מתישהו אחרי בן גוריון, ואולי אפילו לפני כן, תם עידן התמימות. הפכנו ארץ עם הרבה מאוד עורכי דין וחוקרים פרטיים ברישיון, פרקליטי מדינה, ושופטים. (בשנת 2011 היו לנו פי שלוש וחצי שופטים המחוזיים ממספרם בשנת 1960: 326 לעומת 92). בבחירות השבוע לא קיבלנו את הזכות ששופטת בדימוס תמלא את תפקיד הנשיאות. אך לגברת דורנר, שתבדל לחיים ארוכים וטובים, ממתינות משימות רבות אחרות, חיוניות בהרבה מחימום כס הנשיאות, או אינוס אוזניים בזיופים של שירי יום העצמאות.
גם יש לנו הרבה חיילים במ"צ, שוטרים ומאבטחים, אקדמאים ומומחים המסוגלים להעיד בבתי משפט כפי שרואים בסרטים ובסדרות טלוויזיה.
זה לא אומר שהמדינה שורצת פושעים, נוכלים, גנבים ושקרנים, אבל יש לנו מספיק כדי למלא עיתונים. ובתי כלא. אגב, אנשי שב"ס אין כל כך הרבה, ולא קשה להבין למה, מעטים יראו בתפקיד את משוש חייהם.
רובנו אנשי שלום נורמטיביים ועבורנו בתי המשפט נחשבים לבועה רחוקה, אליה רק נגיע במצבים קיצוניים בחיינו - תאונות, עבירות תנועה, סכסוכים אישיים, התנהלות כספית מול גופים ומוסדות, או כקורבנות מזדמנים של פשע, לא עלינו.
יותר ויותר מגיעים כעת אנשים מן היישוב, עסקים וחברות, לבתי המשפט בעקבות מצבים שהיו בעבר מתקבלים בהכנעה. כיום יש לנו יותר אמצעים להוכיח שבוצעה עבירה, כדי לדרוש תיקון. יש לנו מצלמות אבטחה, סמרטפונים לצילום והסרטה. סוגי הפשעים גם הם התפתחו. מבלי להגיע לפשע הקיברנטי - פריצות והונאות - אירועי גניבת מידע הפכו לנפוצים. פעם, גנב היה לוקח מסמכים איתו, או מצלם אותם במכונת צילום פשוטה (ללא דיסק קשיח), או מפקסס אותם במכשיר פקסימיליה פרימיטיבי (ללא דיסק קשיח). כיום, הוא מעתיק קבצים עם התקן זעיר, או שולח אותם בדואל, או שומר אותם בענן הרחק מהישג ידו של בעליהם החוקיים. אפשר כי חלק מפעולות אלה נעשות
בתמימות, או ברשלנות. חלק אחר, בכוונת זדון ובניגוד לחוק. בפשעים "החדשים" מתקיימים אותם עקרונות כמו בפשעים של פעם. יש מבצע, יש עקבות, צריך רק לגלות אותן.
שלום, מדבר פלוני מהמרכז. אנחנו יצרני שבבים, והיינו לקוח שלכם מזמן. בזמנו מת לנו דיסק המחשב באחת המכונות. קראתי שאתם עוסקים היום בחקירות מחשב. כבר לא בשחזור נתונים?
- אנו עוסקים בחקירות המחשב כתחום נוסף, הניזון במידה רבה מהידע שאגרנו בהצלת נתונים.
- תראו, לא נראה לי שאני צריך אתכם, אבל עורך הדין שלי המליץ. יש לנו בעיה עם עובד שעזב אותנו והתחיל לעבוד אצל מתחרה. הם מייצרים עכשיו מוצר זהה למוצר שלנו.
- יש לכם על הדגם זכויות יוצרים כלשהן?
- לא רשמנו פטנטים או משהו, אבל בארץ מכירים אותנו. לאחרונה קנו לקוחותינו מהחברה השנייה, אפילו שהם יקרים יותר.
- מה עוד?
- היו לנו לקוחות קבועים, כאשר אני מתקשר אליהם, אומרים שקנו ממני לא מזמן, ואני יודע שהפעם האחרונה שקנו הייתה לפני שהעובד שלי עזב אותי...
כמו בפשעים של פעם, גם לעבירות המתוחכמות ביותר מבחינה טכנולוגית, יש מניע, והן מושפעות מהלכי הרוח ומאישיות המבצע. ממיומנותו, אך גם מיחסי האנוש וטבעו האנושי.
