בעיתון מהעיר אלדן השתמשו לראשונה בשנת 1924 במונח "צווארון כחול", בהקשר למשרות של אנשי מקצוע. מאוחר יותר, זה הפך הגדרה למעמד העובדים, בעיקר עובדים המבצעים עבודה ידנית. עובדים אלו לבשו חולצות או מדים כחולים בהם הלכלוך בולט פחות. לרוב, היו אלו עובדים חסרי השכלה או בעלי השכלה בסיסית, עשו עבודה פיזית והרוויחו שכר נמוך, לפי שעות. כיום, "צווארון כחול" מתייחס לפועלי הייצור, מקצועיים ובלתי-מקצועיים.
בשנת 1951 פרסם הסוציולוג האמריקני C. Wright Mills, ספר אודות מעמד ביניים חדש שקם לאחר מלחמת העולם השנייה, והוא קרא לו "מעמד הצווארון הלבן". הספר עוסק בניכור החברתי תחת הקפיטליזם מתקדם, בערים ובארגונים בהם שולטת מנטאליות אנשי המכירות. לדבריו, בעבר בין העדפת המיומנויות הידניות להעדפת המומחיות באומנות הטיפול בלקוחות (מכירות ומתן שירות), תכונות אישיות (או אפילו אינטימיות) של עובדים הפכו סחורות בשוק העבודה, החסד והידידות הפכו להיבטים של אישיות השירות או של יחסי ציבור של חברות גדולות, שעברו רציונליזציה על מנת לקדם מכירות. תוך חוסר כנות אנונימית, האדם המצליח הופך את אישיותו ואת הופעתו למכשיר לסגירת עסקאות.
השימוש ב-"צווארון לבן" ו"צווארון כחול" התרחב לשכונות בהן גרו, המסעדות בהן אכלו, הספורט בו עסקו וכו' - אנשים ממעמדים אלו. ואפילו לפשעים שביצעו: עבירה של צווארון לבן הוא עבירה בלתי אלימה, בדרך כלל קשור לרווח אישי, מעילה בכספים או הלבנת הון. בישראל, יחידת המשטרה לחקר הונאות (יח"א) האחראית גם לחקר פשעי המחשב, כונתה פעם "היחידה לעבירות צווארון לבן". (הגדילו הדג נחש ושרו על "עבריין עם צווארון כחול לבן")
בואו רק נציין את המובן מאליו: הצבע האמיתי, לא חשוב. ידוע לכולנו שאחיות וכוח עזר בבתי החולים, לבורנטים במעבדות ומלצרים במסעדות, על צווארוניהם הצחורים, אמונים גם על ה"עבודות השחורות" ביותר.
בבתי ספר לעסקים - ואפילו בארגונים עצמם - מלמדים שלבוש או התנהגות מקובלת במדינה אחת לא בהכרח מתקבלת בארץ אחרת. הבדלי התרבות והאתניות מקצינות את ההבדלים. קוד הלבוש משתנה מארגון לארגון, בהתאם לענף התעשייה, התרבות והסביבה. לבוש עסקי בבנק יכול להראות שונה מלבוש עסקי במוקד טלפוני או מ-סטארט אפ בלב קיבוץ. הלבוש העסקי הפורמאלי, הקונבנציונאלי במערב, כולל אצל גברים חליפות משולבות עם כותנות מכופתרות עם צווארון, ארוכות שרוולים. ועם עניבות המגיעות עד לקַו הַמָתנַיִם. נעליים כהות המתאימות לצבע המכנסיים, ומכנסיים ארוכים מספיק כדי שלא ייחשף עור הרגל בזמן שיושבים או משלבים רגליים. התכשיטים מוגבלים לשעון, טבעת נישואין או אחווה וסיכה/סיכת עניבה. לנשים יש יותר אפשרויות, אך הן כולן מכוונות לשקף אחריות ומקצועיות. חצאיות קצרות, מחשופים חושפניים ותכשיטים גדולים/נוצצים מדי מסיתים את תשומת הלב ורצוי להימנע מהם (בד"כ).
