עיבוד של נתונים (דאטה) הופך אותם למידע, וניתוח המידע הופך אותו לידע. הבנת הידע נקראת תבונה - intelligence בתחום המודיעין העסקי, ככל שאוספים עוד ועוד נתונים - ביג דאטה - שהם חומר הגלם בתהליך, יש יותר הזדמנויות ליצור מודיעין - intelligence. וכאשר המודיעיןמנוצל נכון, הוא מסוגל לשפר את התנהלות הארגון ולהגדיל את הצלחתו.
כיום, השמועות ברשת אומרות שעידן הביג-דאטה מתקרב לסופו. הסיבה לכך הם חידושים טכנולוגיים בתחומים רבים. בין היתר: טכנולוגיית חיישנים, מחשוב לביש, כלי רכב כפלטפורמת מחשוב, ואינטרנט הדברים - IoT. מושג ה"ביג דאטה" מתגמד לעומת הכמות האדירה של נתונים ממקורות אלה, שישולבו ליצירת תהליך התפתחותי למערכות השפעה על החלטת מוכוונת פעולה בזמן קרוב-לאמת . מעתה נשתמש במושג Idata) Interactive Data). נתונים הופכים להיות אינטראקטיביים כאשר הם מסומנים באמצעות שפת סימון מחשב* (computer markup languages) וכך הם יכולים לעבור עיבוד על ידי תוכנות צפייה וניתוח מתוחכמות.
* שפות סימון מחשב אלה משתמשות בסטים סטנדרטיים של הגדרות, או טקסונומיות, כדי לאפשר מיצוי וחילופי נתונים אוטומטיים. ניתן ליישם טקסונומיות נתונים אינטראקטיביות - כמו ברקודים על סחורה - כדי לאפשר למחשבים לזהות את הנתונים ולהזין אותם לכלים אנליטיים. למשל, XBRL) eXtensible Business Reporting Language) היא שפה כזו שפותחה במיוחד עבור עסקים ודיווח כספי.
Idata הוא חומר הגלם הנדרש לארגונים כדי להבין מה קורה בשטח ולהגיב בהתאם, וזה יוצר עבור הארגונים הזדמנויות ייחודיות חדשות בתור נכס אסטרטגי כפי שחלמו עליו בימים הראשונים של האינטרנט. כמובן שיש לדאוג לשאלות האמיתיות של פרטיות. סקר שנערך לאחרונה בדק את כל נתוני הפרט, כולל פעילות במדיה החברתית. על פי התוצאות, ניתן היה לצפות ברמה גבוהה של דיוק היכן האדם יהיה ומה הוא יעשה בפרק זמן קצוב ובמיקום ספציפי. הדאגה מוצדקת.
מאגרי נתונים הענקיים שיוצרו ויובילו לעידן החדש של התקדמות טכנולוגית, יהיו בעלי הערך עצום עבור הארגונים. וככל שערך הנתונים יעלה, הם יהפכו יותר ויותר ליעד עבור גנבים. בסיסקו קוראים לזה "עידן הזטה-ביט" (כל זטה-ביט שווה 1 טריליון ג'יגה-בית). בחברה הובעו לאחרונה חששות על כך שהצמיחה בנתונים שהארגון מייצר, עד 2018 הוצאות האחסון יכלו 80% מן התקציב הטכנולוגי הארגוני. אין ספק כי תעשיית האחסון היא זו שתרוויח יותר מכולם מהתפוצצות הנתונים העצום.
