לקראת נאום נתניהו בקונגרס של ארה"ב, תירץ אובמה שאין להתערב במערכת הבחירות בישראל. כך גם דעתנו, לכן נעסוק הפעם בנושא הקשור לפוליטיקה של אובמה. ולדיסק קשיח, כמובן. אצלנו אין, אין, אין מסיבה בלי דיסק קשיח.
מקרה מסובך הוא זה הקושר לאחרונה את רשות המיסים האמריקנית, ה-IRS, לאחד הארגונים הוולונטאריים הבינלאומיים הגדולים. קראו לו "מקרה מסיבת התה". לפני שנכנס לנושא עצמו, יש לציין כי על פי אתר ה-IRS, קיימת שותפות ארוכת שנים (מאז 1967) בין רשות המיסים לארגון ללא מטרות רווח בשם WBS או World Services for the Blind - לשעבר LWBS מפנישנולד מתוך -והיה שייך עד לא מזמן ל- איגוד מועדוני ליונס הבינלאומי. המלכ"ר הנ"ל מכשיר מבוגרים לקויי ראייה ועיוורים בארצות הברית וברחבי העולם, כדי שיגיעו לעצמאות בת-קיימא. הארגון ממומן על ידי תרומות, מלגות וקצבאות מדינה מסוכנויות ציבוריות הרוכשות את שירותי ההכשרה של WSB. ה-IRS יחד עם WSB מספקים מגוון תוכניות הכשרה, החל מנציגי גבייה ועד למתכנתים. מתוך תוכניות אלו, נקלטו כבר מעל 1,000 עובדים בעלי מוגבלויות ב-IRS.
תנועת "מסיבת התה" - Tea Party movementנוסדה על ידי חברי המפלגה הרפובליקנית בארה"ב, מתוך אכזבה מהפעילות הפוליטית של המפלגה. הפעילים רואים בנציגי המפלגה הרפובליקנית מתונים מדי ושואפים להחליפם בנבחרים שמרנים יותר. התנועה דוגלת בממשלה מצומצמת יותר, שמה דגש על חוקת ארצות הברית המבטיחה את חירויות הפרט, את הגבלת הממשלה ואת השוק החופשי, ויוצאת נגד המדיניות הכלכלית של אובמה. חוק המיסים של ארה"ב פוטר מלכ"רים מסוימים, העוסקים בקידום רווחה חברתית, מתשלום מס ההכנסה פדראלי. תקנות האוצר מרחיבות את אישור תחום פעילות הארגונים הפטורים ל-"במטרה להוביל השבחה אזרחית ושיפורים חברתיים". גם תנועת מסיבת התה נמנית על כן, בין הארגונים הללו. על מחלוקת המיקוד. החל מ-2010 החלה רשות המסיסים האמריקנים לבדוק מקרוב אך באופן סלקטיבי, ארגונים המבקשים פטור ממס. ה-IRS התמקדה על מספר מונחים ושמות מסוימים שהופיעו בבקשות. נערכה רשימה של מילות מפתח, בין היתר "מסיבת התה", "פטריוטים", "כיבוש", "ישראל", "תוכנת קוד פתוח", "מריחואנה", "רפואית" ועוד. במשך כשנתיים, שמה ה-IRS בהמתנה את כל בקשות הפתור ממס של ארגונים שהכילו בשמם את המילים "מסיבת התה", "פטריוטים" ועוד. קיימות גם בקשות שנדחו. אך באותה תקופה, אושרו בקשות של מספר רב של מלכ"רים ששמותיהן הכילו מילים כגון "פרוגרסיבי", "ליבראלי" או "שוויוני". ב-2013 נחשף נושא בחירת הארגונים מבקשי הפטור לבדיקה אינטנסיבית על פי שמותיהם. הגילוי גרם לפרקליט המדינה להורות ל-FBI לערוך חקירה פלילית כנגד בכירי רשות המיסים. הלחץ ציבורי של הנשיא אובמה ודמוקרטים נוספים, שם את מנהלת יחידת הארגונים הפטורים ממס, Lois Gail Lerner במצב מאוד לא נוח. היאניהלה עם עמיתיה ברשות חילופי דואל כדי להחליט כיצד להציג את המיקוד בתנועת מסיבת התה, על אף הכללים המגנים על סודיות הבקשות שלא אושרו עדיין. בדיונים אלו הועלתה אפשרות של תביעה משפטית, במידה והתנועה הנ"ל תאתגר את החלטת ה-IRS. ככל הנראה, לרנר כתבה שלדעתה התנועה תחליט להלחם מפני שהיא שואפת לשינוי חוקתי. ב-2013 ו-2014 אכן התגשם חששה, ולרנר הואשמה במגמתיות בסרוב לפטור ממס מתוך בסיס אידיאולוגי. מדובר בהליך לא פשוט. במהלכו ביקשה לרנר לנצל את זכות השתיקה על פי התיקון החמישי לחוקה. בבית משפט התבקשו התובעים להציג ראיות לטענותיהם, ולשם כך הם ביקשו בין היתר לחשוף את תכתובת המייל של המנהלת לרנר, על פי בדיקת המחשב הנייד שלה. אלא שה-IRS הודיע שאלפי מיילים הלכו להם לאיבוד. המיילים אבדו לכאורה מתישהו באמצע 2011, בשל קריסת מחשב.
