עולם הסייבר משתנה מהר יותר מאשר המודלים של אבטחה הקיימים ומיושמים ברוב הארגונים. והפער, משאיר אותנו חשופים למתקפות. השימוש בהתקנים ואפליקציות ניידים במקום העבודה עדיין לא הגיע לשיאו. שיטת ה-Bring Your Own Device היא אחד האויבים הגדולים והמתעצמים, של אבטחת הסייבר. לא זו בלבד אלא שאנו גם בפתח עידן האינטרנט של הדברים - IoT - ואנליסטים מאמינים שבצרוף ל- BYOD, שניהם יגברו על יכולת הארגונים להגן על המידע החיוני. ככל שמכשירים ומכונות -ממוצרי חשמל לבית ועד כלי רכב- מחוברים לאינטרנט, נוצרות יותר הזדמנויות לפושעים הקיברנטיים לגשת למידע הפרטי של המשתמשים ואפילו לבתיהם.
אתם וודאי מכירים את גישת BYOI או Bring Your Own Identity- בה שם המשתמש והסיסמא מנוהלים על ידי צד ג' כמו פייסבוק, גוגל, לינקד-אין וכו'. משתמשים בגישה זו יותר ויותר לאימות זהות בכניסה לאתרים. למרות שהוא מאוד נוח מהזווית שחתימה אחת משמשת למטרות רבות, רבים מודאגים מאובדן הפרטיות. BYOI היא תוצאה של -מיזוג השימוש בהתקנים ויישומים של טכנולוגיות האישיים ועסקיים - הקונסומריזציה (אנו מציעים "צרכנתנות") של טכנולוגיות המידע.
בחברות אבטחה סבורים כי ב-2015 "הבא את ההתקן הנייד שלך" יהפוך ל-BYOID: הבא את הזהות שלך. דרך התקן מרכזי שיאמת את זהות המשתמש, הם ייגשו לכל שאר הממשקים והמכשירים. היות ולרוב הצרכנים כבר יש התקן מרכזי שכזה, האוטנטיקציה בטרנסקציות כבר לא תתבצע בקצה הספק, אלא בקצה הלקוח. זהות המשתמש תתאמת באמצעות קודים של ID, כתובות IP וכלים כגון חיישנים ביומטריים בסמארטפונים. עד אז, הקצה האחורי ישמש מערכת אקולוגית להערכת סיכונים. הצורך באימות הזהות במכשירים הניידים יגדל כאשר ישתמשו בהם כולם ליישומי IoT, כמו שלטים למוצרי חשמל לבית, חיישנים לניטור הבריאות, מפתחות לבית ולחדרים בבתי מלון, ועוד.
צמיחת המחשוב במארג (Fabric computing - צמתים הקשורים ביניהם בצורה דומה למארג) והשימוש בתשתיות הענן יקשו עוד יותר על אנשי אבטחת המידע לסנן את התעבורה ברשת עם חומות האש המסורתיות. הענן הוא פתרון חסכוני ונוח, אבל כאשר נתונים שפעם הפרדנו על פי חשיבותם או רמת סיווגם במערכים פיזיים, מתכנסים בענן גובר הקושי על פעולות הבידוד וההגנה - של מידע ושל המערכות החיוניות ביותר. פתרון לכך יכול אולי להגיע באמצעות קהילות וירטואליות מוצפנות (Crypto Societies) בעיות אבטחת הסייבר לא ייעלמו בעתיד הקרוב, מפני שהטכנולוגיות משתנות, כאמור, בקצב מהיר יותר מאשר זה של הטמעת פתרונות אבטחה. זה אומר שבזמן הקרוב לא תחסר עבודה למומחי אבטחת סייבר. וזה טוב, כי כמויות של עמיתים שעבדו פעם בתחומים אחרים, הפכו לנו פתאום, מערב עד בוקר, למומחי סייבר...