בעלי מחשבים 27אינצ' מסוג iMac עם דיסק קשיח 3TB שהתקלקל, זכאים להחלפת הדיסק על ידי היצרן. במידה והמחשב נרכש בין דצמבר 2012 וספטמבר 2013 ויש בידיכם אסמכתא, כדאי לכם לבדוק. חברת אפל הזהירה את הלקוחות כי מספר קטן של דיסקים עשויים להתקלקל תחת תנאים מסוימים ומציעה להחליף אותם בחינם. פעילים בפורום מק משערים כי אותם דיסקים הגיעו מאצווה פגומה מתוצרת סיגייט. בעבר, אפל נהגו בצורה דומה כאשר והחליפו דיסקים 1TB של סיגייט. אם עד כה לא קיבלתם הודעה מהיצרן, ניתן לבדוק זכאות על ידי הזנת המספר הסידורי של המחשב בעמוד: https://www.apple.com/support/imac-harddrive-3tb. כמו כן, אם הדיסק התקלקל ונכנסתם להוצאות בשל כך, הנכם רשאים לבקש פיצוי. למאושרים שיקבלו דיסק חדש, אל תשכחו לגבות את המידע ולאמת את תקינות הגיבוי לפני שתמסרו את הדיסק הישן. וכמובן, אם הוא מכיל מידע עסקי או חסוי כדאי מאוד להשמיד את המידע לפני החזרת הדיסק.
בדיקה קצרה בין חברים ובני משפחה גילתה שאין לנו בימים אלה מקורות זמינים בגיל המתאים (של ב"ס יסודי), אז נאלצנו להסתמך על מקורות ברשת. על מה מדובר? לאחרונה, צבר פופולריות ברשת המשחק שנקרא בקיצור "צ'רלי-צ'רלי", ולא בקיצור: "The Charlie Charlie Pencil Game". המשחק צמח באינטרנט ב-2008 והתפשט בעיקר בספרד ובעולם ההיספאני. השנה, הוא הפך גם פופולרי בין הצעירים של ארצות דוברות האנגלית, עם הפצת ההשטאג CharlieCharlieChallenge#. הצעד הראשון למי שמעוניין לשחק בו, הוא פתיחת משתמש באתר הוידיאו Vine, ולהתחיל לצלם. המשחק, הרומז להתערבות על-טבעית, עשה לו מעריצים סודיים וגלויים, ואפילו מכורים.
בבית ספר של העיר קרספו בארגנטינה, נשבה אחד התלמידים בקסמי המשחק עד כדי שמשך את תשומת לב המורים. חובה עלינו לציין כי Crespo הינה עיר קטנה אך מתקדמת, הנחשבת לבירה לאומית של גידול העופות למאכל ומקור לפיתוחים טכנולוגיים מעניינים בתחום החקלאות וטכנולוגית המזון. בתחומי החינוך והאמונה, מסתבר, היא פחות מתקדמת מן הצפוי. מנהלת בית הספר הממלכתי בו לומד התלמיד הנ"ל, זימנה למקום כומר קתולי מקומי. לאחר הערכת המצב, הוא ביצע בחצר בית הספר, לעיני המורים והתלמידים האחרים... טקס גירוש שדים! כאשר התראיין לאחר מכן הכומר, חואן פרנק, הוא הסביר כי מדובר היה בתפילה בלבד... בליווי התזת מים קדושים. מסתבר שקיום טקס גירוש שדים אמיתי, דורש כיום אישור מן הבישופ האזורי. בשנת 2010 התפרסם פרנק כאשר במהלך תפילה פומבית הכריז על בן 9 מישוב קרוב לקרספו, כבעל חזיונות קדושים אשר העניקו לו כוחות ריפוי. בעקבות אותה תקרית ננזף פרנק ע"י הבישופ.
לכל בעלי החולצות והכפתורים "Je suis Charlie": כדאי שתבהירו לצופים בכם "Je ne suis pas Charlie Charlie"
מעל %46 ממנהלי הכספים הראשיים בארגונים (CFOs) שהשתתפו בסקר חדש* מקבלים החלטות עסקיות על פי אינסטינקט ותחושת בטן, במקום לגשת לנתונים פנימיים מהימנים. השיטה מסוגלת בין היתר לעכב קבלת החלטות, לגרום לשגיאות, ולשחוק את הרווחיות.
הסקר מגלה כי חוסר היכולת לגשת למידע הפיננסי הנכון, משפיע ישירות על הביצועים העסקיים ועל המוניטין של מנהל הכספים. %45 מן הנשאלים אמרו כי נתונים חלקיים או הגישה המסורבלת אליהם, מעכבים את קבלת ההחלטות המבוססות עליהם, וכי מידע לא מדויק הוא הגורם העיקרי לטעויות ארגוניות. מנהלי כספים במגזר היצרני וההנדסי רובם התבססו על מערכות מידע פיננסיות בסיסיות או מערכות מורשת (לגאסי).