בשנת 2014 הוגש בבית המשפט תצהיר של סגן מנהל מערכות המידע של ה-IRS, מר Stephen Manning. בתצהיר תואר הטיפול במחשב שקרס, ועל פיו מומחה מחשבים בדק את הדיסק הקשיח של גברת לרנר, לא הצליח לשמר או לשחזר את המידע שעליו. הוא הסיר את הדיסק וגם החליף את המחשב הנישא כולו באחד חדש. המחשב המקורי הוחזר למנהלת, והדיסק הקשיח נשלח למעבדה פורנזית. המעבדה לא הצליחה לקרוא כל מידע מהדיסק, ושלחה אותו לסניף אחר, שם הוא לכאורה עבר ניקיון באמצעות מגנטים - degaussing עובדי ה-IRS טענו תחילה שהדיסק של לרנר ניזוק מעבר לכל אפשרות תיקון לפני שהוא נשלח למחיקה ב-2011.
בשנה שעברה, חוקרים מטעם ועדת בית הנבחרים העוסקת בעריכת מיסים - House Ways and Means Committee - ראיינו את המומחים הטכניים של רשות המיסים ונאמר להם שהדיסק היה רק שרוט ולא היה בלתי אפשרי לתקן אותו.’) קודם לכן, נאמר לוועדה שלא ניתן היה לשחזר מידע, וכי הדיסק הקשיח מוחזר ויתכן אף נגרס. כלומר, ב-IRS סרבו להשתמש במומחים חיצוניים כדי לשחזר את המידע וזה מעורר חשדות לגבי התנהגות פלילית פוטנציאלית בשורות רשות המיסים.
מי צודק? לא ברור, אך לפעמים עדיף לרשות ציבורית להשקיע את מחיר הבדיקה החיצונית במקום להסתבך בפרשה הרבה יותר יקרה - בכסף ובמשרות. לפני מספר ימים נודע פרט נוסף על החקירה. מסתבר שאיש המחשבים הראשון שבדק את מחשבה של המנהלת לרנר, היה עיוור מוכר על פי חוק. אותו איש מחשבים עבר בין 2004 ל-2005 הכשרה מקצועית בנושאי מייקרוסופט, בחסות מרכז ה-LSWS העוסק כאמור בהכשרה מקצועית של עיוורים ולקויי ראייה. ב-2007 הוא הועסק על ידי רשות המיסים ומאז קודם כבר שלוש פעמים.
מה נגיד ומה נאמר? הלוואי על כל עיוור שיקום הפלאי שכזה. והלוואי על כל איש מחשבים, יכולת ראיה את הנולד מעבר לזו שלו. כי לא ממהרים להשמיד דיסק קשיח של נושא משרה חשוב, במיוחד לפני שמוודאים קיום של גיבויים.
השימוש בדיסקים קשיחים במערך הוא טקטיקה להגברת הסבילות מפני תקלות המסוגלות להוביל לאובדן מידע - Fault Tolerance. קיימות דרכים שונות לעבוד עם מספר דיסקים במערך, ומספר משתנה של דיסקים לכל שיטה. דרכים אלו מתפתחות מאז שנות ה-1980, לכל אחת היתרונות והחסרונות שלה, וחשוב להכיר אותם על מנת לבחור את המתאים ביותר לאחסון המידע בכל עסק או ארגון. לפני שנכנס לתצורות השונות, רק נזכיר לכם כי השימוש במערך דיסקים הוא לא תחליף לגיבוי.
