.
■ דיסקון ל-USB תמים למראה, הופך לנשק קטלני למחשב ברגע שמחברים אותו
■ האם זה אקדח בכיסך או שאתה סתם עומד להעביר לי קבצים?
"שלום וברכה, הקמתי את חברת השליחויות מהיר תמיד המספקת שירותי הפצה מתקדמים ומהירים, כרגע באזורים הבאים: מודיעין, שוהם, בית נחמיה ואזורי התעשייה בסביבה; והסביבה; ירושלים על שכונותיה הרבות. חברתנו מובילה ביהודה ושומרון, מגיעה ליישובים על ציר 60 מאזור חלמיש והסביבה, עד למחסום חיזמא, ועד לגבולות המזרחיים של איזור מעלה אדומים. אנו שואפים לספק את שירותנו בקרוב גם בכל רחבי הארץ, מצפון ועד הדרום.
החלוקה באמצעות כלי רכב מסחריים, המותאמים להפצת סחורות. החברה מציע שירות אמין, מהיר ומקצועי. אנו משתדלים להציע מחירים נוחים ונמוכים מאלו של שאר חברות השליחויות בארץ.
אשמח לקבל את פניותיכם ואף להיפגש כדי לבדוק אפשריות של עבודה משותפת."
תינתן הטבה והנחה מיוחדת ללקוחות צ׳יף עד סוף חודש דצמבר 2015, הנחה מיוחדת ובלעדית ! ציינו בפנייתכם את מגזין צ'יף
צרו איתי קשר בטלפון: 6679872 052או בדואל - נדב בניסטי
סקר חברת Texas Credant Technologies שהתבצע בממלכה המאוחדת, התמקד בהתקנים הניידים הנשכחים בכיסים של בגדים שנמסרו לניקוי יבש. ההתקנים היו בין החפצים הנפוצים ביותר שנשכחו, יחד עם מפתחות, כסף, כרטיסי אשראי ותכשיטים.
הסקר גילה כי במהלך השנה האחרונה נשכחו 9,000 דיסקוני USB. בסקר דומה של השנה הקודמת, התגלה כי מעל 12,500 התקנים ניידים, כולל נוטבוקים, אייפודים ודיסקונים נשכחו במוניות במהלך חצי שנה. אם אלו מימדי האובדן באנגליה, נסו אקסטרפולציה לכל העולם המערבי. אנשים פשוט שוכחים, ולא משנה כמה חשוב המידע האגור בהתקנים.
סקר שנערך לאחרונה מראה כי יותר תושבים בישראל חוששים מהיפגעות בתאונת דרכים מאשר מפיגוע טרור - ובצדק. בהשאלה ניתן לומר כי על פי הסקר האנגלי הסיכוי לאבד מידע כתוצאה מאבדן התקן גבוהה הרבה יותר ממה שחשבנו. בעברית פשוטה: זה קורה לכולם - זה יכול לקרות גם לי.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין..
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.