▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps ▪ גרסת Beta עדכנית 2.3.1.29 לקבלת גרסת Beta
שער ערך ה-GB
השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA לפי מחיר לכל 1GB
הוא היה מוכר כאחד מבעלי אתר התוכן Reddit. אבל לפני כן, כבר בגיל 14, הוא המציא יחד עם חבריו את פיד ה-RSS. ועכעת, בגיל 26, אהרון שוורץ התאבד.
שוורץ בא ממשפחה מעורבת בתרבות הדיגיטאלית. אביו יסד וניהל בין השנים 1980 ו-1995 חברה שיצרה בין היתר מערכת ההפעלה Coherent - מערכת יוניקס לשימוש בסדרת מיני-מחשבים של IBM - ומספר קומפיילרים לשפת C.
אהרון היה אקטיביסט רשת מצפוני ולוחמני. למרות שקשה לתאר אותו כסלבריטאי-על של עולם הגיקים, מותו נגע לפעילי חופש אינטרנטי בכל העולם. עם מותו, הוא הפך במהרה לגיבור טראגי של הפולקלור הדיגיטאלי הודות לרשימה מרשימה של הישגים בחייו המקצועיים הקצרים, יחד עם מחויבותו העמוקה לחופש המידע.
בתחילת הקריירה שלו עזר שוורץ לפתח את הבסיס ל- Creative Commons License, רישיון המסדיר את האפשרות להשתמש, להפיץ ואף להמשיך לפתח באופן חופשי מוצר תוכנה מסוים. בהמשך, השיק שוורץ ספרייה דיגיטאלית חופשית, ומחה באופן פעיל נגד החקיקה -SOPA- להגבלת זכויות הסטארט-אפים האינטרנטיים. מערכת המשפט האמריקנית שמה עליו מעקב, והוא לבסוף נעצר בתחילת ינואר, והואשם ב-13 סעיפי אישום בגין הורדה מאסיבית של מסמכים דיגיטאליים מאתר ג'י-סטור. המסמכים באתר זה הם מאמרים מדעיים, להבדיל ממסמכים ממשלתיים או ביטחוניים מהסוג שהעסיק בעבר את WikiLeaks. שוורץ הוריד אותם כמחאה על כך שהאתר מתגמל את המו"לים של העבודות מדעיות יותר מאשר את הכותבים אותם.מטרתו הייתה להנגיש אותם לכל, ללא תמורה – כפי שעשה בעבר ובאותה מטרה, עם כמות גדולה של רשומות מתוך מסד הנתונים הציבורי של רשומות דיגיטליות של בתי המשפט של אמריקה.
על העבירות בהן הואשם המסתכמות בפריצת מחשבים, ועל פי איומי התובעים,
ציפו לשוורץ שנים רבות בכלא. התובעים המשיכו בעבודתם גם אחרי שאתר JSTOR משך את התביעה והפך בעצמו להרבה יותר חופשי לציבור. משפחת שוורץ דווחה כי אהרון נטה לדיכאון. בשישי אחרון, אהרון שוורץ נמצא תלוי בדירתו בברוקלין. אפילו מוסדות כמו -MIT, שמצאו בעבר כי שוורץ פרץ לשרתיו, מנסים כעת לנקות את עצמם מחלקם בהידרדרותו הנפשית. פעילי חופש אינטרנטי בכל העולם העלו לרשת אינסוף מחוות לזכרו.
