שאלנו את עצמנו, בשביל הסקרנות, כמה מידע מייצרים בשנה. לפחות אצלנו - כל פעם יותר. וזה לא רק עוד ועוד תמונות שמצלמים ותמסורת מידע (בין אם פטפטת חברתית ובין אם מסרים ארגוניים שחייבים לשמור למשך שנים). את המסמכים החשבונאים שפעם הדפסנו ב-3 העתקים, אפשר היום לשמור ולשלוח בתצורה דיגיטאלית. מכל אישור חשוב ונייר חתום, נשמור עותק ממוחשב לעת צרה. המשרד הממוחשב שהבטיחו לנו, עדיין לוקה בדואליות נייר/מחשב וכתוצאה מכך צורכים עוד ועוד שטח אחסון בשרתים ובדיסקים. כ-90% מכל המידע הדיגיטאלי שקיים היום, נוצר במעט השנים האחרונות. חברת IBM פרסמה שבמהלך 2012 נוצרו 2.5 אקסה בייט של מידע בכל יום. ב-סיגייט טוענים כי במהלך שנת 2013 נוצרו בעולם כ-3.5 זטה בייט של מידע דיגיטאלי בסך הכל.
המחשבים הראשונים שיצאו לשוק הכילו יחידות אחסון מידע ב-KB. לעומת זאת, הסמארטפונים של ימינו מסוגלים לאחסן 32GB, וקיימים לפטופים עם דיסקים קטנים עם קיבולת 2TB .
בישראל, מרכזי המידע של רוב הארגונים הגדולים מצוידים היטב. לעומת ארצות רבות באירופה הארגונים שלנו נחשבים "בזבזנים", מדי מספר שנים זורקים את המערכות המשומשות ומתקינים מערכים מודרניים עם מיטב החידושים. וגם ככה, יהיו מסוגלים בקושי לשאת את כמויות המידע המתווספות מדי שנה. תארו לעצמכם מה יקרא כאשר לעומס הקיים יתווסף כל הקשור לאינטרנט של הדברים. כאשר מזכירים את ה-IoT כולם מתחילים לחשוב על מכונת הכביסה ומייבש הכלים, אבל רשתות חשמל ומים, מערכות נוכחות, אבטחה וחיישנים שונים של הרשויות הציבוריות, מכונות תעשייתיות, התקנים בענף הבריאות, כולם נכנסים לתחום הזה*.
*SCADA פירושו Supervisory Control & Data Acquisition. Supervisory Control היא היכולת לפעול מרחוק באמצעות מנגנונים כגון פתיחת דלתות, סגירת שסטומים וכו'. Data Acquisition היא היכולת לקבל מידע חיוני ממכשירים מרוחקים, כמו חיישני מזג אוויר, נתוני תעבורה, ורמות נוזלים במיכלים. SCADA דומה לתקשורת M2M (מכונה למכונה), אשר כוללת פעולה באחד משני המרכיבים של SCADA. ההבדל הוא מה עושים עם המידע המתקבל בשני פתרונות שונים. הפתרונות של SCADA בעיקר שימושיים בתפעול ושירות בשטח, בעוד פתרונות M2M נכונים לתעשיות IT, פיננסיות ועוד, בהן המידע נכנס למערכות ERP ו-CRM
גרטנר העריכו כי לקראת 2020 הייצור השנתי של מידע יעמוד על כ-44 זטה בייט, עם 26 מיליארד מכשירים מחוברים, בנוסף ל-7.3 מיליארד סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים אישיים - מעל ארבעה חיבורים לאדם.
כבר שכחנו, אבל זה קורה כמעט כל שנה בין פברואר למאי. וגם השבוע: הרוח התעקשה שלא להשאיר חול בסהרה, או לפחות כך זה נראה בחוץ. סגרנו את כל הפתחים, התפללנו שזה יגמר מהר. כל המדרכות והחפצים כוסו בשכבת אבק בהירה, ובקערת המים לחתולי הרחוב נוצר קרום כאילו יש שם חלב. הבאנו אבק הביתה בנעליים, בבגדים, בשיער (גם בשפם). ולמרות שזה לא נראה איום גדול, הוא מתפזר ונמצא אותו - אם נחפש - אף בקרביים של המחשבים. הזדמנות להזכיר לכולם לנקות את המסננים שבפתחי של המארזים, ולשאוב מה שרק אפשר, גם אם חג הפסח עדיין קצת רחוק. ימים טובים למכור שואבי אבק.