כבר נכתבו על מערכי הדיסקים טונות של מידע על סיכונים, ביצועים, מגמות וגישות. וה-RAID, שהוא מערך של דיסקים "זולים" (I של Inexpensive), כבר נארז לעיתים בקופסאות מהודרות ונמכר גם במחירי עתק. הריידים היקרים הם לא תמיד הטובים ביותר. מחובתנו להכביד ראש ולבדוק מהי הקונפיגורציה המתאימה ביותר לצרכים ולפחדים שלנו. בשני העשורים האחרונים השתנו משמעותית הקווים המנחים לבחירת תצורות מערך, ומה שנחשב אז טוב יכול להיחשב בלתי מספיק בימינו. .
RAID אפס (מספר דיסקים משורשרים) בכל ארגון קיים מצד אחד מידע חיוני, ומצד שני מידע זמני שנשמר לדיסק אבל אפשר לחיות בלעדיו או שאפשר לשחזר אותו אם נמחק: Cache, מקום עבודה לרינדור בגראפיקה, וכו'. זה גם המקרה של מידע שלא משתנה, או כמעט לא משתנה, מעבירים אותו לגיבוי ומשם ניתן לשחזר אותו בעת הצורך. במקרים אלו בחירת רייד אפס היא בחירה טובה, פשוטה, ומהירה עם יחס טוב של עלות:תועלת. החיסרון הוא שרייד אפס לא מספק הגנה במקרה של אובדן מידע, או במקרה של תקלת דיסק עם שגיאת קריאה המשבשת את המידע.
RAID1 עם 2 דיסקים (מכונה גם מראה - Mirror) מי שיש לו רק 2 דיסקים קשיחים, יכול לבנות RAID1. השאסי לשני דיסקים מאוד נפוץ, למרות שבאופן מיטבי צריך קודם כל לתכנן ואחר כך לרכוש את הציוד, ולא ההיפך. אבל, לפעמים אין ברירה או שאין תקציב. מכיוון ושני הדיסקים זהים הרי שאין כל הגנה על שינויים במידע. יש גם לקחת בחשבון כי מצב המראה מאפשר לעשות שימוש בחצי מנפח הדיסקים הכולל.
RAID10 עם 4 דיסקים (מערך RAID1 במראה) גם במקרה זה קיימת ברירת מחדל: יש צורך לכל הפחות ב- 4 דיסקים כדי שאפשר יהיה לבחור תצורה זו.ה זו.ה זו.ה זו.ה זו.ה זו.ה זו.
שלושה דיסקים קשיחים לעיתים נדירות נמצא את עצמנו מוגבלים ל-3 דיסקים במערך. הדבר ההגיוני לעשות הוא להוסיף עוד דיסק אחד ולבנות RAID 10, ואין אין לזה כסף, אז אפשר להשתמש בכל שלושת הדיסקים ל- RAID1 או להתקין RAID3 או RAID5 תוך כדי "אובדן" נפח אחד הדיסקים לטובת יתירות.
RAID6 ו- RAID10 עבור 5 עד 25 דיסקים הבחירה בין RAID6 ו- RAID10 הפכה לאתגר הגדול ביותר שלנו כאשר עלינו לקחת בחשבון את צרכי התוכנה לגבי אמינות, ביצועים וקיבולת.
בקונפיגורציה של RAID10 אפשר רק להשתמש במספר זוגי של דיסקים. בהרחבת המערך, מוסיפים דיסקים בזוגות. וקיבולת השימוש תהיה תמיד רק %50 מכלל נפח הדיסקים. קונפיגורציה זו נחשבת הטובה ביותר מבחינת כתיבה, והיא בטוחה לא משנה איזה סוג של דיסקים נרכוש - אפילו דיסקים זולים מאוד. היא קלה וטובה להרחבה, וממשיכה להיות מהירה גם עם דיסקים מרובים. החיסרון המובן מאליו הוא שביחס למספר הדיסקים יש למערכים אלו פחות קיבולת אחסון, ומאותה סיבה היא יקרה יחסית - גם כאשר הדיסקים עצמם הם זולים מאוד.
ה-RAID6 היא קונפיגורציה בטוחה באופן כללי (למרות ש-RAID10 עולה עליה בהרבה). הצד החלש שלה הוא ביצועי הכתיבה, ומסיבה זו היא פחות מתאימה לעומסים של מסדי נתונים ומערכות וירטואליזציה מעורבות עמוסות מאוד. מערכי RAID6 מספקים יחס טוב של עלות תועלת וקיבולת אחסון נוחה, באבדן נפח שני דיסקים מתוך המערך, גם עם תקציב מוגבל או כאשר הקיבולת חשובה יותר מהביצועים.אבל, כאשר מתקינים דיסקים זולים, לא ברמה ארגונית, קיים כאן סיכון שלא קיים ב-RAID10 ברוב העסקים הקטנים, מרבית המערכים ישתמשו ב-RAID10 מפני שלרוב אין צורך ביותר מ-4 דיסקים קשיחים.
