אתמול, 29 באוקטובר, מלאו 45 שנה למשלוח המסר הראשון ברשת מחשבים. הרשת הצעירה הייתה אז ה-ARPANET, ר.ת. של Advanced Research Projects Agency Network, שהוקמה על ידי ARPA (היום DARPA). רשת זו נועדה למשלוח מידע - מחקר ופרויקטים- בין אוניברסיטאות בארה"ב. העברת הפאקטים ברשת זו התבססה על הדגם של המדען הבריטי Donald Davies ו של Lawrence Roberts ממעבדת לינקולן. לרשת הראשונה היו רק ארבעהטרמינאלים -IMPs: באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ב-UCLA בסנטה ברברה, בסטנפורד וב-אוניברסיטת Utah. את המסר הראשון שלח דרך ARPANET הסטודנט המתכנת Charles S Kline בשעה 10:30 והכיל רק מילה אחת: "Login". לרוע המזל, המערכת קרסה אחרי שנשלחו שתי האותיות הראשונות בלבד. אבל בלוג המשלוח שנשמר, מופיעה חתימת השולח: CSK. המערכת שוקמה לאחר כשעה לאחר הקריסה, ואז נשלח המסר השני: המילה "Login" במלואה.
MIT - מתוך www.computerhistory.org/internet_history
עד ל-5 בדצמבר 1969 הצליחו החוקרים להקים רשת שלמה בין ארבעת התחנות. לקראת 1975 ARPANET הוכרזה כמבצעית, וסוכנות התקשורת של משרד ההגנה השתלטה עליה. ב-1983 ARPANET התפצלה כאשר האתרים הצבאיים קיבלו רשת משלהם (MILNET) בעבור תקשורת ביטחונית בלתי מסווגת. השילוב בין השתיים נקרא Defense Data Network. ARPANET הוצאה משרות באופן רשמי ב-29/2/1990.
בהשחתת נכסים דיגיטאליים, כמו בהשחתת מסמכי נייר, קיימים מספר סיכונים למבצע ולסנגוריו למקרה שהעבירה תגיע לדיון משפטי. חוסר מיומנות בתחום המחשוב וההתפשטות הפראית של המידע הדיגיטאלי עשו בשנים האחרונות את השחתה, מכוונת או לא, לאפשרית מאי פעם. נאשמים בהשחתה בתאגידים נמצאים בסכנה אם ניתן להוכיח השחתה מכוונת. אבל, גם אם המעשים היו בשל הזנחה, סביר לצפות מבית המשפט עונש אישי. לגבי חברה, העונשים נעים מקנסות כספיים לברירת מחדל הדין. בדרך כלל, הסנקציות הקשות ביותר (עונשים פליליים, או ברירת המחדל בפסק הדין) נפסקות באותם מקרים בהם הנאשמים פעלו בחוסר תום לב. ניתן להסיק חוסר תום לב מהתנהגות רשלנית במיוחד. בהעדר התרשמות כזו, סנקציות פוטנציאליות כוללות תשלום שכר טרחת עורכי הדין או קנסות כספיים.
הסנקציות החמורות ביותר שמורות להשחתה מכוונת של ראיות דיגיטאליות. עם זאת, בתי דין שונים גם החמירו בהשחתת מידע בשל רשלנות. על כן, עורכי הדין של הצדדים חייבים לייעץ למרשיהם לא רק להימנע מהשחתה מכוונת של מידע, אלא גם תשומת לב מיוחדת לשימור המידע שהתבקשו להציג או שיתכן יתבקשו להציג. במקרים של השמדת מידע בשל רשלנות טהורה, הסנקציות הפוטנציאליות כוללות קנסות כספיים, תשלום שכר טרחה של עורכי הדין ויתכן גם פיצויי נזיקין בגין ההשחתה.
לשמחתנו, ברוב מדינות העולם בתי משפט מתחילים להראות פחות סובלנות לתאגידים המתרצים העדר ראיות דיגיטאליות במדיניות כושלת של אחסון המידע בחברה. חשוב שמדיניות שימור נכסים דיגיטאליים בכל עסק וארגון תהיה הגיונית וזהירה. חברות המעוניינות להשמיד מידע היסטורי צריכות לשקול ברצינות אם בית משפט יחשוב שהגיוני להשמיד רשומות בנות 3 או 4 שנים. ובכלל, חובתו של כל תאגיד שמקבל זימון לליטיגציה שיתכן תכלול בקשת גילוי מידע, לשמר במיוחד את גיבויי המידע ההיסטוריים. אבל, אם חברה אכן משמידה מידע מיושן, חשוב לתעד בזהירות מרובה מה הושמד ובאיזו מתודולוגיה. רישום זה יוכל לסייע להפריך האשמות של התנהגות בלתי הולמת, אם ההחלטה להשמיד את הנתונים ישנים תיבדק בתביעה עתידית.
גם עסקים קטנים ובינוניים חייבים לשמר את המידע ההיסטורי. עלויות מצעי המידע הפכו לסבירות דיין, אבל עדיין חסרה מודעות לגבי דרכי השימוש בהם. בצ'יף אנו מציעים יעוץ והכוונה, כמו גם עזרה בבחירת האמצעים להגנה על המידע - היסטורי ועדכני - באופן זמין ובטוח. הנכם מוזמנים לצור עמנו קשר.