באופן כללי, מחשבים ישנים יותר הם גם איטיים יותר, מפני שלחדשים יש RAM, דיסקים קשיחים, ומעבדים מהירים יותר. לכן, החדשים גם מתעוררים מהר יותר ממצבי השינה. במערכות חלונאיות ניתן להגדיר מצבי "שינה" שונים. אם רוצים שהמערכת תתעורר משינה כמה שיותר מהר, יש להגדיר את מצב ה-"sleep" הסטנדרטי ולבטל את האפשרות של "hibernate" ושל "hybrid sleep". מצב השינה הסטנדרטי מחזיק את המחשב במצב צריכת כוח נמוכה אך פעילה, בה זיכרון ה-RAM נשאר פעיל. מצב ה- Hibernate כותב את כל תוכן זיכרון המערכת אל קובץ אחד בדיסק הקשיח, ומיד לאחר מכן מכבה את המערכת. אם היה לכם RAM גדול והדיסק הקשיח איטי, ייקח למערכת זמן רב להתעורר, מפני שהיא חייבת להעלות מחדש את כל המידע מהדיסק הקשיח חזרה לזיכרון ה-RAM. נדגיש: ככל שזיכרון המערכת (RAM) גדול יותר, כך יש גם צורך לעבד יותר מידע כאשר המחשב נכנס למצב של שינה. גם השינה ההיברידית כותבת את תוכן הזיכרון לדיסק הקשיח.
שנת ה-BIOS מצבי השינה של ה-BIOS מוגדרים כ- S1, S2, S3, ו- S4 כאשר S1 צורך הכי הרבה חשמל, ו-S4 הוא החסכוני ביותר. ב-S1 המידע נשאר resident בזיכרון. במצב S4, המערכת נמצאת במצב היברנציה והמידע נכתב להתקן האחסון השניוני. כדי להתעורר במהירות, רצוי להגדיר מצב S1 ולהשבית את השאר ב-BIOS.
USB התקנים המחוברים למחשב באמצעות USB צריכים גם הם להתעורר לאחר יציאה ממצב שינה. אם ההתקנים מרובים, זה ישפיע על הזמן שייקח להחזיר לעבודה את המכלול. קיימות תוכנות שעם יציאה ממצב שינה ירעננו את עצמן באופן אוטומטי. ביטול מצב שינה ניתן לבטל את מצב השינה של המחשב, אך זה מונע כל אפשרות של חסכון בחשמל. אם משתמשים במחשב נישא, זה לא בדיוק אופציה, אלא אם תכננתם לשמור אותו מחובר לחשמל שבקיר 24 שעות ביממה. כדי לבטל את מצב השינה, נכנסים דרך ה-Control Panel ל-הגדרות של Power Options
אם נכחתם בהרצאות של עינב גנד גלילי (ההרצאות עדיין זמינות) לא בטוח שאתם כברבדיוק יודעים מהי הרשת העמוקה - Deep web. ובכל זאת, על דרך המשי בוודאי שמעתם: שוק שחור מקוון, פלטפורמה לסחר בדברים אסורים, מסמים ועד הזמנות רצח. כחלק מהרשת העמוקה, דרך המשי הופעלה מזה 4 שנים כשירות באמצעות הדפדפן Tor, אשר בו ניתן לגלוש בצורה אנונימית וגם לא עוקבים אחר התעבורה שלך. בפשטות: השרתים של דרך המשי היו מחוברים באופן אנונימי לרשת ה- Tor. אתר דרך המשי נסגר על ידי ה-FBI, שגם עצרו את מיסדו, William Ulbricht. הנ"ל נשפט ונמצא אשם בסעיפי האישום בבית משפט פדראלי. ממתינים לו 30 שנה או יותר מאחורי סורג ובריח. אבל, איך בדיוק תופסים את האנשים שזהותם המקוונת מוסתרת כל כך טוב ולמשך זמן רב כל כך? יואב ג'קסון כתב השבוע על הרמזים שהובילו לחשיפת המקור. פתגם הונגרי אומר "הכסף מדבר, הכלב נובח". לפעמים, הכסף מדבר יותר מדי. העסקאות באתר דרך המשי התבצעו במטבע-קוד, ה-ביטקוין. להבדיל במזומנים - שאין להם היסטוריה - בסחר בביטקוין קיים קובץ המכיל חשבונות ציבוריים מפורטים (blockchain) בהם מתועד כל ארנק בו הביטקוינים עוברים. כדי לעקוב אחר הכסף בחורי ה-FBI רק היו צריכים לאתר את הארנק ממנו יצא הכסף בעסקה של דרך המשי, ואת הארנק אליו הוא נכנס. הביטקוינים שיצאו מלקוחות שוק דרך המשי, נכנסו לארנק שבמחשב הנייד של אלבריכט. כאשר הוא נעצר, נמצאו ברשותו 26,000 ביטקוין, השווים כ-3.6 מיליון דולר. מערכת Tor מאפשרת צ'טים