מכל תחומי העיסוק בצ'יף, חקירות המחשב הוא העצוב לנו ביותר. כאשר החשד לפשע מקבל אישוש מהראיות אין כל הנאה בתוצאות. מצד שני, מי לא חלם בילדותו להיות אביר המציל חפים מפשע? לוכד רשעים, מסייע לעשיית צדק? לא אחת אמרו לנו עורכי דין: "בתי משפט באים לקיים את החוק, לא לעשות צדק". אם כך, ילד גיבור צריך היום לחלום להיות מחוקק.
כדי שהראיות הדיגיטאליות תהינה קבילות בבית משפט, יש לאסוף אותן על פי עקרונות ברורים, בזמן הקצר ביותר האפשרי לאחר ההתרחשות הנחשדת, ולאחר כמה שפחות פעילות במערכות המעורבות.
אם אי פעם תשמעו מ-חבר שנמצא במצב בעייתי, אנו מזמינים אתכם/אותו להתייעץ עמנו. מראש אנו מזהירים כי גישתנו תהיה תחילה גישת בית הלל. במידת האפשר, נשתדל להביא אתכם ל"שלום בית" ונצביע על המהמורות הממתינות לכם בדרך הפתלתלה של הדיון בראיות דיגיטאליות. אם תהיו בכל זאת נחושים בדעתכם, או אם הואשמתם לשווא, נצחצח היטב את הכלים כדי להיות לכם אבירי הצדק.
מאז שקיבלנו על עצמנו להתהדר בשם המנופח "מגזין" צ'יף, הפכנו בעל כורחנו מטרה של מגוון יחצ"נים, כותבים ובעלי דעה, שלא בדיוק קשורים לתחומי העניין שלנו. ברי חמיש, עם התיאוריות המפחידות שלו, הוא בין המעטים שלא מרפים מאיתנו על אף התעלמותנו הקרירה.
בהזדמנות ביקורו של האפיפיור בארץ, חידד ברי את חשדותיו מקנוניה שמטרתה למסור מקומות קדושים בארץ, לידי הוותיקן. ברי הזכיר לנו שבביוגרפיה של לאה רבין צוין ששמעון פרס התחנך בבית הספר של הישועים בפולין. ומסדר הישועים, יחד עם הנזירים הבנדיקטינים סייעו לארגן את "מבצע מהדק נייר"(Operation Paperclip) . המבצע התקיים בשנות הארבעים המאוחרות. על פי ברי, בכדי "להחביא מעל 100,000 נאציים בבתי המדרש של מסדרים אלו, לתת להם זהויות חדשות, ולשחרר אותם לדרכם, בעיקר לדרום אמריקה". האם חל בלבול היסטורי בראשו של ברי, או שהנזירים באמת הצליחו לטשטש את מעשיהם?. בכל אופן, כיום מכונה מבצע
פייפר קליפ אותו פרויקט של סוכנות ביון אמריקנית שקדמה ל-CIA,
אשר נועד לחילוץ מדענים גרמניים כדי להעסיק אותם לטובת ארה"ב בפיתוח טכנולוגיות אסטרטגיות לאחר סוף המלחמה. הם גויסו לכוחות המערב בתקופה בה התפתחה המלחמה הקרה. בעיקר התעניינו האמריקנים במומחים לאווירודינמיקה וטילים, נשק כימי ורפואה. המדענים ומשפחותיהם הובאו לארה"ב ללא אישור מחלקת המדינה. כיוון שהם שרתו את הרייך השלישי, היו מסומנים כפושעי מלחמה ויעדים ביטחוניים, ולא יכלו לקבל ויזות לאמריקה. אבל, אנשי הביון היו נחושים לחטוף נכסי אדם וציוד לפני שהצבא הסובייטי יעשה זאת. כ-500 מדענים שוכנו בניו מקסיקו, טקסס ואלבאמה כדי לפתח טכנולוגיית טילים בליסטיים ומונחים. למעשה, הם היוו הבסיס ליסוד NASA ותוכנית הטילים הבין יבשתית בנוסף למבצע זה, נעשה מאמץ סודי אף יותר לתפוס סודות, ציוד וכוח אדם הקשור לכוח הגרעיני הגרמני
(משימת Alsos). ועוד, פרויקט TICOM האמריקני שם לו ליעד למצוא וללכוד נכסים מודיעיניים של הגרמנים, במיוחד נכסים קריפטוגרפיים. סוכני היוזמה, התקדמו בעקבות כוחות הברית בכיבוש גרמניה בחיפוש אחר ציוד קריפטוגרפי שזכה לשם קוד Swordfish (דג חרב) או בקיצור, fish. הפרויקט זורז על ידי ארגונים קריפטוגרפיים צבאיים אמריקניים, וזכה לתמיכה מהדרגים הגבוהים ביותר. צוותי TICOM הצליחו להשיג כ-5 טון של מסמכי מודיעין אותות וציוד קריפטוגרפי שכלל מכונות Enigma וגם מכונת הצפנה רוסית, באמצעותה הצליחו לפענח את התשדורת הסובייטית.