"חשוב לדעת כיצד להתלבש לכל אירוע, במיוחד במקום העבודה. הדרך בה הנך מתלבש/ת היא אחת המרכיבים לעיצוב התדמית המקצועית, וגם אם נאהב את זה וגם אם לא, כולנו נשפטים על פי המראה. על הלבוש לשקף את הסביבה והמעמד"
Etiquette Rules for Dress in a Business Environment - Angela De Schrijver
זו תמונה מתוך עמוד הפייסבוק של שמעון פרס. היא צולמה במאי לפני שנה בהזדמנות של ביקור הנשיא בקריית הסייבר הלאומית בבאר שבע. מגיבים החמיאו לו על העניבה הצהובה. יתכן הייתה זו מחווה לבירת החול, אבל באמת, מה היה חושב עליה בן גוריון? אז נכון ש"הזקן" התהדר בעניבה כהה במעמד החגיגי של הכרזת המדינה, אבל לפגישות עבודה הוא העדיף תמיד בגדי עבודה - צווארון חאקי או לבן פתוח, ללא עניבה. לא היו אז מזגנים בכל משרד, אבל הרושם היה שחנוטים בחליפות אי אפשר להפשיל שרוולים לעשייה. סביב הנשיא, בחורים בלבוש בלתי פורמאלי, שתפס והתפשט בין צעירי ההיי טק של שנות התשעים (המאוחרות) והאלפיים.
להתהדר בחוסר הידור היא מגמה רעננה ושחצנית שמאפיינת את התקופה. מארק צוקרברג, למשל, עם הטישרט האפורה הנצחית שלו, מפגין בוז גבוה אופקים וקל דעת, שעל פי עיתון הגארדיין "היה אולי מוצדק אם הנ"ל היה רץ למעבדה לפתח תרופה נגד אבולה. אלא שתרומתו העיקרית להתקדמות האנושית רק ממלאת את האינטרנט בתמונות של זריחות גנריות..." בשיחות עם עיתונאים, צוקרברג ניסה להשוות את עצמו ל-"גברים אחרים שלובשים את אותם בגדים בכל יום". הוא לא התכוון, כמובן, לאוברול האדום של מחלקי "ישראל היום" - אלא לסוודר השחור של סטיב ג'ובס או לחליפה הכהה של הנשיא אובמה. "...צוקרברג לא המציא את המדים הלא-חליפה. זה היה מלבוש עיקרי של איילי האופנה במשך עשרות שנים: ראה Giorgio Armani בצווארון צוות חיל הים שלו, או Karl Lagerfeld בצווארוניוקרום-של-עוגה, Michael Kors ובלייזר הימאים... ללבוש את אותו הדבר כל יום הוא חלק חיוני של בניית מותג. חולצת הטריקו האפור של צוקרברג שולחת מסר שפייסבוק היא דבר טוב עבור זמן המנוחה שהורווח ביושר על ידי בחור-טוב-אוכל-דגני-בוקר." חד גוניות סדרתית עובדת טוב, לא רק היי טק. לדבריעכבר העיר, "כבר כמה עשורים טובים שיאיר לפיד לובש בדיוק את אותו הדבר כל יום. פעם זה היה "מעיל עור בקטע חצי אופנועני, טי־שירט שחורה בקטע לא מתאמץ (וקצת מתעצל) ושיער מרוח בג'ל בקטע של מתולתל שמנסה לקחת את השליטה לידיו". בעשור האחרון צולם הנ"ל במקטורן שחור. ברוך בורא שמפו נגד קשקשים.
היו שנים, סביבות עבודה וישנן מדינות, ואנשים, בהם ולהם נדמה לגברים שעניבה מקדשת את התלבושת כולה, לא משנה באיזה צווארון. ראו בתמונה זו, את צוות האנימטורים של אולפני דיסני בשנות ה-1950/60. ונשאלת השאלה אם גם
כיום, מקצועות הייצור בתעשיית ההיי-טק, כמו אנימציה או תכנות, נחשבות בעיני רבים "הצד הכחול של מקצועות הצווארון הלבן", בשל שעות העבודה המרובות והמונוטוניות. כמובן, במפעל ייצור תעשייתי עם רוב של עובדים כחולי צווארון, המתכנת ממשיך להיחשב לעובד האחד שלא "מלכלך את הידיים".
יחי חופש הלבוש והביטוי - כל עוד הם לא פוגעים במישהו אחר. יחי גם השוויון הבין מגדרי, שימחק בקרוב בימינו את המושג "צווארון ורוד" - המגדיר את המקצועות הנחשבים כ"נשיים", בשל האחוז הגבוה של נשים המועסקות בהם. מקצועות שברובם לא דורשים השכלה פורמאלית (עבודות ניקיון, מזכירות, עבודה סיעודיות...). השכר במקצועות אלו בדרך כלל נמוך ונחשב כ"משכורת שנייה" או מוגדר כמשרה חלקית. בישראל יש למושג השלכות על תנאי העסקתן של נשים העוסקות בהם.
