כמה זמן יחיו מונומנטים חשובים של התרבות האנושית? עקרונית, לנצח. מעשית, עד שאסונות הטבע (רעידת אדמה בנפל, לדוגמא) או כוחות הרשע (דאעש, למשל) ימחקו אותם סופית. החיים עניין מסוכן, לא יוצאים מזה חי. כמונו, גם מצעי המידע חיים תחת סכנה מתמדת של תקלה או קריסה. דיסק קשיח הוא מצע אמין ובטוח, ובו זמנית גם פצצה מתקתקת. אין כל תירוץ קביל למנוע או לדחות גיבוי. הדיסקים של ברי המזל "מתים" לאחר שהושלם גיבוי תקין. הדיסקים של האחרים, לפני כן.
כיכר דורבאר בקטמנדו, לפני ואחרי רעידת האדמה של אפריל 2015
תוחלת החיים הממוצעת של דיסק קשיח או מצע במצב מוצק משתנה בהתאם למספר פרמטרים, כולל סוג, יצרן, קיבולת, וממשק. על פי סקר שבוצע בחו"ל ומגרעותיו צוינו במגזין זה בעבר, נמצא כי %20 מהדיסקים שנבדקו, מתו בתוך כ שלוש שנים. יתר %80 הנותרים חיו בממוצע 4 שנים. כוננים במצב מוצק, הנפוצים במחשבים נישאים והמוגבלים למספר כתיבות במהלך חייהם, מצליחים לעבור בהרבה את תקופת האחריות שלהם (3 עד 5 שנים) כל עוד השימוש בהם סביר - כתיבה של בין 20 ל- 40GB מידע ביום. כמובן שזה לא מבטיח שהכונן לא יקרוס בשל סיבה שונה ממיצוי אפשרויות הכתיבה.
אנו מכנים "גיבוי קר" אחסון מידע בדיסק קשיח הנשמר ללא שימוש. והוא אפילו יכול להישמר ללא חיבור לחשמל, למחשב, או לרשת. זהו מצב אידיאלי לארכיון, בו פתיחת הקבצים נדרשת לעיתים רחוקות. כמה זמן יכול לשרוד מידע במצב זה? עשרות שנים. אלא שחייבים לדאוג שתהיה מערכת זמינה, עם ממשק מתאים, לחיבור הדיסק. תארו לעצמכם שבעוד 50 שנה, כאשר נרצה לקרוא את המידע, הטכנולוגיה תהיה מיושנת או לא תתאים למערכות ההפעלה או לחומרה בשימוש באותם ימים. הגיבוי הקר או אחסון קר, דורש סביבה מבוקרת, עם טמפרטורה קבועה וסבירה, והפעלה תקופתית למניעת התמצקות חומר הסיכה במסבים. את אירועי ההפעלה כדאי לנצל להעתקת המידע למצעים נוספים בטכנולוגיות חדישות יותר.
עד כה אין מידע מבוסס על ניסיון לגבי שרידות המידע באחסון קר של מצעי SSD. באופן תיאורטי בלבד, עם שימור המצע בסביבה מבוקרת, תיתכן הגרעה של איכות המידע בתאי ה-NAND לאורך השנים. כמה שנים? כמה פיחות? אין לדעת.
השימוש במקביל של מצעים, טכנולוגיות ואתרים שונים לשמירת המידע הוא הסיכוי הטוב ביותר שיש לנתונים לשרוד למשך שנים רבות. וגם אם לא תכננתם לעשרות שנים, גיבוי אחד בלבד אינו מתכון בטוח. דיסק חיצוני, דיסק רשת, מערך מרוחק, ארכיון מוקשח - עבור מידע חשוב אין לבחור אחד מהם, אלא לגוון, אפילו לאמץ את כולם. גיוון הוא המפתח.
רשת האינטרנט בקצה האצבעות הביאה לחיינו את יכולת הבירור המידית של כמעט כל מושג לא ידוע או מעורפל. קשה יותר מאי פעם "למכור" לנו, הקהל הרחב, סיפורים על בעיות מסתוריות ברכב, בצנרת או בחשמל הבית. אנו פחות אבודים מפעם כמטופלים במבוך מערכת הבריאות, מסוגלים לברר את פירושם של קיצורים וראשי תיבות של ערכים ותסמונות שרופאים מחליפים ביניהם מעל ראשינו. תוצאות של מחקרים כמעט בכל נושא שבעולם, נגישים עבורנו. הפירוש שלהם, עדיין בידי המומחים וזאת רובנו חייבים להבין, לקבל ולכבד.