מלכתחילה ידעו הגרמנים שניתן לפרוץ את הצפנת ה"אניגמה", אך משום מה איש מבין טכנולוגים הרייך לא האמין ברצינות שהאויב ינסה למצוא דרך. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ניסו בצד הגרמני לשפר את אבטחת ההצפנה באניגמה. בין השיפורים שנוסו נמנו שעון האניגמה והרפלקטור UKW-D הניתן לחיווט מחדש בשטח. ה- Lückenfüllerwalze (גלגל למילוי פערים) היה שיפור שעלה באיכות האבטחה על שני הקודמים. הוא הכיל 26 חורים הניתנים לקנפוג על ידי המשתמש ואפשרו לשנות לעיתים קרובות את המספר והמיקום של החורים בכל גלגל. התקן זה תוכנן לשימוש בשילוב עם ה-UKW-D ושעון האניגמה, אך הגיע מאוחר מדי והפצתו בין המשתמשים בשטח לא התאפשרה.
יכול להיות שברי צודק ביותר מדבר אחד. והדבר האחד הזה הוא: כולם מונעים מאינטרסים עצמיים. הנאצים, האמריקנים, האנגלים (שגם הם העסיקו קריפטוגרפים נאציים)...
האם רוצה האפיפיור לקבל לרשותו את הצנאקולום? בבקשה!... שירשום אותו בטאבו כאילו היה זה דירה בכפר דוד. כמה מבעלי דירות בפרויקט ממילא בכלל גרים בהן ולא בחו"ל? העיקר שהם משלמים ארנונה לעירייה, ואף אחד לא מזיז את הבניינים למקום אחר... זה רק יאשר שיהודים (ישוע וחבורתו) חגגו בעיר סדר פסח עוד בזמן שהרומאים החליפו לארץ את השם ל- "פרובינקיה פלסטינה".
אנחנו יכולים רק להודות על כך שברי לא מוסיף גם את סיפור הקמת הבסיס התת-קרקעי הנאצי הסודי בניו-שווביה אנטארקטיקה בו המשיכו הנאצים לייצר צלחות מעופפות גם הרבה לאחר תום מלחמת העולם.
אייל בן ה-8 קיבל מסבתא 200 ש"ח מתנה ליום ההולדת. סבתא שאלה אותו מה הוא מתכנן לעשות עם הכסף וכמעט התעלפה מהתשובה: "לקנות ביטקוין". - אבל, איפה תקנה איולי? - יש כספומט בתל אביב. אבא יאלץ לקחת אחריות ולהסיע אותו לשם, מפני שהוא עצמו "הכניס לו את זה לראש". למרות ההתנגדות וההזהרות מפני השימוש במטבע הדיגיטלי, הולכים ופורחים בעולם ההתקנים האלקטרונים לרכישת ביטקוין - http://bitcoinatmmap.com הכספומט הראשון לרכישת ביטקוין הותקן בקנדה באוקטובר 2013, וכבר בחודש הראשון להפעלתו עבר דרכו כמיליון דולר קנדיים. קיימים יצרנים וסוגים שונים של כספומטים לביטקוין, המותקנים במדינות שונות: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור, הונג קונג, בריטניה, שוויץ, גרמניה, פינלנד, צ'כיה, סלובקיה, ברזיל ופורטוגל - אצל חלק ממדינות אלה ההתקנה בדרך. לפני שבועיים הותקן כספומט ביטקוינים שלישי ביבשת אוסטרליה.
הכספומטים עשויים להועיל למסחר הבינלאומי באזורים בהם הזמינות הבנקאית מועטה או לא נוחה, כאשר יש הגבלות לשימוש בסוגים שונים של חשבונות בנק או כרטיסי אשראי. הרכישה המקוונת של המטבע תקל על מי שאין לו חשבון בנק או כרטיס אשראי, או שלא יכול להשתמש בהם להעברות בינלאומיות. תיירים יוכלו למשוך מזומן במטבע מקומי גם ללא שיהיה להם חשבון בנק או כרטיס כספומט. כמו כן, נוסעים יוכלו להמיר עודפי מטבע מקומי חזרה לביטקוין בסוף הביקור במדינה מסוימת, מה שלא ניתן היום בבנקטים רגילים.
