▪ פרופיל חברה
▪ מכתבים למערכת
▪ יעוץ ופרויקטים
▪ שחזור מידע
▪ פרסום ומודעות
▪ אתר הבית

טלפון 08-9400070
 

פרנואיד הוא מישהו
  שיודע מעט על מה שמתרחש

ויליאם ס. בורוז

לצופף עד קצה גבול היכולת

Alois Senefelder היה מחזאי ושחקן תיאטרון שנולד בפראג בתקופה שצ'כיה של היום נכללה באימפריה הרומית הקדושה - הידועה גם בכינוי "הרייך הראשון" (846- 1806). בשנת 1796 התמודד סנפלדר עם הקושי לשכפל, בעלות נמוכה, את עבודותיו לתיאטרון. הוא עלה על שיטה שכונתה ליתוגראפיה ("הדפס אבן"). הטקסט נחרט על שכבה חלקה של שעווה או חומר שומני אחר, המרוחה על אבן שטוחה מאוד או פלטת מתכת. השיטה משמשת מאז לשכפול ציורים על נייר או חומרים אחרים. עקרונית, מספר העותקים שניתן היה לעשות מפלטה אחת היה בלתי מוגבל, וכל הדפסה הייתה מאוד רגישה במושגי שכפול הפרטים הקטנים ביותר של המקור. לא רק, אלא שאפשר היה להעביר עותק - שקודם עבר מהאבן לנייר- בחזרה לאבן נקייה, וניתן היה לחזור על התהליך אינסוף פעמים. אודות לכך, ניתן היה לבצע מספר עותקים בו זמנית על גבי דף נייר גדול. אבל איש לא שיער אז עד שיום אחד הטכנולוגיה תשמש בסיס לייצור מכונות מופלאות במאה ה-20 וה-21 .

כיום הליתוגראפיה או פוטוליתוגרפיה משמשת להדפסת שכבות מוליכים, חצאי מוליכים ומבודדים על ידי הסרה מבוקרת של חלקים ממצע, באופן שניתן לחזור עליה פעמים רבות בדומה לתהליך הליתוגרפיה. בטכנולוגיה העכשווית מוקרן אור דרך מסיכה על מצע רגיש לאור, יוצרים באמצעות סדרה של תהליכים כימיים את התבנית הרצויה על החומר שמתחת למצע. קיים דמיון בין התהליכים הכימיים בפוטוליתוגרפיה לאלו שמבוצעים בדפוס שקע (Intaglio)

בהדפסה כמו בצריבה מגנטית המטרה היא כל הזמן למזער ולמזער, לצופף עד קצה גבול היכולת כדי להגיע למוצרים קטנים וקלים יותר, עם יכולות טובות יותר.
NIL ו-DSA הן טכנולוגיות שנולדו רק בשנים האחרונות. ביחד, הן מרשתות את החידושים המסעירים ביותר בתעשיית הדיסקים הקשיחים.
NIL או Nanoimprint lithography היא שיטה פשוטה וזולה לייצור תבניות בסקאלה ננומטרית וברזולוציה גבוהה.
Directed self-assembly  -DSA או בעברית "הרכב בעצמך בצורה מכוונות" הוא תהליך חדיש המבוסס על הקונצפט שבמקום שבאמצעות ליתוגרפיה יודפסו תבניות צפופות, יודפסו תבניות רחבות ו"קלות לייצור", בהן תסתדרנה התבניות הצפופות יותר מעצמן, על פי קווי המתאר של הקווים הרחבים.

חברת HGST בין נוספות, מנסה כמו כולם לייצר דיסק עם כמה שיותר קיבולת אחסון. לשם כך השתמשו תמיד במצע מגנטי מבוסס על מעברים בין קוטביות להעדר קוטביות (ביטים). כעת, הרעיון הגדול הוא ליצור איים מבודדים של חומר מגנטי, שכל אחד יהווה ביט. כתבנו על כך בעבר, וקראנו לזה BPM או bit-patterned media - מצעים מתובנתים. האתגר הגדול כאן הוא המזעור לטווח של 20 ננומטרים. זה דורש ליתוגרפיה שהמעגלים המוטמעים נפוצים עדיין רחוקים מלדרוש.
סידור ה"איים" ב-BPM נעשה בצורת משושים (שהיא גם הדרך היעילה ביותר להדק כדורים בעלי אותו גודל). לכל נקודה מודפסת תהינה שש נקודות שכנות.
הכל טוב ויפה, אך לצרכי התאמה עם הראשים הקוראים/כותבים בדיסקים הקשיחים הקיימים היום, עדיף לצור איים מלבניים. איים רחבים יותר מאשר עמוקים. מה שמוגדר כ-יחס שטח או BAR) bit area ratio ) של 2 או 3. כך שלמרות שבתחילת תהליך המחקר המצעים המתובנתים הכילו ביטים הקסגונלים, היום הם מתחילים להיות מלבניים.

