בעד או נגד מי הייתם השבוע?...האו"מ? אנדרואיד? הפסקת האש? הביטקוין? הממשלה? ... יש נושאים שאנו מצדדיםבהם או מתנגדים להם באופן קבוע (מתנגדים לאלימות, לגזענות, לכפייה, לתוכנות זוללות זיכרון, להנגשת כוח מחשוב מוגזם למשתמשים שאינם זקוקים לו, לגיבויים ידניים או בלתי מבוקרים ועוד). אבל, נושא אחד שקשה לנו במיוחד איתו, הוא ההתיישנות (או ההשבתה) המתוכננת (או המכוונת) של מוצרים. מצד אחד, התיישנות זו נכפית עלינו ומגדילה את הוצאותינו. מצד שני, היא מחזקת את הכלכלה ושומרת על גלגלי התעשייה בתנועה. ההתיישנות המתוכננת של מוצרים פיזיים, Planned Obsolescenceמתקיימת הן בשל הפסקת שימושיות המוצר - כמו למשל, דיסק קשיח שמפסיק לעבוד באופן תקין אחרי 3 עד 5 שנים - והן על ידי הופעה בשוק של מוצרים חדשים, מתקדמים יותר, המשמשים ליצרן תירוץ להפסיק את התמיכה בישנים. בעבר זוהו יצרנים שתכננו את התיישנות מוצריהם. כיום, בקושי אפשר למצוא יצרן שאינו פועל כך.
ציוד מחשבים סובל מהתיישנות משתי הסיבות - בנפרד או בשילוב. לצד הערכתנו הגדולה לאנשים שמצליחים להאריך את חיי העבודה של הציוד, אנו גם חייבים להם הזהרה: מבחינת שרידות המידע אין לסמוך על ציוד שעבר את תקופת האחריות של היצרן. רצוי להמשיך ולהשתמש בו אך גם להתמיד בבקרת השלמות ועדכנות הגיבויים של המידע החשוב. בעבור מצעי מידע שאינם בשימוש יום יומי, כדאי לקבוע מועדי בדיקה שנתיים ובכל "יום הולדת", לשקול שוב את אפשרויות המיגרציה של המידע העומדות לפנינו. המלצה זו תקפה הן למשתמשים הביתיים והפרטיים והן למוסדות וארגונים. עלות הטכנולוגיות החלופיות בדרך כלל נמוכה מעלויות נלוות לאובדן המידע בשל אי נגישות. אולי יראה לכם מוזר, אך לצ'יף עדיין מגיעים מעת לעת לקוחות ששמרו חומרים בדיסקטים 51/4 ו-31/2 אינץ' משנות השמונים והתשעים, קלטות מידע ועוד, וכבר אין בידיהם כוננים תקינים להעלאה או העברת הקבצים. במרבית המקרים אנו מצליחים עדיין לחלץ את המידע, אך המלאכה לא קלה כאשר תנאי האחסון או גורמים אחרים פגעו במצעים.
לאחר כמה עשרות תאונות ברחבי העולם שנגרמו מהתחממות יתר, חברת HP הודיעה כי יתכן ו- 6 מיליון כבלים של מטעני מוצריה שנמכרו, סובלים מפגם בייצור. הפגם נמצא בעיקר במחשבים הנישאים של HP ו-Compaq, מיני נוטבוקים ותחנות טעינה שנמכרו בין ספטמבר 2010 ל-יוני 2012. הפגם יוכל לגרום לתקלות ואפילו התלקחות הכבלים. על כן, החל האיסוף הוולונטרי של פריטים אלו כדי למנוע נזקים לציוד ולגוף
.
כיצד נדע אם המטען פגום? ניתן לבדוק אם כבל המטען שלנו נמנה בקבוצת הסיכון. לשם כך יש לוודא אם מופיעים על גביו התווים“LS-15” HP תחליף את הרכיב ללא תשלום, בציון דגם ומספר סידורי של המוצר באתר התמיכה של HP, גם אם רק כצעד מונע.
הרבים שחלמו על בתים ועסקים "חכמים", עם מכשירים מחוברים באמצעות אינטרנט הדברים קיבלו החודש טעימה של מציאות. במהלך אוגוסט הזהירה חברת HP מפני אפשרות פריצה מקוונת לבתים אלו. מספר המכשירים המחוברים לאינטרנט הדברים הולך וגדל, ובעיות האבטחה גדלות במספרן בהתאם. מכונת הכביסה נהיית יותר חכמה, הרכב מתחבר לפייסבוק, ואפשר למלא מרחוק, דרך הרשת, את קערות האוכל והמים של חיית המחמד. צפוי שבעוד כ-20 שנה, כמעט כל מה שתרצו לדמיין יהיה מחובר ל-IoT. כיוון שהמכשירים בבית או בעסק יהיו מחוברים ביניהם, כל בעיית גישה או פירצת אבטחה במכשיר אחד - כמו טלפון אלחוטי, למשל- תכפיל את עצמה פי 50 או 60.
