הרשת החברתית לאנשי עסקים LinkedIn מאפשרת דיונים על נושאים שונים ופרסום מאמרים מקצועיים. כיוון שבנוסף לעיסוקנו השוטפים בצ'יף אנו גם מייעצים לעסקים וארגונים בנושאים של הגנה על המידע, החליט אחד מבני צוות צ'יף להצטרף לקבוצת לינקד-אין של יועצים. קציר החכמה הראשון מאותה קבוצה כלל פוסט שהצית בינינו וויכוח חריף. הוא נוגד את אמונת מרביתנו. הכותרת שלו הייתה: "ייעוץ הוא כמו תרפיה - שמע את הלקוח ואז תאמר לו מה שהוא כבר יודע". אולי משם מגיעה הבעיה הידועה שלנו עם גופים שונים שייעצו לנו? - הם רק אמרו לנו מה שכבר ידענו!
כתב דייויד רנדולף: "ייעוץ הוא עסק קשה. קל להיתפס בנושאים טכניים ולפספס את הבעיה האמיתית. כפי שאדם אחד ניסח זאת: כל הבעיות העסקיות הן בעיות של אנשים. או כפי שאדם אחר ניסח זאת: אם ניתן לפתור את הבעיה פשוט על ידי הוצאת כספים, אין לך בעיה אמיתית. הייעוץ הוא כמו (פסיכו)תרפיה ולפעמים, טיפול קבוצתי. היות וכמעט לכל מטפל יש את המטפל שלו, מועיל ליועצים שיהיה להם את היועץ של עצמם כדי לעזור להם לראות מה שהם לא רוצים לראות. אולי אנחנו לא זקוקים למטפל מוסמך, אך להיות חברים במספר קבוצות לעזרה עצמית".
מר רנדולף היקר, קבל נא מאיתנו מספר תובנות ועקרונות מנחים: ■ בישראל, גם בעיה שנפתרת בכסף היא בעיה. לפעמים אף קשה יותר לטיפול מבעיות שנפתרות באמצעים אחרים. על כך יכולים להעיד לקוחותינו במגזר הציבורי והעסקים הקטנים.
■ הלקוח השפוי מחפש לשלם כמה שפחות, ואנחנו עוזרים לו. במקרים מסוימים נכון הפתגם (il-ġaali tamanu fiih) "אתה מקבל מה שאתה משלם עבורו". פתרונות יקרים שווים את המחיר בשל איכותם הגבוהה. אבל, לא תמיד. במקרים רבים אחרים ניתן להגיע לאותה רמה של אמינות באמצעים זולים יותר, ואפילו חינמיים. הלקוח מחפש ייעוץ כי הוא לא יודע מה נחוץ לו, או שהוא מתקשה לבחור את הפתרונות הנחוצים לו. בנוסף, הוא בדרך כלל לא מכיר דרכים לפשט ולהוזיל את יישום הפתרונות. לנו, כיועצים, צריך להיות הידע והניסיון להציע אפשרויות בהתאם לצרכיו.
■ זה נכון שהיועץ מתשאל ומקשיב ללקוח, לומד את מצבו, את ההיסטוריה שלו, מגלה את נקודות
הכשל או העיכוב, את צרכיו העדכניים ואת הצפי לצרכים העתידיים. בטיפול פסיכולוגי, קואצ'ינג או דומים, היועץ אולי אומר לרוב למטופל שלו דברים שזה ידע מכבר עמוק בתוכו, בתת המודע... אבל, במקצועות הטכניים והטכנולוגיים, היועץ לעיתים יציע אפשרויות שהיו מוכרות ללקוח, שילובים בין הקיים למשהו אחר, או פשרות בין המצוי לרצוי.
■ עוד פתגם מצרי אומר: a'uul toor, yi'uul iHlibuuh - "אני אומר זה שור, הוא אומר חלוב אותו". יש לקוחות נבונים שיודעים מה הם יודעים, ומזמנים יועץ כדי שיסביר להם מה שהם עדיין לא יודעים. כאשר היועץ שוב אומר להם מה שהם ידעו, התסכול מתגבר.
■ באתר של דן שפירא, יועץ מבוסטון, מתנוססת "תפילת היועץ" ששמחנו לאמץ:
האל יעניק לי את המזל של לקוחות טובים יכולת לתפקד היטב יושרה לספק ערך אמיתי אומץ לבקש תשלום עבור אותו הערך ומשמעת לקבל את עצתי שלי
God grant me the fortune To have good clients; Ability to perform well; Integrity to deliver real value; Courage to get paid for that value; And discipline to take my own advice.