בעניין סגנון הלבוש, נוסיף כי בארצנו ובימינו, חריגה מן המקובל - אם קונסיסטנטית - הופכת לסימן היכר, סמל מסחרי וחותם אישי. סיפר לנו הנציב הנוכחי של ליונס ישראל, כי כאשר קיבל את מינוי במהלך ועידה בינלאומית מפוארת - אשר לכבודה התלבש באלגנטיות - התלוצץ אחד מעמיתיו הזרים: "כמעת ולא הכרתיך ללא הסנדלים!"
השבוע גוגל עשו כבוד לאמי נתר, מתמטיקאית יהודיה-גרמניה, בתו של המתמטיקאי מקס נתר. בין תלמידים נוספים, עשה אצלה באוניברסיטת גוטינגן את הדוקטוראט שלו יעקב לויצקי, אשר מאוחר יותר לימד באוניברסיטה העברית את שמשון עמיצור (קפלן). בפרויקט לגנאלוגיה מתמטית תוכלו לראות את מי חנך עמיצור, ואת תלמידי תלמידיו. הפרויקט (Mathematics Genealogy Project) הוא בסיס נתונים של כ-140,000 מתמטיקאים, הנמצא באתר אינטרנט ומנהל את אילן היוחסין של מנחים וסטודנטים בעבודת דוקטור (Ph.D, D.Sc, Ed. D) במתמטיקה. באילן יוחסין זה, המנחה (או המנחים) הוא ה"אב" והדוקטורנט הוא ה"בן". ההגדרה של מתמטיקה היא רחבה יחסית וכוללת "ניתוח נתונים", סטטיסטיקה, שיטות כמותיות בפיזיקה, שיטות כמותיות במדעי החברה, מדעי המחשב וחקר ביצועים. הפרויקט מנוהל על ידי אוניברסיטת דקוטה הצפונית (NDSU) ונתמך על ידי האגודה האמריקאית למתמטיקה (AMS). מספר תלמידים ומספר "צאצאים" גדול מציין מתמטיקאי שהעמיד יותר מתמטיקאים למדע. למתמטיקאי יוהאן ברנולי, למשל, למעלה מ-62,000 צאצאים. בדף מיוחד באתר מצוינים השיאנים, המורים בעלי המספר הגדול ביותר של תלמידים.
במעריב, בידיעות אחרונותבישראל היום ובאתרים ישראלים רבים התפרסמה אתמול כתבה מפחידה לקורא הפזיז. היא עסקה באסטרואיד בגודל קילומטר שעומד כמעט להתנגש בכדור הארץ, להביא הרס, חורבן ושינוי אקלים. כפי שציינו לפני שנתיים, כאשר עסקנו בסוף העולם על פי לוח המאיה, קיים מרכז בקרה והתראה העוקב אחר אסטרואידים קטנים כגדולים, ומעריך אם הם מסוגלים לגרום אסונות בהתנגשותם עם כדור הלכת שלנו. האסטרואיד התורן, ושמו בגלקסיה '2014-YB35', נמצא במסלול שיעבור במרחק של 28 מיליון מייל מאיתנו, פי 11.7 המרחק בין כדור הארץ לירח... חברינו היקרים במדיה, חובבי ההיסטריה והמהומה, תירגעו!