הכוננים במצב מוצק (SSD) הביאו שינויים משמעותיים לעקרונות המחשוב החקירתי, מפני שהעתקת המידע מהם למטרות חקירה, שונה מהותית מן ההעתקה ממצעים מגנטיים. השחזור של קבצים שנמחקו בכוונה אינו מובטח או אפילו צפוי, ואפשר לומר שהוא נמצא יותר בתחום החקירה ההסתברותית. הדרך בה פועלים התקני ה-SSD לא משאירה הרבה מקום להנחות אופטימיות, הדבר היחידי שאפשר להניח הוא שניתן לגשת למידע קיים על גבי הכונן. קבצים מחוקים ומידע שנעלם בעקבות פרמוט או דריסה, יכול להעלם לתמיד בעניין של שניות. גם כאשר מנתקים את המערכת מיד אחרי מתן פקודה הרסנית, אין אפשרות בטוחה למנוע את ביצוע הפקודה מיד כאשר מחזירים את זרם החשמל להתקן. לכן, העמיתים בתחום החקירות הפורנזיות מדברים היום על "סוף תור הזהב". הם חוזרים על דבריהם של בל ו-בודינגטון (מאוניברסיטת מרדוך באוסטרליה) אשר כתבו ש-"טכנולוגיית הזיכרונות SSD והבקרים, והריבוי ההולך וגדל של יצרנים, גרסאות הכוננים והתוכנה הקניינית, ככל הנראה לעולם לא יהיה אפשר לצמצם את התחום האפור החדש הזה מתוך התחום הפורנזי והלגאלי. נראה אפשרי כי תור הזהב לשחזור החקירתי והניתוח של מידע ומתה-דטה שנמחק, נמצא לקראת סופו".
עיצוב כונני הפלאש קובע מספר מגבלות. הסוגים הקיימים של זיכרון פלאש מאפשרים מספר מוגבל של פעולות כתיבה לפני השחיקה. כונני פלאש מודרניים משתמשים בטכניקה של איזון חכם של השחיקה, אשר במקום להשתמש מחדש בבלוקים של זיכרון קיימים, יכתבו לבלוק אחר ברגע שהמידע המאוחסן בבלוק מסוים עובר שינוי. טכניקה זו משאירה בלוקים המכילים מידע רגיש בפוטנציה, מפוזרים לכל רוחב השבב. על מנת להאריך עוד את חיי המצע הפעילים ולשפר את איזון השחיקה, יצרנים רבים מתקינים שבבים המסוגלים להכיל יותר מידע מאשר הקיבולת המוצהרת (עד רבע יותר!). הקיבולת העודפת לא נגישה למערכת ההפעלה או בכל דרך אחרת שלא באמצעות חומרה לגישה ישירה. על כן, זה עושה את הכוננים הללו בלתי מחיקים באמצעים מסורתיים, כפי שנדרש על ידי תקני אבטחה ותקנים ממשלתיים. היצרנים מודעים לכך, וחלקם מיישמים הרחבה של ספציפיקציות ATA ANSI כדי שאפשר יהיה להשמיד באופן בטוח וברמת החומרה, כל מידע שמאוחסן בשבבים. באופן כללי, תוכנות מחיקה דורסות את המידע המאוחסן בדיסק קשיח במידע רנדומאלי ובמספר מעברים. הבעיה עם תוכנות אלו היא חוסר היכולת שלהן לגשת לכל שטחי האחסון בכונן הפלאש, כולל אזורי הסיסטם, ואזורים שמורים וממופים מחדש. בניגוד להן, הפקודה ב-ATA מופנית לבקר הפנימי של ה-SSD התומך בפקודה, וגורמת למחיקת כל הבלוקים בכל שבבי הכונן. כאשר משתמשים בה בצורה נכונה, זה מנקה את הכוננים לחלוטין למצב זהה לזה של יציאה מהמפעל, והם נשארים במצב זמין לכתיבה מידית, ללא צורך במחזורי מחיקה נוספים.