כך שלמרות שמטרת הפיתוח היא סקאלה הרבה יותר קטנה מאשר במעגלים מוטמעים, יש כאן תבנית אחידה ופשוטה, בצורה עגולה - של צלחת הדיסק הקשיח- בה יש מימד היקפי ומימד רדיאלי.

דרישה חיונית נוספת היא של מחיר הייצור. השיטה החדשה לא צריכה לייקר את הייצור ביותר מדולר אחד לדיסק לערך. הבעיה היא שהייצור באמצעות סוגי הליתוגרפיה המסוגלים לספק את הרזולוציה, יכול להיות יקר ואיטי. כך שהפתרון הוא למעשה לייצר תבנית מאסטר, ואז להעתיק אותה שוב ושוב עם טכנולוגיית ננו הדפסה.
למעשה, תבנית NIL מסוגלת לשמש לכ-10,000 עותקים לפני שהיא נשחקת. מהמאסטר יעשו תבניות עבודה, וכל תבנית עבודה תדפיס על צלחות הדיסקים. מאסטר בודד ישמש לייצור של 100 מיליון פלטות.
חברת HGST ייצרו את המאסטר באמצעות DSA, והניחו חומרים כימיים (chemo-epitaxy) על המצע כסימון  במקום השימוש בסימון עם "קירות" (grapho-epitaxy). כמו לצבוע את גבולות החצרות על הקרקע במקום להקים גדרות ביניהן. בשיטה זו ניתן להניח את התבנית על גבי הסימנים, ללא כל הפרעה.  

להתכונן לקיץ

אפשר להירגע, לא נעסוק כאן בדיאטה או בכושר גופני.

אחרי ל"ג בעומר ולפני התקופה החמה ביותר של השנה, זה הזמן האידיאלי לנקות מבפנים את המחשב השולחני שלכם. אם פסחתם על הקרביים שלו בפסח, יש לכם עכשיו סיבה כפולה לערוך ניקיון יסודי.
אבק, מוך, שיער, וגם החלקיקים הקטנים של עשן מדורות שהסתובבו השבוע באוויר, מתיישבים כולם סביב רכיבים חיוניים במחשב, אוטמים אותם ומונעים מהמאווררים לקרר אותם. אותה התחממות היא אחת הסיבות הנפוצות לכשל ולאובדן מידע.
ברוב המקרים, הניקיון היסודי הוא גם אחד הצעדים הראשונים שאנו מבצעים כאשר מגיע מחשב שלם למעבדה. אתם לא רוצים לדעת אילו ממצאים מוזרים אפשר למצוא שם...

להכין את השטח
את פעולות הניקוי רצוי לעשות במקום פתוח - עדיף חצר או מרפסת -  או לפחות חדר עם חלונות פתוחים ומאוורר, מפני שעומד לעוף לכם הרבה ג'יפה. ואם אתם רגישים, רצוי לעטות משקפי מגן, כפפות ומסיכת בד או אל-בד (מסיכת מנתחים) או לפחות מטפחת שודדים של המערב הפרוע. עם המברגה ביד, תוכלו להודיע:

"Hello baby, here's (שמכם)-the-Kid. Say your prayers because you're going to have your insides out."

זה גם הזמן להכין את כלים שלנו - Choose your weapons!
▪ שואב אבק
▪ מדחס ( קומפרסור, מכשיר חשמלי המבצע את פעולת דחיסת האוויר, מעלה את הלחץ על ידי הקטנת הנפח). מי שרוצה יכול לרכוש פחיות של אוויר בלחץ, אשר מצמידים קשית לפיה שלהם כדי לכוון את זרם האוויר המשתחרר.
▪ מברג או מברגה לפתיחת המארז - במידה והמארז לכם לא נפתח על ידי הזזת אחת מקירותיו.
▪ מכחול בינוני, נקי מכל חומר זר.
 

מתחילים
מכבים את המחשב.
מנתקים את כל החיבורים להתקנים הפריפריאליים ולמקורות חשמל, סוללה או אל פסק. עד שהמחשב הוא שוב פעם קופסה ללא כל חוט מזדנב, גם לא כבל החשמל או כבל המוניטור. במחשבים ניידים יש להקפיד ולהסיר גם את הסוללה.

קחו את המחשב לאזור עבודה מתאים, כאמור לעיל.
שם תשתמשו בשואב אבק לשאיבה חיצונית של האזורים המאובקים ושל הפתחים והחריצים השונים.
פתחו את המארז על ידי הסרת הפאנל המתאים. הכיצד? בדרך כלל זה מופיע בספר המשתמש... אותו כבר זרקתם מזמן. במחשבים שולחנים רבים תראו ברגים אותם צריך לשחרר. אבל, קיימים גם דגמים מתוחכמים שמציאת דרך הפתיחה מחייבת גירוד הפדחת ומידת מה של ניחוש.