לא יכול להיות צלם מסחרי עם כרטיס מצלמה אחד. לא יכול להיות. אבל יש. וכאשר אותו צלם ממהר או מתבלבל, ומצלם שני אירועים -אחד אחרי השני- על אותו הכרטיס הבודד, שהאל ירחם עליו. לא יכול להיות טכנאי שמפרמט דיסק של מחשב, או סמארטפון, בלי להיות בטוח שבעל הציוד יודע שהפרמוט יעלים את כל הקבצים שלו. אבל יש. יש עשרות, מאות טכנאים שמפרמטים בלי לברר, ואותו מספר של לקוחות שמתייפחים או מקבלים את הדין בהכנעה, כאילו זה כוח עליון. לא יכול להיות שהנושא הזה חדש לכם. לפחות 20 שנה מתוך ה-29 בהן צ'יף קיימת, אנחנו חוזרים ומזהירים. לא רק אנחנו, גם כל מי שמעוניין בטובתו של בעל מידע ממוחשב. תאמינו או לא, כל שבוע יש עדיין מספר מקרים של פרמוט, אותם עלינו להפוך. גם אם הנושא ישן ונדוש, ננצל פסוק של פסח ונבקש: "והגדת לבנך (ולבנותיך) ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה צ'יף לי באבדן הקבצים"
חברת Amazon התקשתה לקבל אישור מרשות התעופה הפדראלית של ארה"ב להפעלת מולטי רוטורים - כלי טיס זעירים להפצת הסחורות המוזמנות מאתר החברה. עקב הקשיים, אמזון החלו במהלכים כדי לקחת את הפיתוח לארצות אחרות, ורק אז קיבלו אישור לבדוק אותם בשטחים פרטיים. אישור צר זה הוא לא מה שהם ציפו, ומהווה תמרור עצור לכלל ענף המזל"טים המסחריים. על פי תנאי רשות התעופה, הם יוכלו לבדוק את המכשירים בשעות היום, עד לגובה 122 מטר, ורק בהישג עין של המפעיל, אשר חייב שיהיה לו רישיון טיס פרטי. עד כה, חברות שונות פתחו כלים מסוג זה ללא כל בקרה, לכן המהלך הפתיע לא רק את אמזון. אמזון פרסמו לפני שנתיים את חלומם להשתמש ב-אוקטוקופטרים , כדי שהזמנה תגיע ליעדה תוך 30 דקות. הגשמת החלום התמהמה. רשות התעופה התנגדה תחילה בתוקף לשימוש המסחרי של כלי טיס אלו. מאוחר יותר, היא קבעה מגבלות שמכרסמות בקסם ובכדאיות של השיטה, בעיקר בעניין המפעיל שכל הזמן רואה את הכלי.
לפני שנה, כאשר פייסבוק רכשה את החברה הבריטית Ascenta, הם התכוונו להשתמש במולטי-רוטורים בגובה רב כחלק מרשת לוויינים, מזל"טים ולייזרים להנגשת האינטרנט עבור קהילות מרוחקות מן הציוויליזציה. מעט לאחר מכן גם גוגל רכשה גם היא, ובאותה מטרה, יצרנית כלי טיס זעירים מונעים אנרגיית שמש (Titan). המזל"טים שלה טסים מעל אזור קווי התעופה המסחריים ומסוגלים להישאר באוויר למשך כ-5 שנים ברצף. עם אופקים קרובים יותר, רשת מסעדות מאזור סן פרנסיסקו צפתה לחדש ולעשות משלוחי מזון מהיר (טאקוס) באמצעות "טאקו-קופטרים", אך בינתיים גם היא נתקעה בשל דרישות רשות התעופה. על מנת לספק צרכים בסיסיים וחיוניים יותר, חוקרים מהחטיבה למדעי הבריאות והטכנולוגיה המשותפת לאוניברסיטת Harvard ולמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MITמפתחים מזל"טים לחלוקת חיסונים ותרופות באזורים בלתי נגישים של העולם השלישי. הפרויקט זכה לתרומה כספית מהקרן על שם ביל ומלינדה גייטס. כמוהם, גם הסטארט אפ Matternet מפתחת כלי טיס קטנים למשלוח מצרכים חיוניים באזורים חסרי כבישים עבירים. Yamaha ביפן, מספקת עוד מאז תחילת שנות ה-1990 מזל"טים מדגם RMAX, דמויי הליקופטר, הנשלטים באמצעות רדיו ומשמשים לפיזור חומרי הדברה. בשנים האחרונות משתמשים בהם גם בדרום קוריאה ובאוסטרליה.
הארכיאולוגיה היא תחום נוסף בו המולטי רוטורים הפכו לאופציה זולה יחסית. כאשר מרכיבים עליהם במצלמות מתאימות, ניתן לכסות שטחים נרחבים וקשי גישה. כך בכפר עתיק (בן יותר מ-1000 שנה) ב-New Mexico, שם צוות ארכיאולוגיים השתמשו במצלמות רגישות לחום, שאפשרו להבחין במבנים קבורים מתחת לקרקע מדברית.
אם בזמנו היה לאימא שלי אחד כזה, היא הייתה שולחת לי איתו את הדברים ששכחתי לקחת לבית הספר. לשם מה הייתם משתמשים ב-קופטרים?
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין. תנאי השימוש
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.