אי היכולת לשחזר מידע שנמחק היא תופעת לוואי של מבנה ה-SSD. איזון השחיקה גורם לשימוש נרחב בקיבולת האחסון בכונן, ותופס בלוקים ריקים בתחילת כל פעולת כתיבה. גם כתיבות חוזרות לאותו קובץ יגרום לפיזור חלקי מידע ממנו לכל רוחב הכונן ויוביל לירידה בביצועים. הסיבה לכך היא שטכנולוגית הפלאש דורשת מחיקת הבלוקים לפני שהבקר מסוגל לכתוב עליהם. תכונה זו היא בלעדית להתקני אחסון מבוססים טכנולוגיית פלאש ושונה מאוד מהדרך בה מנהלת המדיה המגנטית את פקודות הכתיבה. בכדי להתגבר על ההאטה בעבודה, הנחילו היצרנים תהליך ל"איסוף הזבל". כלומר, הפעלה ברקע של מחיקת הבלוקים שנועדו לכתיבה מחדש, המשאירה אותם מוכנים לכתיבה מהירה. הבעיה כאן היא שהבקר לא מסוגל להבחין בין הבלוקים המכילים קבצים או מבני סיסטם של מערכת ההפעלה, לבין הבלוקים המכילים שאריות מתהליכי עריכת קבצים וכו'. בעוד הבקר יכול היה למפות בלוקים שעברו מיפוי מחדש כחלק מתהליך האיזון, מידע זה רק היה מאט את תהליך מילוי הכונן בבלוקים שארייתיים בזמן ההפעלה רגילה של הכונן, אשר כוללת יצירה, כתיבה, שינוי ומחיקת קבצים. גם לבעיה הזו מצאו היצרנים פתרון, הם פיתחו ממשק המאפשר למערכת ההפעלה לדווח לבקר שבלוקים מסוימים כבר לא בשימוש (באמצעות פקודת TRIM). וכך יוכל "אוסף הזבל" הפנימי למחוק בצורה אלקטרונית את תוכן הבלוקים ולהכין אותם לכתיבה חוזרת בעתיד. הבלוקים הללו נשארים ריקים, מחוקים ברמה פיזית. לא ניתן לשחזר מידע מאותם בלוקים, גם באמצעות חומרה יקרה ומתוחכמת. בשפת החוקרים, התהליך נקרא קורוזיה עצמית.
ניקיון השאריות ה"בלתי נחוצות" הרץ ברקע בכוננים החדישים, תמיד ישמיד את המידע שסומן למחיקה, לא ניתן למנוע את ההשמדה על ידי העברת הכונן למחשב אחר או להתקן של מניעת כתיבה, והדרך היחידה לעצור את הפקודה היא ניתוק פיזי בין הבקר לשבבי הפלש המכילים את המידע. כך שאפשר לומר שכונני SSD משמידים בעצמם ראיות משפטיות באמצעות תהליך הקורוזיה העצמית.
על כן, הכיצד לשחזר קבצים שנמחקו מכונני SSD?
דרך אחת, עדיין בפיתוח, כוללת התקני חומרה מורכבים. התקנים אלו, גם כאשר יושלם פיתוחם, לא בטוח יתמכו בכל סוגי הכוננים, היצרנים, הדגמים ומערכות ההפעלה.
אם יש משהו שניתן כבר היום לעשות על מנת לשחזר קבצים שנמחקו הוא להשתמש בפתרון מניעה, מערכת המגדירה בגיבוי את הקבצים שנמחקו ומסוגלת להחזיר אותם על פי דרישה וללא דיחוי. להמשך קריאה.