ילדה מפרבר בשפלה מצאה על המדרכה, בדרכה הביתה, שתי תיבות קטנות ומסקרנות. הן נראו מתכתיות, כבדות, והחזירו את אור השמש. היו עליהן סימנים בשפה זרה, והילדה אספה אותן לתיקה. אמה קצת נבהלה: "אתה יודע ואת יודעת, בחפץ חשוד אסור לגעת!" אביה סיבב את התיבות אנה ואנה ולא הצליח להבין למה הן משמשות. סבתא הציעה לעשות מהן משקולות נייר או מעצורים לדלת, אבל הניירות בבית מסודרים במגירות, ולדלתות כבר יש מעצורים מוברגים לרצפה. שכן עם חוש לאומנות חשב לשלב אותן בקיר דקורטיבי, אבל בנו חובב ספרות מדע בדיונית חשד שהן ספינות חלל זעירות, שבתוכן נשק להשמדה המונית. כך עברו החפצים החידתיים מיד ליד, ולבסוף הובאו לצ'יף. במעבדה חיברנו אותם בזהירות, עם כבלים מיוחדים, למכונה. את המכונה חיברנו לחשמל, והחזקנו את הנשימה. פתאום, קם הצג לתחייה. כולם היו במתח... מה עומדים אנו לגלות? מסר של תבונה חוצנית? אוצרות ידע מתרבות שנכחדה? סודות אזוטריות שעברו במנהרת זמן או בחור-תולעתאינטרגלקטי? אבל, על הצג הופיעו Thumbnails בסידור די בנאלי. הם התגלו כרצף תמונות וסרטונים. בהם בעיקר כיכבו שתי בלונדיניות צעירות, חובבות הדפסים מנומרים, מבלות עם גברברים מעט באים בימים... ועוד הרבה חומרים שהשתיקה יפה להם.
אנשים! אל תנטשו את הדיסקים הקשיחים שלכם - גם לא כאשר הם תקולים... טכנאים! אל תפקירו את מצעי המידע של הלקוחות לכם בזבל או בין הגרוטאות.
בצ'יף שוקדים על הסרת כל שריד של מידע מדיסקים משומשים. משמידים את מצעי המידע התקולים וממחזרים את החומרים: השמדת דיסק קשיח בודד ב-10 ש"ח. וקניתם לעצמכם שקט, במטבע אחד.
חברת סיגייט הכריזה על הדיסק הקשיח הראשון שלה המבוסס טכנולוגיית SMR או Single Magnetic Recording, שתאפשר לדיסקים להמשיך ולקיים את חוק מור. המוצר הראשון של סיגייט המבוסס SMR הוא דיסק קשיח עם קיבולת 8TB, מתומחר בינתיים ב-260 דולר. הדיסק ממותג כמוצר לארכיונאות, וגם משתמשים פרטיים יכולים לעשות בו שימוש דומה, למידע סטטי אליו ניגשים לעיתים רחוקות.
טכנולוגיית SMR מספקת מהירות מעט נמוכה מזו של הדיסקים עם צריבה ניצבת אך מבטיחה מחירים זולים יותר לעומתה. מחיר דיסק זה של 8TB אמור להגיע ל-%10 מתחת למחיר הדיסקים GMR של 6TB דגם ST8000AS0002, הראשון של סדרת "Archive HDD" יחוג במהירות של 5900 סל"ד, מחזיק ב-128MB cache ומהירות הקריאה/כתיבה הממוצעת היא אצלו 150MB לשנייה. ה-MTBFהמוצהר הוא של 800.000 שעות (קצת יותר מ-91 שנה), וכמובן
מומלץ להתייחס לנתון בסקפטיות מבודחת. ספק עם בעוד 93 שנה נהיה כאן כדי לאמת אותו.
