צריך לבקש ממי שלא יודע כיצד להכות בראש המסמר שלא יכה עליו בכלל
"There are horrible people who, instead of solving a problem, tangle it up and make it harder to solve for anyone who wants to deal with it. Whoever does not know how to hit the nail on the head should be asked not to hit it at all" Friedrich Nietzsche
לפעמים קשה לאנשים להבין ש"חדר נקי" הוא לא כל חדר שאינו מלוכלך.
חדר נקי הוא סביבה סגורה וחופשית ממזהמים. אילו מזהמים? זה יכול להיות מאבק או גזים או חלקיקים ביולוגיים. יש מזהמים שלא מהווים בעיה בסביבות למטרה מסוימת, בעוד הם בעייתיים בסביבות אחרות. חדרים נקיים ברמה בסיסית דורשים העדר אבק וחלקיקים הנישאים באוויר. בחדרים הנקיים ברמה הגבוהה ביותר (המכונים Class 100,000) המטרה היא להרחיק כל חלקיק, חומר והשפעה, זרים. החדרים הנקיים מדורגים מ-ISO 1 ל- ISO 9 או משנת 2001 על פי תקן FED STD 209E מ-class 1 ל class 100,000. כל האוויר הנכנס לחדר עובר מסננים (אחד או יותר). מערכת הסינון יכולה להיות של מעבר אחד או חוזר, עם אפשרויות שונות של זרימת האוויר.
למרות שהמושג "חדר נקי" נשמע לקוח מסרט עתידני, במגוון רחב של תעשיות משתמשים בחדרים עם סביבה מבוקרת. החל משירותי הרפואה ותעשיית התרופות ועד לשימוש בייצור מעגלים מודפסים, החדרים הנקיים משחקים תפקיד חיוני במחקר וייצור מודרני.
הכניסה לחדר נקי מתוחזק היטב נעשית בחליפות מיוחדות ובדרך כלל דרך חדר מעבר המונע זרימה חופשית של אוויר חיצוני פנימה.
בתעשייה הביוטכנולוגית, הפרמצבטית, המיקרו אלקטרונית, הרפואית, הצבאית והטלקומוניקציה ובמיוחד תעשיית המוליכים למחצה, קיימת דרישה לחדרים נקיים. הם יכולים להיות בגדלים שונים, אפילו בגודל של מפעל שלם.
הראשים הקוראים/כותבים מידע מן הצלחות המגנטיות בדיסקים הקשיחים פועלים בריחוף בגובה של מיקרונים בודדים. גובה שיכול להיות נמוך בהרבה מקוטר של גרגיר אבק או של ריס קטנטן. כל מזהם שיכנס ברווח שבין הראש לצלחת הדיסק יגרום להתנגשות, לעיתים מעיכה או הסתה וגרירה על פני המשטח המגנטי. ממש שריטה, תלם חוצה מסלולים ונזק בלתי הפיך.
ה"אוויר הצח" תחת כיפת השמיים מכיל בממוצע 35,000,000 חלקיקים למטר מעוקב. החלקיקים שייכים לגרגירי אבק, אבקת צמחים ועוד. נהוג לדרוש בחדר נקי של חברות שחזור מידע, לעבודה עם דיסקים קשיחים, רמת ניקיון של עד 100 חלקיקים שאינם גדולים מ 5 מיקרון לרגל מעוקב אוויר (Class 100 clean room). ההגדרה מתאימה לתקן ISO 14644-1. אך כאמור, חדר יכול להיות בגדלים משתנים, ולעיתים ניתן להשיג את תנאי הניקיון המתאימים גם עם מנדף בו זרימה למינארית. במקרה זה, הגודל לא קובע - אבל כן תנאי המדיה בזמן העבודה.
במגירה יש בקבוקון של לק לציפורניים. - מה זה? את צובעת ציפורניים? - אף פעם לא. - נכון, אז בשביל מה זה? - אה, זה... זה ה-USB Orientation Fluid. ההסבר היה פשוט: חיבורי ה- USB בקצוות של כבלים שונים, הם לא סימטריים. יש להם אוריינטציה שחייבים לכבד בחיבור. אם מורחים טיפת לכה צבעונית על הצד העליון, אפשר תמיד לחבר אותם במהירות בכיוון הנכון.