פיתוח בעל תואר שני במדעי המחשב, עם ניסיון בפיתוח במערכות הפעלה Windows, CICS, MVS/ESA (Mainframes) , ושליטה ביישומי MS Office, MS Project, SQL, VB, COBOL,PL/1, PHP, HTML, JavaScript, CodeIgniter, ACI Base24, Prognosis, Tandem, ADABAS,Action 2000 צרו קשר בדואל או בטלפון 077-5343066 או 052-8740370
מוצר או פרויקט מנהל מוצר/פרויקט, עם יותר מ-10 שנות ניסיון בחברות תוכנה ואחרות. צרו קשר בדואל או בנייד 5480584 - 054
מהנדס מהנדס מכונות מחולון, בעל ניסיון עשיר ורב-תחומי בפיתוח וייצור. מיומנות גבוהה בתכן מכאני תעופתי וכימי, תכנון ב- UG-NX4 ,CATIA, SolidWorks, מדידות בכלים מדויקים. עבודה בפרויקטים העוסקים במגוון מערכות, תכנון גאנטים ולו"ז, בניית עצי מוצר, הוראות להרכבות ואבטחת איכות. יכולת כתיבת נהלים לפי תקנים בינ"ל. צרו קשר בדואל או בטלפון 03-5043985 או 054-5356464
עוד מהנדס בעל מעמד 'מדען חוזר', מאזור נתניה, אחרי השלמת לימודים גבוהים בהנדסת מכונות צרו קשר בדואל או בטלפון 054-6369218
רו"ח רואה חשבון מתל אביב, מנוסה במערך הפיננסי של חברות ציבוריות ופרטיות, כולל נסיון כסמנכ"ל כספים וכחשב ניהול חטיבת כספים, לרבות חשבות, גזברות, גבייה, מערכות מידע. צרו קשר בדואל או בטלפון 053-4272665
שיווק איש שיווק מנוסה מתל אביב, עולה חדש מארה"ב. קו"ח וקשר באתר
בשנת 1978 חתם הנשיא קרטר על חוק הקונגרס הקשור בביון: ה-Foreign Intelligence Surveillance Act, המסדיר את פעילות איסוף המידע (איסוף פיזי ואלקטרוני) מכוחות זרים ומכל גורם הקשור או הנחשד לקשור לכוחות זרים. בשנת 2001 תוקן החוק, על מנת לכלול ב"כוחות הזרים" גם ארגוני טרור שמאחוריהם לא עומדת מדינת אויב. תיקונים נוספים לחוק נעשו ב-2007,2006, ו- 2008. האחרון אפשר חסינות מעונשין לחברות טלקום בגין פעילות עוינת שנעשתה באמצעות שירותיהן, ובעיקר אפשר לממשל לרגל אחר אנשים גם ללא צו בית משפט. בדצמבר השנה, חידש הקונגרס האמריקני את תוקף החוק ל-5 שנים נוספות, תוך כדי דחיית כל הצעות התיקונים שעסקו בהגנה על הפרטיות, ואשר היו מקנים שקיפות מסוימת לפעילות הממשלה. זאת, למרות שהצעות אלו היו בהיקף צנוע וכיבדו את הדאגה לביטחון הלאומי. למעשה, תיקונים אלו כלל לא היו שוללים כל זכות מידי הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) אלא מחייבים את סוכנויות הביון לדווח לקונגרס מדי שנה על הדרך בה משפיעה פעילותן על האזרח הפשוט. על כן, הסוכנויות מקבלות חופש ריגול ותיעוד של התקשורת המתקיימת בעיקר בין ארה"ב לשאר העולם. בייחוד האירופי מאוד לא מרוצים מכך, אבל לרוב הגדול של קוראינו אין מה לדאוג - רובם ממילא מתעדים את רחשי לבבותיהם הסודיים ביותר... ברשתות החברתיות!
את המקור להתפרצות כולרה, לשמועה בפייסבוק או את יוזם הרס מגדלי התאומים, ניתן לגלות היום באמצעות מִשְׁוָאות. בשלושת המקרים קיימת רשת בה בני האוכלוסיות שנדבקו, החברים בפייסבוק או המחבלים של על-קאידה מייצגים צמתים, וזרם של מידע בצורת הדבקה, הערות ותקשורת. כאשר כמה מתוך הצמתים הללו נמצאים תחת שליטה, אלגוריתם מיוחד מסוגל לקבוע היכן או מי התחיל את הכול.
שלושה חוקרים מבית הספר הפוליטכני הפדראלי של לאוסאן (EPFL ) פיתחו את אלגוריתם ה- SparseInf, ועמו מנסים להסיק את מיקום המקור מתוך שימוש בצמתים מעטים (sparse) ומפוזרים. אם יודעים לפחות חלקית את הטופוגרפיה של רשת מורכבת, את כיוון זרימת המידע והרגע בו המידע מתקבל אצל שניים או שלושה צמתים (אשר הופכים לחיישנים או תצפיתנים), האלגוריתם מסוגל לקבוע את המקור והמועד התחלת הזרימה ברמה גבוהה של הצלחה.