תרגיל בקורס לחניכי צבא ארה"ב סיפק לא מזמן כותרות לאתרי הקוריוזים ברשת. התרגיל ביקש לבנות תוכנית הגנה למקרה של פלישת זומבים. תרגילים מסוג זה בוצעו גם על ידי תלמידים באוניברסיטאות שונות, במקצועות הקשורים למוכנות למצבי אסון. יועצי טכנולוגיה ומוכנות למצבי אסון מנצלים גם הם את ז'אנר הזומבים כדי לעורר מודעות להיערכות, בעיקר של מערכות המחשוב והתקשורת. הזומבים הפכו ללהיט מאז שנות השישים המאוחרות, במיוחד לאחר "ליל המתים החיים". לצד הערפדים, החוצנים והתופעות הפארא-נורמאליות, הזומבים מפרנסים רבים בעולם הבידור. יש גם אלה המחפשים הסברים כמו-מדעיים ו- מִצַד-המדע לקיום כל השדים והרוחות, ולא חסרים המאמינים או לפחות לא פוסלים אפשרות של מימוש נבואות פרי דמיון העמים והסופרים. בין קהילות המאמינים מצטיינת קהילת "מגלי השדים". רבים חבריה אשר סורקים ומודדים אתרים "חשודים", מצוידים בציוד טכני ברמה גבוהה. למשל:
מד שדות אלקטרומגנטיים (EMF meter) מכשירים אלה מודדים את התנודות בשדות האלקטרומגנטיות. תיאוריות בשטח המצד-נורמאלי רומזות כי יש לרוחות את היכולת לשנות שדות אלו. במד השדות משתמשים המאמינים כדי לגלות את מקור השדות או שינויים אפשריים, על מנת לתעד ולקדם תקשורת פוטנציאלית עם אותן ישויות.
מקליט EVP EVP או Electronic Voice Phenomena הם צלילים המופיעים בהקלטות אלקטרוניות ודומים לקולות דיבור, אך הם לא תוצאה מהקלטה רצונית או טיוח. את ה-EVP מוצאים בהקלטות שידורי רדיו עם רעשי רקע סטטיים, תועים. מקליטי אודיו הם ציוד חובה להקלטת EVP אשר נחשדים שנגרמו על ידי רצונם בתקשורת של "ישויות מן העולם שמעבר". EVP הם תופעה נפוצה בהקלטות המכילות רעשי רקע. לעיתים הם מופיעים כאשר מגבירים את הרגישות בציוד ההקלטה. למרות האמונה שמקורה ממקור על-טבעי, קיימים גם הסברים טבעיים, כמו למשל: ● אפופניה (Apophenia) - בפסיכולוגיה, "ראייה של קשרים ללא מניע", חוויה או ראייה של דפוסים או הקשרים בתוך מידע אקראי או חסר-משמעות. בסטטיסטיקה, קבלה שגויה של השערה אשר על פיה המערכת הנבדקת שונה מהנורמה או מהדרישות. כלומר, תוצאה חיובית שגויה. ● פראידוליה שמיעתית -גם היא תופעה פסיכולוגית, כאשר גירוי עמום ומעורפל כלשהו נתפס כמוכר ובעל משמעות. הגירוי גורם להטיה קוגניטיבית של המוח, ויוצר תחושה של זיהוי תבניות מוכרות של מילים בשפה מובנת, ברעשים העמומים. (הטיה דומה קיימת במישור הראיתי, כמו כאשר מזהים תווי פנים בתווי הקרקע של הירח). ● ארטיפקטים של הציוד- חומרים שמיעתיים שנוצרו בטעות, בלתי רצויים, תוצאות המניפולציה של הציוד או ההקלטה. ● מתיחות. . קופסת רוחות "קופסת רוחות" או "קופסת נשמות", היא התקן כלשהו האמור לפעול בשיטות ("טכנולוגיות") שונות, לקידום ושיפור התקשור או התקשורת הפוטנציאליים עם רוחות רפאים ודומיהם.