ב-Register דיווחו אתמול על נפילה חדה בקיבולת האחסון הכוללת של מצעי SSD שמכרו היצרניות השנה, לעומת קיבולת הדיסקים הקשיחים. כנגד כל התחזיות הקודמות, המצעים במצב מוצק לא כבשו עדיין את מרכזי המידע. על פי הנתונים של 2012, 2013, ו-2014 עד כה, צפוי כי הדיסקים הקשיחים יהיו פופולאריים בהרבה מהפלאש, עד 2018 . הקמת מפעל ייצור מסחרי רציני של מצעי פלאש עולה מיליארדי דולרים, סכומים אסטרונומי שאף חברה לא תרצה להשקיע אלא עם ביטחון מלא שהוא יניב רווחים גדולים עוד יותר. יחס המחיר לכל גיגה-בייט ממשיך להיות הבעיה הגדולה של היצרנים. טכנולוגיות דיסק קשיח חדישות כמו HAMR, TDMR ו- SMR, המגבירות את צפיפות המידע בצלחות הדיסקים, מורידים את המחיר לכל גיגה בייט קיבולת הרבה יותר מהר מאשר טכנולוגית NAND מסוגלת לכך. כל כיווץ בגיאומטריית הפלאש דורש תהליכי ייצור יקרים יותר, ויותר OP* כדי לשמור על סיבולת הכונן. הסיבולת מתבטאת במספר כתיבות נכבד ליום, למשך 5 שנים.
* מה זה OP? כונני SSD דומים במימדיהם לדיסקים הקשיחים ומשתמשים באותם ממשקי חיבור (SATA או SAS) אך רכיביו הפנימיים הם בעיקר רק שבבים אלקטרוניים. בזמן הרכבת הכונן, מוסיפים מעבד-Flash Storage Processor- המנהל את כל השבבים. אבל, היצרן שומר לעצמו אחוז מסוים של קיבולת בכונן לשם Over Provisioning (רזרבה של חומרה עבור תוספות) עבור תכנות ה-קושחה.
בכדי לחשב את שיעור קיבולת כונן SSD השמורהל-OP משתמשים במשוואה:
שיעור OP =
קיבולת פיזית - קיבולת שימוש קיבולת שימוש
לכל תא בזיכרון NAND יש אורך חיים צפוי ומוגבל, אשר מבוסס על סיבולת הכתיבה (או "תכנות") והמחיקה אותה מאפיין היצרן בתהליך הייצור. כל פעולת תכנות או מחיקה המתבצעת בתא של NAND שוחקת את יכולת התא לשמור מטען חשמלי באמינות, ובכך מסוגלת לפגוע בשלמות המידע האגור במצע. כל דור חדש של שבבי זיכרון, עם ליתוגרפיה צפופה יותר, יוביל לסיבולת תכנות/מחיקה נמוכה יותר, ומורכבות גדולה ביותר בניהול אורך החיים הצפוי ואמינותו. כך ששלושת הגורמים המשפיעים על סיבולת הפלאש הם: 1. סיבולת כתיבה/מחיקה (P/O) ומורכבות הגיאומטריה הקשורה לקריאה/כתיבה/מחיקה 2. קיבולת ה-SSD 3. יכולת ויעילות המעבד באיסוף זבל, הגברת הכתיבה, ניהול בלוקים, קוד תיקון שגיאות ואיזון השחיקה.
J"אתם הרופאים של המחשבים", נוהגים לומר הלקוחות שלנו. מתקני המחשבים אוהבים להשוות את עצמם למקצועני הרפואה. הם קוראים לעצמם ולעסקיהם: "דוקטור מחשבים" או "דוקטור למחשבים", "דוקטור מחשב", "דוקטור פי סי", "פי סי דוקטור", "דוקטור לפטופ", "פי סי קליניק", "דוקטור קומפיוטר", "קליניקת מקינטוש", "בית חולים למחשבים", "דוקטור Tech", "דוקטור דיסק", "דוקטור ביט" ואינסוף צרופים נוספים... אבל רובם לא מודעים לפונקציות שמייחסים לרופאים השונים, והן: הקלינאי: יודע הכול ולא פותר כלום. הכירורג: לא יודע כלום, אך פותר את הכול. הפסיכיאטר: לא יודע כלום, ולא פותר כלום. הפתולוג: יודע הכול, פותר הכול, אבל תמיד מגיע מאוחר מדי.
J בצ'יף לא מתיימרים להציל את חיי המחשב או הכונן, מסתפקים בהצלת המידע שבהם. אבל מכולם, החלטנו לעבוד כמו אותו רופא פסיכיאטר, כאשר קיבל לראשונה פציינט שאמר: - דוקטור, יש לי נטיות אובדניות, מה לעשות? - ראשית, שלם על הביקור.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין...
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.