המוביל בקבוצת הכתיבה של האלגוריתם, Pedro Pinto, מסביר את התופעה באנלוגיה של הטריאנגולציה בטלפונים הניידים: "אם הנייד שלך נמצא במרחק 100 מטר מאנטנה א', במרחק 200 מטר מאנטנה ב' ובמרחק 300 מטר מאנטנה ג', נוכל לצייר שלושה מעגלים גדולים. המקום בו שלושת המעגלים נפגשים, הוא המקום בו נמצא הנייד". ב-SparseInf משתמשים באותו עיקרון, מיושם על סוג אחר של רשתות. אחת מהן היא רשת של 64 במחבלים ועוזריהם שהשתתפו בפיגועי ה-11 בספטמבר 2001. עם המידע שהתקבל מן העיתונים, הצליחו החוקרים להגיע למבנה הרשת. כאשר מציירים רשת זו, חיבור בין מחבל א' למחבל ב' אומר שהייתה ביניהם תקשורת. בהתבסס על שני צמתים מפוזרים (שני המחבלים עלנמי וזוביידה), הצליחו החוקרים לקבוע את המקום המרכזי של מוחמד עטה במתקפות, על פי הזמן ומקור המסרים שהתקבלו על ידיהם.
האם זה אומר שאם הקווים של לפחות שני מחבלים היו נמצאים תחת מעקב, והיו משתמשים ב-SparseInf, היה ניתן למנוע את הפיגועים? - יתכן, אך לא בטוח במצב הפיתוח הנוכחי. האלגוריתם פועל היטב עם מגיפות וכו' אך עדיין צריך שיפור כדי להפעילו על רשת טרור. חוץ מזה, חייבים להכיר את מבנה הרשת, לדעת מי מחובר למי, וזה עדיין קשה במקרה המחבלים.
במגפת כולרה שהתפשטה בשנת 2000 בדרום אפריקה, החוקרים קיבלו את הנתונים של כל מקרה ומקרה (מקום וזמן). ברשת זו, הצמתים היו העיירות ומקורות המים שלהם - בהם יכול גורם המחלה להימצא. על ידי בקרת 20% מהיישובים בלבד, הצליחו לקבוע את מקור המגפה ואת היישוב הראשון בו חלה התפרצות, ברמת דיוק טובה מאוד. מידע מסוג זה מסוגל לסייע לרשויות הבריאות להקדים ולבלום את המגיפה.
שימושים אפשריים נוסף ל-SparseInf הם ברשתות מורכבות שונות, מרשתות ביולוגיות, עד לטכנולוגיות וחברתיות. תיאוריית הרשתות המודרנית טוענת כי ללא תלות בסוג הרשת, יש לכולן מספר מאפיינים משותפים. בתחום הרשתות החברתיות האנושיות, SparseInf יוכל למשל למצוא את מקור של שמועה בפייסבוק שהגיע ל-500 חברים וחברים של חברים. על ידי בקרת המסרים שהתקבלו על ידי 15 חברים בלבד ובקביעת נקודות הזמן בהן התקבלו, האלגוריתם מסוגל לאתר את מקור השמועה. עם זאת, קשה לדעת את מהירות התפשטות השמועה, גורם מפתח לכוונון התוצאה. פרמטר זה ניתן לבקרה טובה יותר ברשתות מלאכותיות כמו רשת החשמל או רשת האינטרנט. למשל, אפשר יהיה להשתמש ב-SparseInf כדי למצוא את מקורו של וירוס מחשבים או מי שהתחיל שרשרת של SPAM, או הנקודה בה התרחש כשל חשמלי. שימוש נוסף אפשרי יכול להיות מציאת נקודת הזיהום ברשת תשתיתית. למשל, זיהום רשת המים על ידי טפיל מיקרוסקופי, או הפיגוע באמצעות גז רעיל ברכבת התחתית של טוקיו (1995). כאשר החוקרים דימו זירה דומה במטרו של ניו יורק, האלגוריתם גילה כי יספיק למקם חיישני גז ב-20% מתחנות המטרו בכדי להסיק היכן התחילה המתקפה.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.