קבוצת USB Promoter מתכננת לצאת עם דגם חדש של מחבר שיקרא Type C אשר בדומה למחבר Lightning של אפל, יהיה דו צדדי, סימטרי, ולא יהיה דרך נכונה או לא נכונה לחבר אותו. איתו, לא יהיה צורך ב-orientation fluid.
פיתוח התקן החדש אמור להסתיים לקראת אמצע 2014, הוא יהווה בסיס לגרסאות מהירות ויעילות יותר של USB. אבל,הוא לא יתאים לחיבורים הקיימים, וזה חיסרון. הוא יוכל להיות בשני הקצוות של כבלי ה-USB, בקצה שמתחבר למחשב או למטען, ובקצה המתחבר להתקן פריפריאלי.
כאשר לכלל ההתקנים יהיו פורטים מסוג C, יהיו לנו פחות כבלים כדי לחבר את כל הציוד שלנו. אבל בינתיים, הודות לספציפיקציות החדשות, יצוץ מגוון כבלים ומתאמים שיגשרו בין המחברים החדשים לציוד הישן (עם פורטים מסוגים A ו-B). היות והפורטים מסוג A נמצאים בשוק מאז שנות התשעים, יש לצפות שתקופת המעבר לא תהיה קצרה במיוחד.
ביולי 1994 מספר לקוחות עסקיים של American Citibank גילו חוסרים בחשבונות הבנק שלהם. וביחד, על פי פרסומי ה- FBI סכום של 400,000 דולר. קבוצה בינלאומית שבראשה מתכנת צעיר מסן פטרבורג, רוסיה, חדרה אל במערכת התקשורת האלקטרונית של הבנק וגנבה כספים ללא כל מסכה, נשק או פתק לקופאית. לא היה זה הפשע הווירטואלי הראשון בהיסטוריה, אבל כן שוד הבנק הראשון של העידן הטכנולוגי. הפורצים התמקדו במערכת המחשבים לניהול מזומנים בבנק. המערכת מאפשרת ללקוחות להעביר כספים מחשבונותיהם לבנקים אחרים בעולם. הפורצים ניצלו את החיבורים האנלוגיים של רשת תקשורת המחשבים והשתמשו בשמות ובסיסמאות אמיתיים של משתמשים לגיטימיים. לפי פרסומים אחרים הם העבירו 10.7 מיליון דולר לחשבונות בארה"ב, פינלנד, גרמניה, הולנד וישראל.
בשנות התשעים המוקדמות האינטרנט הייתה עדיין בארצות רבות "רשת הרשתות". גם ברוסיה עבדו בעיקר עם הדור הקודם של רשתות - ה--BBSים, בעיקר עם פרוטוקול התקשורת X.25.
חלק מרשתות אלו היו ציבוריות. אחרות, הופעלו באופן פרטי ובין אלו נמנתה Sprintnet, אשר ב-1993 פרסמה סריקה מלאה של רשימת הקשר של המגזין המקוון Phrack. ברשימה היו מערכות רבות שעבדו מול סיטיבנק. הנושא עניין האקרים רבים, ביניהם גם רוסים. קבוצת האקרים שפרצה ל-BBS ספציפי הקימה מחלקה טכנולוגית פיננסית גלובאלית, בה ניתן היה ליצור חשבונות משתמשים ללא הרשאות אדמיניסטראטור. בהדרגה, האקרים חדרו פנימה עמוק יותר, והשיגו גישה לקבצים משותפים ולשרשורי שיחות משתמשים בהן הועלה מידע מועיל. בסופו של דבר הם הצליחו לחדור למערכת ההפעלה של מחשבי ה-VMSשל אחד ממרכזי המידע של סיטיבנק. הם התעניינו בו בעיקר מנקודת המבט הטכנית, חיפשו מידע זמין, ניסו להתקין תוכנות, אפילו משחקים, וללמוד עוד על הארכיטקטורה של המערכות והרשאות הגישה, כולל סיסמאות. הם לא מיהרו, ולמדו להכיר בפוטרוט את מבנה המערכות, דרכי ההגנה, ניטור ובקרה, אך לא היו להם אפשרויות לשדוד את הבנק בחיים האמיתיים. באותם שנים ברוסיה, שוד בחיים האמיתיים פירושו היה הסתבכות עם אנשים בלתי נעימים בלשון המעטה.