שלושה סנטורים התכנסו היום בפרלמנט האוסטרלי כדי למחות נגד תוכניות הממשלה לחייב חברות טלקום וספקי אינטרנט לשמור את מידע הלקוחות. ראש הממשלה Tony Abbott והתובע הכללי George Brandis דנו בחודש אוגוסט אחרון בתוכנית שמטרתה להשיג מידע זמין לשימוש בחקירות נגד גורמי טרור, פליליים וכו'. מימוש התוכנית יאלץ את ספקי האינטרנט לאגור ולאחסן נפחי מידע משמעותיים, בעלויות שלא נקבעו עדיין. שלושת הסנטורים ה"ירוקים" דרשו לבטל את הצעת החוק על פיה ישמרו רשומות טלפון, מייל ואינטרנט של 23 מיליון תושבים, למשך שנתיים לפחות.
שמירת הרשומות עשויה לחייב את כל חברות ה-ISP ואתרי מדיה חברתית הפועלים ביבשת, לשמור את סוגי המידע הבאים: רשומות טלפוניות בהן מפורט מי צלצל למי, באיזו שעה, למשך כמה זמן ומאיזה מיקום גיאוגרפי מדויק. שמירת מיילים כולל מי כתב למי, באיזו שעה ומאיזה התקן ממוחשב רשומות גישה לאינטרנט שיאפשרו לרשויות אכיפת החוק לקבוע מי ביקר באתר אינטרנט מסוים ומתי. התיעוד יאפשר להם גם לקבוע באיזה ציוד טלקום הם השתמשו (טלפונים ניידים, לפטופים וכו'), את כתובות ה-IP, תאריך לידה, ונתוני הרשמה ותשלום באתרים חברתיים.
■ Notebook found and restored - הפעם זה לא שחזור מידע ממחשב נישא, אלא ממחברת, היומן המדעי של ג. מ. לויק, חבר במשלחת לקוטב הדרומי שארגן סר רוברט סקוט. המשלחת לאנטרקטיקה לא שרדה את חורף 2012, היומן ועוד פרטי ציוד רבים שננטשו בבסיס האחרון שלהם, חיכו מעל 100 שנה תחת השלג ובמים, עד אשר התגלו על ידי מומחים של הקרן למורשת האנטרקטית של ניו זילנד.
בקהל הרחב העולמי וגם אצלנו, קיימת סברה האומרת שניתן לחסוך בהוצאות שחזור מידע מדיסקים קשיחים, אם רק יפלו הכלים המתאימים לידי הצרכן בצרה. גם משתמשים מתקדמים, שקוראים אנגלית טכנית ואף מחזיקים בתארים שונים (מפיתוח תוכנה ועד אלקטרוניקה) מעבירים מפה לאוזן בלחישה את שמה של תוכנה הוותיקה, שכבר לפני עשרות שנים הצליחה לסייע בשחזור קבצים אבודים. התוכנה שסביבה הילת זוהר וסודיות (שמה מתחיל ב-"S") יצאה לאוויר העולם בו זמנית עם אחת מעובדות צ'יף...שבימים אלה מסיימת תואר שני.
לצערנו, ולא בפעם הראשונה, אנו רוצים לחזור על ההשוואה המתבקשת: נניח שכואב לך בבטן התחתונה מצד ימין והצלחת לשים את ידך על סכין מנתחים, האם ניתוח עצמי להסרת התוספתן הוא פתרון סביר?, האם החבר הטוב שהוא היפוכונדר וותיק יוכל לספק את השירות הטוב ביותר? התשובה, כמובן מתבקשת. אבל בכל מצב דומה בתחום המחשבים הרי אלו בדיוק ההחלטות השגויות העלולות להתקבל.
כלים טובים הם בסיס לכל פרוצדורה, רפואית או טכנולוגית, אבל ידע וניסיון בהפעלתם משפיע פי כמה על התוצאות.
רובינו מתכננים ללמוד לפחות שפה אחת נוספת, אם שפת אדם או אם שפת תכנות. עד שיתפנה לנו זמן, אפשר אבל ללמוד מילה חדשה כל יום. זה לא רק מועיל, זה גם מענג.
מחקר חדש שפורסם ב-Current biologyעל ידי צוות המדענים הבינלאומי מראה כי ללמוד את פירושן של מילים חדשות מגרה את אותם מעגלי עונג המופעלים על ידי יחסי מין, הימורים, סמים ואכילה. תובנות המחקר יעזרו גם להבין כיצד התפתח האדם להרכשת שפה. מטרת העבודה הייתה לגלות באיזה היקף לימוד שפה יכול להפעיל את אותם מעגלי עונג ותגמול. מנקודת מבט אבולוציונית, יתכן כי מנגנון מסוג זה סייע להתפתחות השפה. 36 משתתפים במחקר התבקשו להשתתף בסימולציות של הימורים או בניסויי למידת שפה בהם למדו מילים חדשות. החוקרים עקבו אחר הפעילות המוחית של שתי הקבוצות באמצעות הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) בדרך כלל השפה מגרה את אזור השפה בקליפת המוח, אך בעבודה זו נמצא כי במהלך שני סוגי הפעילות, גם אזור הסטריאטום הגחוני במוח. אזור זה התפתח ביונקים מוקדם הרבה יותר מאשר אזור השפה בקליפת המוח. שאלות המחקר הייתה האם מקור השפה הוא רק בהתפתחות קליפת המוח, או לחלופין במנגנונים מובנים, ורומזת שרגשות יכולות להשפיע על תהליכי הרכשת השפה. המחקר גם הוכיח שאנשים עם יותר חיבורים של תאי עצב בין אזורי השפה במוח והסטריאטום הגחוני, היו מסוגלים ללמוד יותר מילים מאשר חבריהם. זהו רמז לכך שכאשר מילים חדשות קשורות לעונג, אנו מסוגלים לזכור אותן טוב יותר. מחקרים קודמים כבר הראו כי קיים קשר בין למידה ועונג, אך יש כאן הצעה ראשונה לכך שזהו אחד הגורמים שעזר לנו לפתח את השפה.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין..
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.