תוצאות הסקר מראות כי העדר מידע פיננסי מעודכן משפיע באופן שלילי על רווחיות הארגון. ככל שה-CFO נשען יותר על מידע תַצְפִּיתִי לקבלת החלטות, כך גדלים הסיכויים להגברת הרווחיות. %72 מהנשאלים השיבו כי תצפיות על מידע מעודכן, בניגוד לקבלת החלטות אינסטינקטיבית, סייעו להם בהגברת הרווחים. כמחצית הנשאלים גם השיבו ש"הגברת הרווחים" הייתה המטרה העיקרית שלהם בשנת 2015. CFOs גם אמרו כי נִרְאוּת המידע הפיננסי בתחומים שונים לעיתים קרובות אינה מושלמת. רק %46 מהם אמרו שהם נהנים מנראות טובה של המידע הפיננסי, כולל ביצועים של כל יחידה עסקית וביצועים כוללים, ביצועיים של קו מוצרים וכדאיות, מכירות ועלויות עבודה, תחזיות מכירות, עלויות חומרי גלם ורווחיות הלקוחות. אחד מתוך עשר דיווח על נראות לקויה בתחומים אלו.
* הסקר הוזמן ב-2015 על ידי תאגיד אפיקור, יצרן פתרונות תוכנה ERP לקמעונאים ולארגוני ייצור, הפצה, ושירותים. כמובן שהשאלות מכוונות לשרת את אינטרס המזמין, ובכל זאת מפתיע לגלות עד כמה משפיעים הניסיון ותחושת בבטן על מקבלי החלטות כספיות.
הסקר בוצע על ידי Redshift Research Ltd והתבסס על פגישות שהתקיימו עם מעל 1,500 מנהלי כספים ראשיים ב-11 מדינות, כולל אוסטרליה, סין, צרפת, גרמניה, הונג קונג, מקסיקו, סינגפור, שוודיה, בריטניה, ארה"ב, וקנדה. כ-%40 מן הארגונים שהשתתפו היו מתעשיית הייצור, עוד %40 מתחום השירותים, ו-%20 עוסקות בקמעונות והפצה. מרבית המשתתפים בסקר עבדו בארגונים עם מעל 1,000 עובדים.
סקר זה הוכיח כי למרות שמנהלי הכספים מודים בחשיבות הנראות ומהימנות המידע, הם מקבלים החלטות על פי שילוב של עובדות קשיחות ורגשות. לדברי סגן נשיא אפיקור, "אינסטינקט, אינטואיציה ואפילו רגש, נחשבו אצל מספר משמעותי של נשאלים, כבעלי תפקיד קביל בקבלת החלטות, כאשר ה-CFOs היעילים ביותר יודעים מתי להשתמש באינסטינקטים כדי להוביל ולהוסיף ערך בצורה שמספרים לבדם לא מסוגלים לעשות - במקום להשתמש בהם רק כדי למלא את פערי המידע הקיימים כאשר התשתיות או התהליכים אינם מספקים"
למרות זמינות רחבה של מערכות ואפליקציות עסקיות, %60 מן ה-CFOs מעידים כי הם עדיין נשענים על גיליונות אקסל כדי לגשת למידע. הנתון נכון בחתך של גודל הארגון, ואפילו אצל תאגידים שעוברים את מיליארד הדולר בהכנסות השנתיות. כשליש (%32) מהמשתתפים בסקר העידו כי מערכת המידע הפיננסית הממוחשבת שלהם זקוקה לעדכון. %27 נוספים מאמינים כי ההשקעה במערכת מתקדמת יותר תשפר משמעותית את הביצועים הפיננסיים במהלך השנתיים-שלוש הקרובות. כאשר שאלו את ה-CFOs על הנושאים אשר לדעתם ישפיעו הכי הרבה על הנהלת החשבונות והתחום הפיננסי בארגונם בשנתיים-שלוש הקרובות, התשובה הנפוצה ביותר (%28) הייתה: Big Data. דאגות אחרות כוללות רגולציה והתאמה לחקיקה, ומורכבות מוגברת בעסקים. אתגר יחסית חדש ובו זקוקים ה-CFOs ליותר גישה למידע הוא digital disruption ( שיבוש דיגיטלי) - השינוי מתרחש כאשר טכנולוגיות ומודלים חדשים של עסקים משפיעים להצעת הערך של טובין ושירותים קיימים. השיבוש הדיגיטאלי הביא יותר מקורות נתונים, יותר ערוצים, יותר מודלים מורכבים, אופי גלובאלי יותר של העסקים, ויותר השענות על שותפים חיצוניים.