Gwen Pearson כתבה השבוע ב-Wired על תכשיר שיחצ"ן המליץ להשמדת פשפשי מיטה החודרים למחשבים. מדענית בדקה עבורה את יעילות התכשיר להשמדת פשפשים שהתחבאו בחריצים החיצוניים של דיסק קשיח.
תודו, שאין כל סיבה שפשפשי מיטה לא יכלו להגיע למחשבים שלנו, להתקנים הניידים, ואפילו לשרתים?. הלא כבר מצאנו בעבר מגוון חרקים ועכבישנים במחשבים שהובאו למעבדת צ'יף...
כמובן שפשפשי מיטה מסוגלים לחדור למחשבים, ובעצם לכל חפץ או מבנה המציע חריצים ונקבי מסתור במהלך שעות האור. פשפשי מיטה עוזבים את המחבואים שלהם רק בשעות הלילה (או בכל שעה, במקומות בהם התאורה חלשה) על מנת להגיע למקורות המזון שלהם: אנשים או בעלי דם חם אחרים. מקור המזון היחידי של הפשפש, בכל שלבי ההתפתחות, הוא דם. קל להבדיל בין פשפשי מיטה לפרעושי הכלב או החתול: הפרעושים פחוסים מצד לצד, בעוד הפשפשים שטוחים במימד בטן-גב. ועם זאת, כאשר הם מתחילים את ארוחתם, הגוף שלהם נעשה די חביתי ושמנמן:
כמו במקרים בהם מתגלים כינים ופרעושים, אין נוכחות הפשפשים מעידה על סביבה מלוכלכת/מזוהמת, אלא על סביבה נגועה באותם חרקים. במגורים נגועים בפשפשי מיטה, הדיירים מתעוררים עם עקיצות, ובסדינים מוצאים כתמי דם קטנים.
פשפשים יוכלו לחדור לחלק מן המארזים החיצוניים של דיסקים חיצוניים, בעיקר בדגמים המגיעים עם חריצי אוורור. למארז של דיסק קשיח פנימי, תקין כמו שהוא יצא מהמפעל, הטפילים לא יוכלו להיכנס, אלא רק לחפש מסתור בחיבורים.
הדברת הפשפשים אינה פשוטה, בעיקר מפני שהם פיתחו תנגודת מפני חלק מחומרי ההדברה הנפוצים. אבל גם, מפני שעל הרעלים להגיע אליהם למקומות המסתור שלהם.
עוד לפני שקראתם את ספרי הארי פוטר, שוברים חוקרים את הראש להמציא גלימת היעלמות. לפני ימים ספורים נחשפה שיטה להסתרת חפצים מכל הזויות ובכל צבעי הספקטרום הנראה לעין. אבל, יש לה את המגבלות שלה: היא פועלת רק במדיומים צפופים, כמו בסביבה עם ערפל כבד, עננים, חלב או זכוכית עמומה. שלא כמו באוויר הנקי, בסביבה דיפוזיבית, קרני אור לא מתפשטות ליניארית. הן עושות מסלול של "קפיצות" רנדומאליות מחלקיק לחלקיק, כפי שרואים בתרשים בתוך ה"זכוכית המגדלת" .
בצד ימין רואים כיצד הטכניקה החדשה גורמת לקרני האור "לעטוף" חפץ מסוים כדי למלא את המרווח - אשר ללא כל התערבות היה נראה כצל כהה.
גלימות העלמות "אמיתיות" הן מורכבות ופועלות במצבים מסוימים בלבד. חוקי הפיזיקה מונעים מגלימת היעלמות "להעלים" חפצים שמסביבם אוויר ולעשותם בלתי נראים מכל כיוון, לכל צבע וקוטביות. Schnitty ו-Wegener מהמהכון הטכנולוגי של Karlsruheבגרמניה, השתמשו במקור אור כדי להאיר מאחור מיכל מזכוכית אקרילית המלא בנוזל לבן עכור. חפצים שהוכנסו למיכל אמורים היו להקרין צל על קיר המיכל הקדמי. החפצים צופו בצבע לבן ולאחר מכן בשכבה שקופה של סיליקון מסוג PDMS שהכילה ריכוז מסוים של מיקרו חלקיקי מלמין. ציפוי הסיליקון-מלמין גרם לפיזור אור מהיר יותר מאשר נוזל הסביבה, וכך העביר את האור סביב החפצים. העלמות הצל הוכיח היעלמות מוצלחת.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.