סקר של Pewבדק 10 סוגים של גדג'טים כגון טלוויזיות חכמות, מצלמות רשת ותרמוסטטים, ומצא כי 70% מהמכשירים, ניתנים לפריצה. נמצא עוד כי לכל מכשיר יש בממוצע 25 נקודות תורפה שונות, כולל חוזק סיסמאות, תוכנות הצפנה וחוסר כללי בבדיקות
"Privacy concerns, Insufficient authorization, Lack of transport encryption, Insecure web interface, Inadequate software protection"
אבטחה לשימוש במכשירים. באתר recode.net מאמינים כי הבעיה טמונה בכך שכל מכשיר הוא בעצם מחשב קטן, והיצרנים לא עושים את המאמץ לאבטח את המכשירים כפי שהיו עושים עם מחשב מסורתי. ב- Gartner צופים שאינטרנט הדברים יכלול 26 מיליארד יחידות עד 2020. עד אז יהיה עלינו לדאוג לכל מה שמסכן את תפקוד רשת המכשירים, כפי ממשיכים לעשות עוד היום עם אינטרנט המידע.
בפניכם, הערכת השכיחות של סוגי החולשות השונים במערכות בקרת מידע (Information Control Systems) במערכות קליטה וניתוח נתונים (SCADA) ומערכות בקרה אוטומטיות (DCS)
לפני מספר חודשים הכריזה כתבה ב-Wall Street Journal כי מחשוב הענן מת, ויחי מחשוב הערפל!. מחשוב הערפל הוא לא יותר מהמצאה שיווקית של Cisco שמנסה (כמו גם IBM) לחדור לשוק הענן. בסיסקו אומרים כי "מחשוב הערפל הוא פרדיגמה המרחיבה את מחשוב ושירותי הענן עד לקצוות הרשת. בדומה לענן, הערפל מספק שירותי מידע, מחשוב, אחסון ואפליקציות למשתמשי הקצה". אז מה בעצם ההבדל? סיסקו מנסה להסביר שאינטרנט הדברים, המורכב מאינסוף חיישנים מסביבנו המחוברים לאינטרנט ולענן, שווה למחשוב ערפל... כמו שערפל בשדות ובהרים שווה לעננים נמוכים המקיפים אותנו. כלומר, מעין ענן על הקרקע שהוא ערבוביה קונצפטואלית של IoT עם מחשוב ענן. לדעתנו, הגדרה מיותרת, הפרדה מיותרת, וגחמה שיווקית שעוד תתפוס, מפני שהטיפשים לא מתים, הם רק מתחלפים. הקונספט הוא מיסודו אוקסימורון, מפני שמחשוב ערפילי קשור למיקום פיזי (עננים סביבנו), בעוד מחשוב הענן מבוסס על מחשוב ללא מיקום ידוע. היתרון העיקרי של המחשוב הענני הוא דווקא שלא ידוע היכן השרתים שלו נמצאים! עובדה זו שמה את המחשוב העננים באותה שורה עם משאבים ציבוריים אחרים (כמו חשמל) ומאפשר הרחבה והצרה על פי צורך - מפני שהשירות אינו קשור למיקום פיזי, וקיבולת האחסון יכולה להיות מורכבת מהרבה מאוד שרתים פיזיים במקומות שונים. הענן הוא כלי הכרחי ליישום אינטרנט הדברים. ואינטרנט הדברים היא רק יישום של מחשוב ענן. כאשר מוסיפים לענן עוד ועוד התקנים או חיישנים, זה לא משנה את מבנה הענן. בשורה התחתונה, הכנסת מושג הערפל רק תורמת להגברת הערפול שכבר קיים לגבי הענן.
חברת סיגייט הודיעה שלשום על אספקת הדיסקים הראשונים עם קיבולת של 8TB בפורמט 3.5 אינץ' ללקוחות עסקיים. כזכור, רק בפברואר השנה השיקה החברה את הדיסקים של 6TB לשוק הארגוני, מהיר יותר (ב-28%) מהשיאן הקודם, בן 4 ה-TB. באף אחד מדגמים אלו אין שימוש בגז הליום בתוך המארז, פתרון בו בחרו ב-ווסטרן דיגיטל על מנת לצמצם את החיכוך ולהגביר את מהירות הסיבוב.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.