ההאקרים הפכו את העניין למקור בידור ברשת, שיחקו עם
האפשרות להתחבר לכל דבר, לחפש מידע מעניין ולדרבן את הדמיון. עד ש-לוין חצה את הקווים עם תוכניתהפעולה שלו.
ברגע שמנהלי הבנק הבינו שיש בעיה, הם פנו ל-FBI. במשרדי הארגון עדיין לא היו צוותי פשע קיברנטי, כך שמי שטיפלו בתלונה היו "מחלקות פשעי צווארון לבן". הפורצים העבירו כספים לחשבונות בבנקים אחרים, אך החשבון היחידי אליו הועבר כסף בארה"ב שכן בסן פרנסיסקו. החשבון הוקפא, ונעשה מאמץ לאתר את הבעלים - זוג נשוי. האישה נגשה לבנק כדי למשוך את הכסף.
מה שלא הצליחה, חזרה לדירתה והחלה לארוז. סוכן ה-FBI ומתרגם פגשו אותה ביציאה עם מזוודותיה וכרטיס טיסה לרוסיה, כיוון אחד. בעלה, מסתבר, כבר חזר למולדת אך אשתו הסכימה לשתף פעולה עם הבולשת ושכנעה אותו לחזור. עם חזרתו לארה"ב הוא נעצר והסכים לשתף פעולה בחקירה. הם הודו שהפריצה בוצעה מתוך חברת מחשבים רוסית, וכי הם עבדו בעבור בעל אזרחות רוסית בשם ולדימיר לוין. ב-FBI ביקשו לעבוד בשיתוף פעולה עם הרשויות ברוסיה, ונפתח משרד לנספח משפטי של ה-FBI במוסקבה. שיתוף הפעולה היה מעולה. הושגו ראיות נגד לוין, כולל הוכחות לכניסות שנעשו ממחשב הנישא שלו למחשבי הבנק. הסוכנים הפדראליים עבדו יחד עם סוכנויות זרות נוספות והצליחו לעצור עוד שותף לפשע שהועסק גם הוא כבלדר וניסה למשוך מזומנים מחשבונותיו האישיים בבנקים אירופיים. בחודש מרץ 1995 פותה לוין לנסוע לחו"ל, נעצר במהלך חניית ביניים בשדה התעופה Heathrow של לונדון, והוסגר לארה"ב. בינואר 1998 הודה לוין באשמה ונידון ל-3 שנות מאסר.
המקרה עורר עניין רב בציבור ומשך תשומת לב לבטיחות ברשת, במיוחד מצד ענף הבנקאות, וכמובן רשויות אכיפת החוק. הבנק שנפגע הכניס תיקונים להגנה על אבטחת הרשת. למרות שהפריצה לא הייתה קשורה לרשת האינטרנט, המקרה קיבל כיסוי עיתונאי וקיבל תשומת לב רבה ממומחי אבטחה ברשת.
ל- Karen Hudes לא חסרות קבלות: היא בוגרת משפטים מ-ייל, בוגרת כלכלה מאוניברסיטת אמסטרדם ועבדה במשך עשרים שנה - בין 1986 ל-2007- במחלקה המשפטית של הבנק העולמי. לכן, כולם נוטים להאמין לה כאשר היא מספרת על הסיבה בגללה פוטרה מעבודתה. היא לכל הדעות אישה מיושבת ולא אחת הפרנואידים שמנסים למכור לנו, חדשות לבקרים, תיאוריות קונספירציה. היודס הייתה יועצת משפטית עליונה בבנק העולמי ופוטרה בשל חשיפת מידע על השחיתות במערכת. היא חשפה את השיטה בה אליטה כללית שולטת בעולם, באמצעות גרעין הרמטי של מוסדות פיננסיים ותאגידי ענק. המטרה היא לשלוט על מצב בו כל הממשלות חבות ממון וכולנו עבדים של אותו חוב. כיוון שהאליטה גם שולטת בערוצי המידע העיקריים, המדיה לא תחשוף את המנגנון או המניעים על פיהם השיטה עובדת. בראיון עם “New American” היודס צטטה סקר שוודי משנת 2011 שמצביע על מספר קטן של מוסדות פיננסיים ובמיוחד בנקים מרכזיים, המשפיעים בכבדות מאחורי הקלעים על הכלכלה הבינלאומית. לדעתה, המשאבים הגלובאליים נשלטים על ידי אותה קבוצה. הסקר