ללא קשר לסוג הקונפיגורציה, הגישה המקובלת היא זו של מערך גדול אחד יחיד, על גביו מיצרים את כל המחיצות של מערכת ושל מידע. הרצון לחלק את האחסון למערכים פיזיים מרובים לרוב כבר לא קיים בימינו, ומומלצת רק במקרים חריגים.
מה שלא פחות חשוב מהמערך עצמו - בנייתו וניהולו- היא הבקרה: ניטור והערכה מתמדת, לפרקים קבועים, של בריאות הדיסקים ותקינות המערכת יחסכו הרבה עוגמת נפש, זמן השבתה והפסדים כספיים.
קישורים
■ איש תמיכה של חברת מחשבים בדרום הארץ, אחראי בלעדי למאות עמדות, עבד כל כך קשה עד שהתמוטט. וכך התפתח העניין מול המעביד
חשבנו לנכון להתוודות בפניכם בנושא קטן, שאולי משותף לרבים. כמעט ואין אדם שלא זקוק לאישור הסביבה שלו, לאהבת האנשים החשובים לו. גם בחיים המקצועיים, אפילו היזמים הנועזים ביותר וה"שוחים נגד הזרם", שואבים את כוחותיהם ממקורות פנימיים או חיצוניים הקשורים לפידבק חיובי.
מה עניין שמיטה להר סיני? זו הייתה הקדמה לעיסוק בביקורות.
מעת לעת אנו מגדילים את מאגר קוראי המגזין על ידי משלוח הצעת מנוי לאחדים נבחרים. לדוגמא, בשבוע שעבר שלחנו הצעה כזו למרצה בקורסים של מנמ"רים. היא מלמדת כיצד לנהל צוות, מדגישה את הערכים הראויים אצל כל מנהל. אבל היא -בלשון המעטה- לא חשבה ששווה לעיין בתוכן. או שהיה לה יום רע במיוחד. בכל מקרה, התשובה שהחזירה, לדעתנו, לא מכבדת את התדמית שהגברת בנתה לעצמה ברשת. וגם, כמו שהמורה הבריטית שלנו הייתה אומרת: "Not ladylike". קצת נפלו כנפינו.
ואז, הגיע מכתבו של פרופסור מאיר בר אילן, אחד הותיקים באינטרנט הישראלי. האתר שלו הינו אחד מהראשונים שהוקמו בארץ, כבר באוקטובר 1995. מאיר בר אילן "שירת בצבא כמדריך בבית הספר לקצינים, ומ"מ בגדוד 50 (במלחמת יום כיפור). כסרן במילואים תיפקד כסמ"פ פלוגת חרמ"ש. נפצע במלחמת שלום-הגליל (1982). הוא למד באוניברסיטת בר-אילן במשך שבע שנים, במחלקות לתולדות-ישראל, תלמוד ופילוסופיה-יהודית. ארבע שנים הוא למד במקביל גם במכון הגבוה לתורה שליד האוניברסיטה. לאחר סיימו בהצטיינות את התואר הראשון הוא המשיך בלימודיו באוניברסיטה, וקיבל בה את התואר דוקטור (1983). בשנת 1983 זכה בר-אילן למלגת השתלמות שנתית מטעם האוניברסיטה העברית. בשנת 1988 הוא זכה ב'פרס חולון' על ספרו 'סתרי תפילה והיכלות'. בשנת 1989 הוא זכה למלגת השתלמות שנתית מטעם אוניברסיטת הרווארד, ארה"ב. החל משנת 1979 מלמד בר-אילן
באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתלמוד ובמחלקה לתולדות ישראל. בשנת הלימודים תשס"א (2000-1) שהה בר-אילן בשבתון בוינה, אוסטריה, שם לימד במכון למדעי היהדות. בשנים תשס"ז-ס"ח היה בר-אילן ראש המחלקה לתלמוד. בהדרכתו נכתבו חמש עבודות-דוקטור. בר-אילן השתתף בעשרות כנסים מקצועיים בישראל, קנדה, צרפת, דנמרק, אנגליה, מקסיקו, שווייץ, סין, הודו, ארה"ב ומקומות נוספים. הוא פרסם עד כה חמישה ספרים, וכן כ- 120 מאמרים, בעיקר בעברית ובאנגלית. מאמריו התפרסמו בכתבי-עת
פרופ. מאיר בר-אילן