מוצפנים באמצעות רשת שמסתירה את הקשר ביניהם. את התוכן, איש לא יכול היה לגלות. מערכת TorChat דורשת מן המשתמש האנונימי להדליק את פונקציית שמירת הלוגים כדי לשמור את השיחות בקובצי טקסט. אדון אלבריכט עשה טעות ושמר את הלוגים של כל פטפוטיו המקוונים, אלפי עמודים, כטקסט פשוט ולא מוצפן במחשבו האישי. דיסק המחשב היה מוצפן, אבל לא המידע של הלוגים. סוכני ה-FBI שחשדו באלבריכט עקבו אחריו וראו שהוא מוציא מעת לעת את המחשב הנייד ועובד במקומות ציבוריים. מסתבר שאותו מחשב נייד היה גם קונסולת האדמיניסטרציה של דרך המשי. באחת הפעמים הוא נכנס לספרייה בשכונת מגוריו בסן פרנסיסקו, ישב (כנגד הנחיותיו לשאר עמיתיו) עם הגב אל החדר ועשה לוגין - אז הם עצרו אותו עוד לפני שהספיק לסגור את מכסה המכשיר (מה שהיה גורם ללוג-אאוט, עם נעילת התוכן). נורא פשוט: משתמש שמצפין את החומר שלו חייב לפענח את המידע על מנת שיוכל לראות אותו. כאשר המחשב נתפס, הכול היה גלוי לעיני הסוכנים: לוגי הצ'טים, יומן אישי, גיליונות דרך המשי, וכל מפתחות ההצפנה הפרטיות של "שודד הים רוברטס" - כינויו של אלבריכט ברשת.
טעויות נוספות סייעו לתפיסתו של אלבריכט, כמו מסרים שפרסם בפייסבוק תחת כינוי אחר, כדי לעניין את הקהל בדרך המשי, השימוש בלוגין אוטומטי לשרת עם SSH. את אוצר הביטקוין שנמצא בידי אלבריכט, יצא למכירה פומבית לפני מספר שבועות.
קישורים
■ להדבקת הזקן במסכת תות ענח' אמון השתמשו הרפאים במוזיאון המצרי בקהיר בדבק אפוקסי והתוצאה היא שלאחר זמן הזקן נפל. כעת, מקימים מסד נתונים חדש, שיכיל את כל נתוני התיקון והשחזור של הפריטים המשוחזרים במוזיאון. בסך הכול יש כ-65,000 חפצים במוזיאון.
בשבוע שעבר התחלנו לספר לכם על פתרונות האבטחה של SecureWinBox. יצרן התוכנה מדגיש כי אכן אין למוצר כל דלת אחורית שתאפשר גישה או שליטה על ידי מנהל המערכות. ללקוח יש שליטה בלעדית על המידע שהוא מאחסן במערכת. כיוון שהמוצר מבוסס הצפנה, מי שלא מחזיק במפתח, לא יכול לגשת או לפענח את תוכן התיבות - ה"כספות". בעת שיתוף התוכן הנבחר, אין צורך להעביר קוד גישה לאף אחד. קוד הגישה הוא אישי ובלעדי. המערכת תספק native web clients לגישה מתוך פלטפורמות ניידות מכל הסוגים, ותמיכה טכנית בשפה לוקאלית ואזור זמן. מי שכבר משתמש בפתרונות אחרים עבור המידע המסווג, יכול לקבל כלי יבוא של המידע מ-CSV ו- Kee Pass
מי צריך את זה? ספקים של שירותי ענן, מרכזי אירוח מידע יכולים להחליף ולשמור בסוד את המידע של לקוחותיהם. ניתן ליצור ולקנפג כל מה שהם צריכים ולספק להם כל מידע באופן בטוח, כולל אם הם משתמשים ב-Dropbox, Google, מייל או SMS. האפשרות להוכיח רמה מסוימת של אבטחה, הינה מרכיב חשוב בתדמית הספק, והיא כמובן גם חלק מהשירות.
סיסמאות
המערכת כוללת יצירה אוטומטית של סיסמאות. הסוכן של SecureWinBox מחליף מדי יום את הסיסמא של המשתמש הבודד או של החברים בקבוצות. לכל תחנת עבודה יש את הסיסמא הייחודית לכל יום. גם אם לא תתקיים תקשורת בין הסוכן לשרת, חובה לשאול את השרת מהי הסיסמא לאותו יום בעבור תחנה מסוימת, וכל בקשה נרשמת ונבדקת. כאשר חייבים למסור לאדם אחר את הסיסמא, היא קבילה אך ורק לתחנה אחת ובעבור יממה אחת. כל שאר הכספות, בטוחות.
יצרני הפתרון מחפשים כרגע VARs בישראל, ואם אתם מעוניינים, בבקשה צרו קשר
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין. תנאי השימוש