לא אחת מגיע אלינו לצ'יף לקוח בעל רקע טכני מכובד, או אפילו תואר במקצועות האלקטרוניקה. קשה לנו לנזוף באדם כזה, על כך שהחמיר את מצבו של דיסק תקול. אין מנתח בכיר ברפואת עיניים שיסתכן לנתח בן משפחה הסובל מבעיית מעיים. אבל יש מהנדסים לא מעט, שפותחים את מארז הדיסק הקשיח שלהם, מנסים להחליף ראשי קריאה כפי שראו בסרטון אינטרנטי... האנשים היקרים הללו קולטים במהרה את סלנג התחום, ולמרות שהשימוש בו לא תמיד נכון, הם מסבירים כיצד החליפו לוח או תיקנו סקטורים. רבותי, סקטורים תקולים... אין אפשרות "לתקן". אבל יש אפשרות לקרוא את המידע ה"חסר" במטות הקסם של משחזרי הנתונים.
bad sectors הוא אחד הנזקים הנפוצים ביותר שניתן למצוא בדיסקים של מחשבים שולחניים וניידים. סקטורים בדיסק קשיח שומרים על פיסות זעירות של מידע. הם מגלמים היכן וכיצד המידע מוחלק ומאוחסן בדיסק. מרבית הסקטורים המודרניים מכילים 4096 בייט (בדיסקים הישנים: 512 בייט). סקטור הוא אחד המרכיבים של גיאומטרית הדיסק, המשקף את המיקום הפיזי של המידע על גבי צלחות המידע. הקבצים שאנו יוצרים מאוחסנים במקטעים (Fragments) בסקטורים. כאשר המקטעים השמורים בסקטורים נפרדים נקראים בצורה נכונה, הקבצים נגישים לקריאה. כאשר המקטעים לא נגישים, יתכן והסיבה לכך הם סקטורים תקולים - באד-סקטורז. ומצבם יכול אף להחמיר כאשר ניגשים אל הדיסק.
בעיקרון סקטורים "מתקלקלים" בשל שחיקה. צלחות בדיסקים קשיחים חגות במהירויות שבין 5,400 ל- 15,000 סל"ד. הכוחות המופעלים בשל כך, בשילוב החום העולה ממנוע עובד ומפעילות הקריאה והכתיבה, גורמים ללחצים ברמה מולקולארית. שטח פני הצלחות המצופה בחומר פרו-מגנטי (ferromagnetic) המסוגל "להתקלף" ברמת ננומטרים, לאורך זמן. כך יכולים הסקטורים להידרדר בשל נזק פיזי ישיר, תקלות ייצור או בעיות אחרות.
לסיכום: מה זה "Bad Sector"? - מקטע שהגישה אליו מתעכבת, אינו קריא או כתיב, או בעייתי באיזו שהיא צורה. דיסק עם סקטורים כאלה הוא דיסק שעומד לגרום בעיות, יש להזדרז ולהחליף אותו מפני שבאד-סקטורז הם סימן להידרדרות תפקודית עד למצב של אי שמישות.
לא ניתן למנוע באד-סקטורז, אך כן ניתן לשמור את המידע על גבי מצעים שונים - כפי שהמלצנו קודם. כך שנהיה מגובים במקרה של תקלה.
להארכת חיי הדיסק רצוי להחזיק אותו בסביבה ללא שינויי טמפרטורה קיצוניים, עם לחות נמוכה, ללא נגיעות או תזוזות בזמן שהדיסק עובד.
שאלה: האם ניתן לשחזר מידע מדיסק עם Bad sectors?
תשובה: זה תלוי בהיקף התופעה ובפיזור המידע.
באבחון מעבדתי אנו מעריכים את הסיכוי להחזיר את הנתונים ובתהליך השחזור מגשרים על המידע החסר בסקטורים הפגומים. ללחוצים שביניכם: מצטערים, אך אין אפשרות להעריך את סיכויי ההצלחה ללא בדיקת המצע!
ביום א' חגגנו את יום ההולדת ה-50 ל...חוק מור! וגם אתם חגגתם, בלי דעת, אם במהלך אותו היום השתמשתם בהתקן אישי ממוחשב מסוג כלשהו.
חוק מור קובע את הגידול המעריכי (אקספוננטי) של יכולת חישוב ואחסון של המחשבים האישיים. גורדון מור, שותף מיסד של Intel, אמר בשנת 1965 כי מספר הטרנזיסטורים לאינצ' רבוע הכפיל את עצמו בכל שנה וחצי מאז הומצאו המעגלים המוטמעים. והוא חזה כי המגמה תמשיך לעתיד הצפוי. החוק התקיים עד כה. מחשב אשר ב- 1965 מילא חדר שלם, כוחו שווה למחשב שניתן להחזיק בכף היד או לענוד בפרק היד. אבל מה שמרשים עוד יותר, היא מגמת התמחור. מחשבים חזקים הרבה יותר, נגישים כיום לקהל הרחב. כמעט לכל ילד.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין. ין. תנאי השימוש
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.