מדעיים בתחומים מגוונים של העת העתיקה:החל מהספרות המקראית והספרות החיצונית, עבור לספרות התלמודית, וכלה בספרות ההיכלות. תחומי מחקריו בספרות זו כוללים היסטוריה חברתית ותרבותית, ידיעת הקרוא והכתוב, ליטורגיה, מיסטיקה עתיקה, מאגיה יהודית, רפואה יהודית עתיקה, ועוד. כמו כן כתב בר-אילן מאמרי ביקורת בתחומים שונים של מדעי היהדות"
הפרופסור, שהנו קורא וותיק מאד של מגזין צ'יף, כתב לנו הערה עניינית:
"שלומות. את דבריכם ביחס לתוחלת חיים של זיכרונות פתחתם במקבילתה אצל בני אדם. מצורפת בזאת טבלה כדי להראות שתוחלת חיים של 33 שנה לערך [ביחס למי ששרד את שנתו הראשונה] תואמת את האימפריה הרומית, לפני כ-2000 שנה, ולא מיליוני שנים. בעת ההיא הייתה תוחלת החיים קצרה בהרבה, וניתן לבנות מודל דמוגראפי שייחשב אותה [להערכתי, משהו כמו 17 בלידה, ו-22 לאחר שנה ראשונה - הערכה בלבד]. העיקר, תודה על שאתם כותבים, ושאני על רשימת התפוצה שלכם."
מסקנות 1. חכמת ההמונים לא תמיד תואמת את חכמת המומחים, כך שכדאי להטיל ספק במה שכתוב בוויקיפדיה. 2. אין יום רע בלי משהו טוב בו 3. לא שופטים אדם בכיסו, כוסו או כעסו - אבל סגנון התגובה, במיוחד בכתב, מגדיר וחושף את האדם בעיני כולם. 4. נתינת תוקף למשל הזקן, הילד והחמור
בהמשך למסקנה מספר 2 הקודמת, ובהתאם לאמונה התפלה הקשורה לימי שישי ה-13 של לוח השנה הלועזי, מועדון ליונס נס ציונה בשיתוף עם בנק הדם של מגן דוד אדום, החליטו להפוך את יום שישי ה-13 למרץ 2015 ליום של מזל טוב עבור כל החולים והפצועים נזקקים לעירוי דם או מוצרי דם. התרמת דם תתקיים ביום זה בין השעות 08:00 עד 14:00 ברחבת חניון הקניון של נס ציונה, בסמוך לרחוב האירוסים, מול "מגה".
כרגיל, מומלץ לכל תורם להגיע לאחר ארוחת בוקר בסיסית כדי למנוע תופעות לוואי. כמו כן, למרות עונת השנה והטמפרטורות הנוחות, מומלץ לשתות כ-2 כוסות מים לפחות לפני תרומת הדם, על מנת להקל על הזרימה.
מחקר IDC שפורסם בתחילת החודש מראה ירידה קלה במכירות הדיסקים קשיחים לשוק המחשבים האישיים ואחסון ברמת בסיס (entry-level storage) באזור EMEA - אירופה, מזרח התיכון ואפריקה. ב-2014 נמכרו בשוק זה כ-29,000 יחידות של דיסקים קשיחים, כ-%1.1 פחות משנה קודמת. גם המחירים ירדו ב-%2 לעומת שנת 2013, עם הפרש של 2.3 מיליון דולר פחות. ברבעון האחרון של 2014 ירדו המשלוחים ל-EMEA ב-%3.9, ולמרות זאת, יצרני הדיסקים הקשיחים המשיכו לשלוט בשוק ולהגדיל את הפלח השייך להם. למרות חדירת טכנולוגיות כמו הענן והזרמה מקוונת - online streaming - עדיין קיימות חששות מצד הצרכנים האירופיים לגבי רמות האבטחה ורוחב פס. זה הופך את התקני האחסון האישיים של הצרכן את היעד העיקרי לאחסון וניהול המידע. מצד שני, סגמנט רמת הבסיס נשלט בעיקר על ידי יצרניות הזרם המרכזי שלא השתמשו בדיסקים קשיחים. ב-2014, יצרני אלו איבדו כ-%21.4 מהשוק ליצרני הדיסקים הקשיחים. צמצום מחירי רמת הבסיס דרבן את העסקים הקטנים והבינוניים ואת המשרדים הביתיים, לרכישת מוצרים עם יכולות עסקיות רלוונטיות ויכולות אחסון שהם זקוקים להם.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין. תנאי השימוש
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.