הערכת המצב
גם אם צפיתם במעט אבק וגם אם הלוחות האלקטרוניות של המחשב נראות כמו ערים מיניאטוריות נטושות במדבר מוהאבי - מכוסות שכבה עבה של אבק ולכלוך - הדקו את המסכה מעל אפיך והיכונו לנשוב עליהם אוויר בלחץ.
אבל: אין בשום מקרה לגעת בחלקים הפנימיים של המחשב!

לעבודה
יש לזכור כי חלקי המחשב עדינים ואינם בנויים ללחצי אוויר חזקים. לחץ האוויר צריך שיהיה מתון, עדין ומפוזר ככל האפשר. אין להפעיל לחץ אוויר ממושך על כל חלק שהוא ובמיוחד לא על המאווררים - למרות ההנאה הרבה מהקולות המופקים מהם. רצוי להתחיל באזור העליון של המארז - או בצד העליון אם המחשב שוכב על צידו. אין לגעת ברכיבים או בכבלים אך טוב לגרום למאווררים להסתובב, כך אפשר לנקות אותם מכל הזוויות.
אם בחרתם לעבוד עם מיכל של אוויר דחוס, זכרו להחזיק אותו ישר ואנכי, אחרת מסתכנים בטפטוף לא רצוי על רכיבי המחשב. האוויר מן השפופרת קר מאוד, היזהרו שלא  יקפא על הרכיבים על ידי כך שתחזיקו אותו במרחק סביר.
המהדרין, גם אם אין מנדף בסביבה, עובדים בדומה לרופאי השיניים שלכם: ביד אחד מפעילים אוויר בלחץ, ביד השנייה אוספים עם שואב את האבק המתעופף. אבל השאיבה צריכה להיות של הלכלוך המשתחרר בעקבות האוויר בלחץ, אל תתפתו  לשאוב אותו ישירות מחלקי המחשב.
מעל המעבדים נמצא ה-Heat Sink ובעברית: צלעות קירור. חשוב מאוד לנקות את הצלעות הללו. ודאו שהמאוורר המכוון עליהן תקין ומסתובב, הדבר חיוני לבריאות המעבדים.
את ה"מוצקים" הכבדים, שמסרבים לעוף כמו כדורי מוך ועוד, אפשר ללכוד בעדינות רבה עם שערות של מכחול נקי.

פינאלה
סוגרים מחדש את המארז ואוספים את הלכלוך והאבק מאזור העבודה. אחרת, כל מה שנשאר בשטח ימצא בדרך מסתורית את דרכו חזרה אל תוך המחשבים.
ושוב זכרו לנקות בזהירות ועדינות, רק השבוע הגיע אלינו לקוח שהצליח לשרוף את הלוח הראשי ולגרום לנזק כבד למחשב ולדיסק הקשיח כתוצאה מכך שבתהליך הניקוי פגע במאוורר במחשב הנייד .
 