בוצע על ידי קבוצת חוקרים מהמכון הפדראלי לטכנולוגיה בציריך שבדקו את יחסי הגומלין בקיימים בין 37,000,000 חברות ומשקיעים בעולם, וגילו שקיימת "יישות על" של 147 מגה-תאגידים השולטים ב-40% מהכלכלה העולמית. הבעלות על אותם מגה-תאגידים נמצאת בידיים של החברים ב-יישות העל הזו. פחות מ-1% מכל החברות שולט על 40% מן הרשת הכלכלית העולמית. אבל האליטה העולמית לא רק שולטת במגה-תאגידים הללו. על פי היודס, היא שולטת בארגונים כמו הבנק העולמי, קרן המטבע העולמי, והבנקים המרכזיים של המדינות השונות כמו בארה"ב הרזרבה הפדראלית. כל אלה הם גופים שאין לציבור אפשרות לבחור את מנהליהם, והם שולטים על יצירה וזרימת הכסף בעולם כולו. בקודקוד המערכת הזו נמצא הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, שהוא כמו הבנק המרכזי של כל הבנקים המרכזיים. הוא מכונה "בנק לשילומים בינלאומיים" ונמצא בשוויץ, אבל יש לו שלוחות בהונג קונג ובמקסיקו סיטי. מאז 2003 גם בנק ישראל חבר בו, יחד עם הבנקים המרכזיים של עוד 57 מדינות. אחת לחודשיים, בנקאים של הבנקים המרכזיים נפגשים בבזל לישיבה על כלכלה עולמית, בהן מתקבלות החלטות המשפיעות על כל תושב כדור הארץ. הבנק להסדרי סליקה לא כבול למיסים או לחוקים של שום מדינה, הוא לא נשלט על ידי שום מדינה, אבל הוא שולט ביצירת הכסף בכל העולם. הוא נוסד על ידי האליטה העולמית הפועלת לטובת עצמה, והוא אחת מאבני הפינה של מערכת הכלכלית הגלובאלית המאוחדת שתקום. ההירארכיה הכלכלית הקיימת היום לא התפתחה בטעות. היא פותחה על ידי האליטה הנ"ל במשך זמן רב. הוכחה לכך הוא ספרו משנת 1966 של הפרופסור להיסטוריה Carroll Quigleyמאוניברסיטת ג'ורג'טאון, הדן בתוכניות האליטה לגבי הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים. קיגלי קורא לשיטה "ניאו פיאודליזם", שיטה המעבירה את כל אוצרות העולם לידיים של אליטה עולמית מבלי שהרוב יידע על כך. למה? מפני שכיום האליטה שולטת על 6 חברות המידע הגלובאליות, השולטות על 90% מחומרי החדשות והבידור שמגיעים אלינו.
"ידיעות אחרונות" מפרסם מדי שישי מהדורה מקומית ובה - בכל אזורי הארץ- עמוד עם כתבה מאת הגברת ליהי לפיד. בשישי אחרון הכילה כתבתה את השורות הבאות: "היות ויש לי תחושה שבתקופה האחרונה הזיכרון העמוס שלי מתחיל להראות סימני מצוקה, ויש לו צורך עז בניקוי קבצים מהעבר או לחלופין ברכישת מאגר זיכרון חיצוני, מיהרתי לכתוב את המדור הזה - רגע לפני שהדיסק הפנימי שלי יקרוס סופית ואני לא אזכור כלום".
להלן מחשבות שהעלו השורות אצלנו:
- פעם היו משווים את זיכרונות האדם לספרים. כיום, בעידן המחשב, המטאפורות קשורות לזיכרון אלקטרוני.
- למרות השימוש הנדוש במטפורות אלו, מעטים הם הסופרים והעיתונאים המדייקים בהשוואה.
- גם כאשר ההשוואה נכונה והגיונית, מעטים מדייקים במונחים הטכניים. לדוגמא, ב-"ניקוי קבצים", הגברת התכוונה ל"מחיקת קבצים", תהליך שניתן לעשותו גם באופן גורף, למשל עם הפקודה "ניקוי דיסק".
