באתר PCWorld התפרסמה שלשום כתבה על תכנון גיבויים. היא ממליצה על 3 דרכים שונות לשמור על כונן הגיבוי, הפגיע -בדיוק כמו דיסק המקור - בפני תוכנות זדוניות ובמיוחד כופרות. הוכח כי דיסקים חיצוניים המחוברים ב-USB או דיסקים משניים שמטרתם גיבוי במערכת יכולים לעבור הצפנה בלתי רצויה על ידי סוסים טרויאניים כמו למשל ה-CryptoLocker החדש. הדרכים המוצעות בכתבה הן: ניתוק פיזי של המדיה לגיבוי, גיבוי למדיה נתיקה מטבעה (תקליטורים אופטיים או קלטות), או גיבוי לענן. הסיבה להמלצה על גיבוי בענן היא שיישומי הגיבוי בד"כ מופעלים כשירות רקע, אותו מערכת ההפעלה אינה רואה ככונן אחסון שמחובר למערכת המחשב, ולכן לא סביר שתוכנות זדוניות תתפשטנה ישירות לגיבוי בענן. זה נכון לא רק עבור ה"עננים" המסחריים, אלא גם לגבי יישומי גיבוי ושחזור שונים שידועים ומוכרים כבר עשרות שנים. כזכור, לפני אופנת הענן קראנו לאחסון המקוון של עותקי המידע ברחבי הרשת "גיבוי מרוחק"
ברוב המקרים הצפנת הקבצים על ידי קוד זדוני לא ימנע מיישומים אלו לגבות אותם. כתוצאה מכך, אם לא ידוע לנו המועד המדויק להצפנה זדונית של המידע שלנו, יתכן וכל הגיבויים הקיימים נפגעו והפכו לבלתי שמישים אלא אם נשלם את הכופר כדי לקבל (אולי) מפתח לפענוח.
מרבית שירותי הגיבוי לענן מבצעים סנכרון אוטומטי לעדכון המידע המגובה. כלומר, מחליפים את הגיבויים הישנים בגיבויים עדכניים - ואולי מוצפנים לרעה. פתרון למניעת מצב שכזה הוא שמירה של מספר כמה שיותר גדול של גרסאות היסטוריות של המידע.
BOS Disk Generation Backup
הגיבוי דומה להשקעות פיננסיות בכך שהסיכון קטן ככל שנשכיל להשקיע במקומות שונים. ההבדל הוא שהמשאבים הפיננסיים להשקעה מוגבלים, ואילו את המידע ניתן לגבות ללא פחת במספר אתרים, ערוצים או סוגי מצעים. כפי שכתבנו גם לפני 9 שנים: ● הגיבוי אינו היעד הארגוני העיקרי - השחזור הוא זה. ● השחזור נמדד במחירו, במהירותו ובאיכותו - כמה שיותר זול, כמה שיותר מהר, כמה שיותר עדכני וכמה שיותר קרוב ל-100% מידע משוחזר. ● על המידע המגובה להיות כמה שיותר דומה לקבצים ולמידע המקורי. (נקודה זו מתייחסת לפתרונות הגיבוי השומרים את המידע בתצורות או בסידור שונים לאלה אשר במקור) והן טכנולוגיות קנייניות למיניהן. ● תהליך הגיבוי צריך להיות אוטומטי ולהשאיר לנו ידיים פנויות. כמה שיותר אוטומטי, יותר טוב. ● הפרשי זמן קטנים בין גיבויים ממזערים את אובדן המידע - אם וכאשר יתרחש. ● יש למזער את התערבות המשתמש בחובות הגיבוי - טיפול ואחריות ● תהליכי הגיבוי לא צריכים לעכב או להפריע לפעילות הארגון, ופעילות הארגון לא צריכה לעכב או להפריע לתהליכי הגיבוי. ● למען שחזור מהיר, חיוני שיהיו בהישג יד כמה שיותר קבצים מגובים, וגרסאות שונות של אותם קבצים. ● שימוש נרחב ב-Agents בפתרון גיבוי מעמיס על המערכת, מקשה על התחזוקה וצורכת כמות זמן משמעותית בתהליך השחזור. ● במחשבים נישאים ומחשבים שולחניים קיים לעיתים קרובות מידע בעל ערך רב, יש לגבות מחשבים אלה בכל עת ובכל מקום - גם בהיותם מחוץ לרשת המחשבים. ● בעת השחזור, תהליך מציאת המידע או הקובץ הנכון דורש זמן רב. גיבוי אופטימאלי מאפשר למצוא אותם בקלות. ● הישענות על טייפ כמצע יחידי לגיבוי הוכחה כבלתי בטוחה. פתרון נוסף.אחר הנו הכרח. ● על פי הגדרה, לגבות זה לשמור עותק של אובייקט במקום אחר. ואנו מוסיפים: גם בזמן אחר, כלומר חייב להיות delay buffer (חיץ מעכב) למקרה של שיבוש המידע.