מידע רפואי

לפני כשנה נפרץ הארכיון רפואי בבניין משרדים בסקרמנטו, קליפורניה.
לא היה מדובר ב- hacker, אלא בפורץ פשוט, שהשתמש באבן כבדה כדי לשבור חלון, להיכנס למשרדים ו"להרים" אוצר של מחשבים שולחניים, ניידים ומסכים.
במקרה שכזה מגישים תלונה במשטרה, מודיעים לביטוח, יש חקירה קצרה ובסוף משלם הביטוח על ציוד חדש. אלא שהמשרד בו מדובר שייך לרשת רופאים ובתי חולים גדולה בצפון קליפורניה, ואחד המחשבים שנגנבו הכיל מידע רפואי של יותר מ-4 מיליון מטופלים שנאגר מאז 1995. כדי להוסיף חטא על פשע, המידע לא היה מוצפן. מה קרה למידע? אנשי הארגון הרפואי לא יודעים עד היום, חקירת המקרה עדיין פתוחה.
שנה לפני כן,  עשו בבית החולים של סטנפורד מבחן יכולות למועמדים למשרה במחשוב. מי לחץ על מה בטעות לא ברור, אבל זה נגמר בכך שהתיקים הרפואיים של עשרים אלף מטופלים הועלו לאתר אינטרנט ציבורי. התיקים היו חשופים במשך כמעט שנה, עד אשר דרשו הרשויות להוריד אותם. זה גרר תביעה משפטית של 20 מיליון דולר, אך כמובן שלא ניתן לדעת אם מישהו אכן העתיק מן האתר את המידע או חלק ממנו.
ככל שמערכות הבריאות משתכללות במונחי מחשוב, המידע הרגיש שברשומות רפואיות הולך והופך לנגיש יותר. ראשית, המידע נגיש לאלפי העובדים במערכות הבריאות, ורמת סיווג לא תמיד מהווה הגנה מפני טעויות או פרצות.
אין להתפעל מכך שפרטים שנדלו מרשומות רפואיות משרתים באופן שוטף את גנבי הזהות. ברשת נמכרים מספרי ביטוח בריאות אמריקניים במחיר של 5 דולר, היסטוריה רפואית עולה כ-50 דולר מפני שהיא מספקת הרבה יותר עומק ופרטים למתחזים.
מומחים לפרטיות ברשת מודאגים מפני שהחוק התקף היום בארה"ב יאפשר לחברות פרמצבטיות, רשויות אכיפת החוק, ספקי ביטוח ואחרים, גישה ואפשרות לנצל את המידע ללא ידיעה או הסכמת המטופל. כאשר יש ברשומות שגיאות, מערכות אלקטרוניות מחוברות רק מגבירות את הטעויות, מה שיספק למעסיקים ולחברות ביטוח כלים לסרב העסקה או ביטוח למועמדים. החקיקה שקידם אובאמה בקדנציה הראשונה קובעת קנסות החל מ-2015 לספקים שלא יעברו למערכות ממוחשבות, וזה מבוסס על האמונה כי מערכת בריאות מרושתת וזריזה יותר תחסוך הרבה כסף ותעלה את רמת השירות. הממשלה הפדראלית השקיעה 19 מיליון דולר במחשוב מערכות רפואיות. הכסף מזין חברות IT רבות, כולל את הענקיות כמו Google, IBM, General Electric ו- Dell. הדרישה למידע הזה הצמיחה תעשיית פשע הולכת וגדלה. חברת AP הודיעה כי בין2011  ל-2010 דווחו 364 מקרי גניבת מידע אלקטרוני, באירועים שהשפיעו על 18 מיליון מטופלים.
המעבר המהיר לרשומות בריאות אלקטרוניות מרושתות ריכז כמויות גדולות מאוד של מידע יקר, יותר מהר מאשר המדיניות והחוק מסוגלים להתפתח כדי להגן על פרטיות הפרט.
עורכי דין ומומחים במדיניות שירותי בריאות מאמינים שהמעבר המהיר מסוגל לחשוף מיליוני רשומות לידיים של חברות למטרות רווח וסוכנויות אכיפת החוק ללא הסכמת המטופלים.
המידע הרפואי מוגן בארה"ב על ידי תקן HIPAA (חוק ניוד ואחריות הביטוח הרפואי). אם המידע מוצפן, בתי החולים אינם נדרשים ליצור קשר עם המטופלים בכל פעם שהתיקים שלהם מועלים למאגר, גם אם המעשה מנגיש את המידע להרבה מאוד אנשים נוספים. אבל החוק הזה לא מגביל את הגישה למידע של רשויות האכיפה. חוקרים משטרתיים ותובעים ציבוריים משתמשים בתיקים רפואיים בסוגים שונים של מקרים, כולל טענות של הונאת תאגידי בריאות, פשעים שבוצעו בבתי חולים, ואף מקרי אונס ותקיפה. היד הארוכה מסוגלת לחדור עמוק מדי למאגרי מידע הרבה יותר גדולים. חוקרים משטרתיים יכולים לקבל גישה לתיקים רפואיים בכל מקרה שנראה להם נחוץ. גם החוק  למלחמה בטרור של 2011 מאפשר גישה של חוקרים פדראליים לתיקים רפואיים באמצעות צו.
בקרוב, מכל מחשב בתחנת משטרה, תוכל להיות גישה לכל תיק רפואי שהשוטרים ירצו לראות.
הדאגה לפרטיות הרפואית גוברת על גבולות חוק הפרטיות, זכויות האזרח ואפילו אתיקה. רבים מודאגים מהפוטנציאל שמידע רפואי אלקטרוני יהפוך בעיות אישיות לנחלת הכלל. מידע פסיכיאטרי, למשל, יכול לפגוע במוניטין ובתעסוקה של כל אחד. תארו לעצמכם, שגם המידע הגנטי יתחיל להתווסף בקרוב לתיק הרפואי. השימוש התמים במידע זה הוא לשם מניעת מחלות, אך יכול לשמש גם לפגיעה בהזדמנויות תעסוקה וקידום של אנשים ממשפחות בהן אובחנו מחלות מסוימות.
 

על יתרונות גומז פיר

הומור

להעלות מידע לענן

דבר אל הכימאי

אינטגרציה
 

למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.

נשמח לקבל הערות והארות, המלצות ובקשות או קישורים לאתרים מעניינים לדואל: magazine@chief.co.il

http://www.bos.co.il

מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2013