- דוגמא נוספת: ב"מאגר זיכרון חיצוני" גב. לפיד בוודאי התכוונה ל-התקן זיכרון
חיצוני. שלא כמו מאגרי מים, למשל, בעגת המחשוב מאגר הוא המידע עצמו, ולא כלי הקיבול. כך גם
ב-"המאגר הביומטרי". מאגר מידע כמו זה שלפיד רוצה לא ניתן לרכוש בחנות. מאגרי מידע עסקיים ניתן לרכוש מחברות שונות המלקטות פרטים של לקוחות פוטנציאליים. מאגרים אפשר גם ליצור, לאגור, להעתיק, לנהל, להעביר, לפרוץ ואפילו לגנוב.
- אנחנו שמחים שהגברת מיניסטר מודאגת משימור זיכרונות שעלולים להישכח. וחבל מאוד שבעלה לא עשה אותו דבר בדיוק עם הבטחותיו מלפני הבחירות.
שנים עברו. צ'יף, היחידה בישראל שסיפקה
פעם שירותים של שחזור מידע, מזמן כבר לא לבד. בשמחה ראינו עמיתים חדשים צומחים. בעצב ראינו חלקם נכנעים לשלושת האויבים של כל אומן שמתפרנס מאומנותו: הבינוניות, החמדנות והקטנוניות. יש גם לפעמים הפתעות המשאירות אותנו פעורי פה... ומאוד היינו רוצים לכתוב "לטוב ולרע", אבל למרבה הצער זה לא היה יוצא מאוזן.
בפניכם שלוש הפתעות, מתוצרת הקולגות, מהתקופה האחרונה
המתניע דיסק תקול עמית מספר לנו שקיבל מחשב בו אבדה כמות נכבדת של קבצים. הדבר הראשון שעשה, היה להדליק את המחשב. וכבר אז, ברגע זה של הסיפור, קשה לנו להבין כיצד הצליח הנ"ל להתפרנס כבר שנתיים-שלוש מתחום שחזור הנתונים. אפילו אתם, קוראים יקרים, שעוקבים אחרי המעשיות המסופרות כאן לעיתים קרובות, יודעים שכל הדלקת מכונה יוצרת כתיבה של LOG. וכל כתיבה יכולה לדרוס חומר שנעלם מעיני מערכת ההפעלה אך עדיין קיים בדיסק. אז נאמר זאת שוב: אם חושדים שאבד מידע, אין לאתחל את המחשב כרגיל! אז מה כן עושים? מפרקים את הדיסק הקשיח ומעבירים אותו לאבחון באמצעות כלים שאינם פוגעים במידע
הממליץ לבצע דה-פרגמנטציה ב-SSD מידע דיגיטאלי המאוחסן בדיסק קשיח, לעיתים קרובות מחולק לחלקים שאינם נכתבים ברצף למקומות סמוכים בחומרה. זה מה שנקרא "פרגמנטציה", והתופעה מובילה בסופו של דבר להאטת התגובה של הדיסק מפני שראשי הדיסק חייבים לעבור ממקום למקום כדי לקרוא את החלקים השונים של קובץ אחד. ניתן לתקן את המצב על ידי תהליך הדה-פרגמנטציה. פקודה לביצוע דה-פרגמנטציה קיימת בגרסאות החדשות של מערכות ההפעלה חלונות ו- OS X. במצעים במצב מוצק, מיקום המידע בחומרה אינו רלוונטי. על כן, אין כל חשיבות לדה-פרגמנטציה בתחזוקה. נהפוך הוא, הפעלת הפקודה מזיקה למדיה, מפני שהיא פעולה בלתי נחוצה שמקצרת את משך חיי הכונן. מערכות ההפעלה אמורות לזהות את סוג הכונן (דיסק קשיח או SSD) ולנעול את הדה-פרגמנטציה האוטומטית. מי שממליץ לבצע דה-פרגמנטציה של כונן במצב מוצק, פשוט אינו מכיר את הטכנולוגיה.
המפתח תוכנה למחיקת מידע מדיסקים קשיחים. כל עוד הדיסק הקשיח תקין אנו ממשיכים להשתמש בו. כאשר הוא מפסיק לפעול אף תוכנה לא תוכל למחוק בו דבר. - כאילו דא!?
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.