אם יש פער בין הרצוי למצוי בארגונכם, אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר
- מה היה בתערוכה? - היו מוצרי תוכנה פלוני של פעם, שאחרי זה נקראו פלוני-Cloud ועכשיו נקראים פלוני-סייבר. והיו גם מוצרי אלמוני של פעם, שמאוחר יותר נמכרו כ-אלמוני-Cloud והיום הפכו ל-אלמוני-Cloud-סייבר. - ומה התחדש בהם? - השם, כמובן.
ממש ברגע שאתם מתחילים לקרוא בגיליון זה, כמו במשך שלושת העשורים האחרונים, ממשיך במקומות רבים בעולם המחקר שנועד לנסות ולדחוס עוד ועוד מידע בצלחות של הדיסקים הקשיחים בפורמטים שאנו מכירים. כיום אפשר לרכוש דיסקים קשיחים שמציעים לנו קיבולת של עד 4TB ודיסקים של 5TB נמצאים ממש מעבר לפינה. כל זה הרבה יותר ממה שנחוץ לרבים מן העסקים שאנו משרתים. אבל, כמו שאומרת סבתא צילה, ככל שיהיה לך ארון גדול יותר כך תמלא אותו ביותר פיצ'יפקעס. ובתעשיית המחשוב, כל מה שנחשב ענק במונחים של קיבולת, הפך להיות "לא כל כך גדול" כעבור שנים אחדות. קבוצת כימאים באוניברסיטת אברדין בסקוטלנד עם דר' Abbie McLaughlin בראשה, עוסקת במחקר שיתכן יביא למהפכה הבאה בתחום קיבולת האחסון. הם חיפשו חומרים חדשים שיכולים להפוך למוליכי על. למוליכי על אין התנגדות מגנטית, ולכן ניתן להשתמש בהם כדי להוליך חשמל ביעילות הרבה יותר גדולה מן המקובל. כמעט כתוצר לוואי למחקר, חוקרים אלו מצאו שאותם חומרים יכולים להפוך לפתרון מעולה לדור הבא של דיסקים קשיחים. למעשה, הם עבדו עם ארסניד הברזל. באחד הניסויים החליפו את הברזל במנגן, אז הסתבר של-ארסניד המנגן יש תכונה הידועה כ-Colossal Magnetoresistance. הקריאה מדיסק קשיח מתבצעת על ידי חיישן מגנטי בעל תכונת ה- GMR או Giant Magnetoresistance (התנגדות מגנטית עצומה).
על ידי שילוב החיישן המגנטי עם שדה מגנטי קטן, ניתן להוריד ב-50% את ההתנגדות החשמלית. ככל שניתן להוריד יותר את ההתנגדות, כך אפשר לייצר חיישנים קטנים יותר, וכפועל יוצא מכך ניתן לאחסן ולקרוא יותר מידע מאותה יחידת שטח. חומרים שונים יוצרים התנגדות החשמלית שונה, חומרים עם תכונת ה-Colossal Magnetoresistance מסוגלים לצמצם את ההתנגדות אפילו ב-99.9%!. ככל הנראה, מגנט קטן מאוד מארסניד המנגן יהיה מסוגל למלא את פונקצית הקריאה בדיסק הקשיח בטמפרטורת החדר.
Dr Abbie McLaughlin
זה מה שמבדיל אותו מחומרים מוליכי על אחרים שנמצאו בעבר ורק מסוגלים לעבוד עם מגנטים גדולים מאד.