כמחצית ה-CFOs המרואיינים בסקר כבר התנסו בשימוש ביישומים פיננסיים בענן. הם מעריכים כי היתרונות הבולטים של המעבר הם צמצום העלויות ומתן תמיכה בעובדים מרוחקים. %28 מן ה-CFOs התוודו שמחסור בזמן ומשאבים לשימוש נאות במידע מקשים על קבלת ההחלטות בתחום הפיננסי, ותורמים לאחת הסכנות הגדולות ביותר במקום העבודה של מנהל הכספים: לחץ בעבודה. הלחץ בעבודה נחשב גורם מפתח בשחיקת מנהל הכספים, וככל שהוא מקבל יותר אחריות, קיימת נטייה לעומס יתר. כלים זמינים לתמיכה בהחלטות מסוגלים להקל על הלחץ הזה.
טכנאי מחשבים מוכשר, איש אבטחת רשתות ותקשורת, מיומן במערכות Linux מסוגים רבים ושונים, MacOS X, BSD, Solaris ,Windows, מערכות וירטואליותVMWare (ESX, Workstation and Fusion), Oracle VirtualBox, QEMU, KVM, מסור, בעל יכולת למידה מהירה וכישורי תקשורת בין אישית טובים מאוד, מוכן לאתגר הבא.
לפי החוק בישראל אסור להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בירושלים, אבל אין שום מניעה מלהפעיל תחבורה פרטית. "שבוס" הוא הסעה שיתופית שמחברת ירושלמים למוקדי הבילוי בסופי השבוע. זהו מיזם של האגודה לתחבורה ירושלמית שיתופית. האגודה היא קואופרטיב - התארגנות של חברים להסעות שיתופיות בסופי השבוע, במחירים שווים לכל נפש. שבוס יפעל בשעות קבועות על פי דרישות החברים ובתחנות איסוף שנקבעו מראש. האגודה פועלת כמוסד ללא מטרות רווח. היא הוקמה על ידי פעילים חברתיים שגרים בעיר, אוהבים אותה ורוצים להפוך אותה למקום טוב יותר לחיות בו. "הרעיון שלנו נולד כתוצאה מהפער הגדל והולך בין שפע מקומות הבילוי המשגשגים בשנים האחרונות בירושלים, לבין חוסר הנגישות שלנו אליהם בסופי השבוע. אנחנו רוצים לשנות את המצב הנוכחי שבו רק בעלי אמצעים יכולים ליהנות מניידות חופשית בסוף השבוע. אנחנו רוצים לשנות את המצב הנוכחי בו צעירים לוקחים את ההגה לידיים אחרי ששתו כי אין אלטרנטיבה במחירים סבירים. אנחנו רוצים להפוך את התרבות בעיר לשוויונית יותר, נגישה יותר ובטוחה יותר. אנחנו רוצים ליצור קהילה שנוסעת ביחד ולהפוך את התחבורה הפרטית בשבת לשיתופית יותר."
בטור דעה ב-Ynet, נכתב: השינוי המרכזי ש"שבוס" מציע הוא שינוי בשיח, לא שינוי בשטח. שינוי בחזון ובמטרות, הרבה לפני השינוי בכבישים. אחרי עשרות שנים של מאבקים סביב הפעלת תחבורה ציבורית בשבת - צץ בשטח פתרון מעשי. לא עוד ניסיון פוליטי להכניע את הדתיים, אלא ניסיון להלך בין הטיפות.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.