תהליכי פיתוח התוכנה כפי שאנו מכירים אותם הם יקרים, מייגעים, ונזקקים כמובן לתיקון שגיאות. בקצב איטי ביותר רוכשים תהליכים אלו סגילות, אך בעיקר באמצעות מאמץ אנושי גדול. וכן, במחיר בזבוז של זמן עבודה רב ויקר של עובדים משכילים ומיומנים מאוד, אשר נאלצים להתאים פרטי יישום רבים ומשעממים. למרות זאת, ולעיתים קרובות, גם תוצר התוכנה הוא בלתי גמיש ומאלץ את המשתמשים לנצל את יכולת ההסתגלות האנושית המולדת שלהם כדי למצוא פתרונות עוקפים בשימוש בתוכנה. אין ספק שבמקרים רבים היה רצוי שתהיה תוכנה עם אוטומציה וסגילות גדולות בהרבה.
נניח שניתן יהיה להפוך חלקים גדולים של תהליך הפיתוח לאוטומטיים, באמצעות חיפוש חישובי. במקרה כזה הנדוס הדרישות, תכנון הפרויקט והבדיקות מתאחדים לפעילות אוטומטית בודדת. ככל שהדרישות ישתנו, תוכניות הפרויקט והבדיקות הקשורות להם, ישונו כדי להתאים לשינויים אלו. וכעת דמיינו שניתן יהיה להטמיע את הסגילות בתוך מוצר התוכנה עצמו, ואז אפשר יהיה לבצע שינויים קטנים לסביבת ההפעלה... באופן אוטומטי!. היזון חוזר מסביבת ההפעלה לתהליך הפיתוח גם הוא יזרז את ההסתגלות של מוצר התוכנה ושל התהליך, לשינויים גדולים יותר שלא ניתן יהיה לנהל בדרך הזו. זו הדרכה שההנדסה ההסתגלותית הדינמית - DAASE אוDynamic Adaptive Automated Software Engineering - מנסה לצור. היא שמה את החיפוש החישובי במרכז התהליכים ובמרכז מוצרי התוכנה, תוך כדי הטמעת הסגילות בשניהם. מוערך כי הבינה המלאכותית יחד עם כלי התוכנה לתכנות באמצעות מחשבי על ישתלטו על שטחים רבים בתכנון של היום. עד כדי כך, שתוך עשור וחצי ניתן יהיה לבטל את 70% מעבודות התכנות הנעשות היום. למעשה, תאגידי תוכנה ומוסדות להשכלה גבוהה נמצאים כבר בתחרות של פיתוח דור תוכנות חדש המסוגלות לכתוב, לקרוא ולבדוק באופן אוטומטי כמעט כל תוכנה מורכבת. זה אומר ביטול הצורך ב-70% שעות התכנות היקרות שנרכשות היום מעובדים מומחים ברמה גבוהה.
מה עושים כדי לא להישאר בחוץ? כנראה, להתחיל ללמוד כמה שיותר מהר תכנות של מחשבי-על ותוכנות לתכנות ובדיקה אוטומטיות...
"המחשוב בפשטות"
הרצאה על האמת הפשוטה מאחורי מערכות המחשב הביתיות והעסקיות
מחשבים נמצאים היום בכל בית, עסק וארגון. המידע היקר לנו, התמונות והמסמכים, יכולים להימחק ולהיעלם מהמחשב ולגרום לעוגמת נפש ולנזק כלכלי.
בהרצאה נכיר את העקרונות הפשוטים העומדים בבסיס פעולת מערכות המחשב. באמצעות עקרונות אלו נוכל להגן על המידע היקר לנו בפשטות וללא הוצאות מיותרות.
ההרצאה מיועדת לקהל הרחב, הסקרן להכיר את סודות המחשוב.
מועדון ליונס נס ציונה, יום חמישי, ה-13 בפברואר 2014 בשעה 19:30 בבית יפעת, רחוב ישראל שמיד 1, נס ציונה.
כיבוד קל ● דמי כניסה: 15 ₪ ●רווחים לסניף אנוש נס ציונה על מנת שנשמור מקומות לכולם, אשרו נא השתתפותכם במייל
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין..
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.