מדחום המדחומים משמשים לאבחון בשינויי טמפרטורת האוויר בסביבה, אשר יכולים להתפרש כסימן לנוכחות פארה-נורמאלית. חסידי הרוחות מאמינים שרוח רפאים בלתי נראית יכולה לגלות את עצמה לעיניי החיים על ידי שאיבת אנרגיה כמו חום באוויר, ולכן מקום מסוים הופך לקר מאוד באופן פתאומי. כמובן, זה לא מתיישר עם חוקי התרמודינמיקה וההבנה המדעית של העולם הפיזי. להבדיל ממשתמשי WiFi המחפשים בדרך כלל Hot Spot, ציידי הרוחות מחפשים אזורים או נקודות קרות (Cold spots קולד-ספוט, בשפת ציידי הרוחות היא "אזור מוגדר של קור עז, קר לפחות ב- 10 מעלות בהשוואה לסביבה, אשר לא ניתן להסבר זמין על ידי סיבות טבעיות או מכאניות (כגון מיזוג אוויר, חלון פתוח, קרח או שלג)" מצלמה תרמוגרפית מצלמה תרמוגרפית יוצרת תמונה באמצעות קרינת אינפרא-אדום, בדומה למצלמה רגילה היוצרת תמונה באמצעות אור בספקטרום הנראה. במקום טווח האור הנראה (450 עד 750 ננומטר), המצלמה התרמוגרפית פועלת באורכי גל של עד 14,000 ננומטר.
מצלמות + DVR מערכות DVR ומצלמות אבטחה עם ראיית לילה יכולות לשמש לסריקה וחיפוש ראיות לפעילות על טבעית. אם משתמשים במצלמות מרובות, ניתן לכסות אזורים גדולים למשך תקופות ארוכות.
ציידי רוחות נוהגים להגיע לאתרים הנחשדים בנוכחות רוחות, כדי לנסות ולאתר נקודות קרות באוויר הסביבה. אבל הם מגיעים עם מצלמות תרמוגרפיות ומדחומי אינפרה-אדום, אשר יכולים רק למדוד את הטמפרטורה של משטחים, יותר מאשר טמפרטורת האוויר בסביבה. "מומחים" בציד רוחות ממליצים בדיקת הנקודות הקרות מזוויות שונות על מנת לאשר את קיומן ותכונותיהן.
מכירים צייד/דת רוחות מקומי? נשמח שתפנו אותנו אליו/אליה. יש מקרים של אובדן מידע שאת סיבותיהם... פשוט אי אפשר להסביר אחרת.
כולנו רוצים להאמין בגמישות המחשבתית ובפתיחות שלנו לרעיונות חדשים, טובים יותר. האם אנחנו צודקים או שדעתנו מקובעת? הטייפים והדיסקים הקשיחים היו כבר בשימוש במשך עשרות שנים, ולכל אחד מהם מיוחס תפקיד מוגדר: הטייפים, טובים לגיבוי; הדיסקים, טובים לאחסון ראשוני. בחמש עשרה השנים האחרונות עבר כל פעם יותר, שוק הגיבוי מטייפ לדיסק. אבל, כאשר משתמשים בדיסקים לגיבוי, יש לקחת בחשבון מספר עקרונות ייחודים לגיבוי. השימוש בדיסקים לגיבוי נפוץ יותר ביותר במרכזי מידע מכל הגדלים. הדרכים להשתמש בדיסקים שונות, משפיעות גם באופן שונה על עלויות הרכישה והתחזוקה (גם לטווח הארוך), על מביצועי הגיבוי ועל זמני השחזור.
למרות שהטייפ חי בינינו למשך תקופה ארוכה, אמינותו יחסית נמוכה וקריאתו הייתה איטית. כדי להתגבר על כך, רבים עברו לגיבוי שמתבצע תחילה ישירות לדיסק, ואז מעבירים עותקים לטייפים. מרבית הארגונים בעולם שומרים את המידע בדיסק הזה למשך שבוע-שבועיים, ואת המידע על טייפ במשך חודשים עד שנים. בארגונים גדולים, ככל שמחזיקים את המידע יותר זמן בדיסק הראשוני, עלות הגיבוי הופכת לגבוהה מדי. השיטה משמשת מעבר לגיבוי כוללני על דיסקים.
יש ארגונים המגבים ישירות לדיסקים קשיחים ללא עותקים לשימור בטווח ארוך בטייפים. בפתרונות הקונבנציונאליים (לא BOS) כל שבוע של גיבוי (גיבוי אחד בלילה וגיבוי אחד מלא בסוף השבוע) אורך כפעמיים נפח האחסון של הגיבוי המלא, וכאמור הופך את השיטה ליקרה מדי. בפתרונות גיבוי עם דה-דופליקציה נפח האחסון מצטמצם ומאפשר לשמור גיבוי בדיסקים לאורך יותר זמן על אותה קיבולת אחסון. אבל הדה-דופליקציה בפתרונות גיבוי משתמשת באלגוריתמים שפירים מבחינת משאבים. הדה-דופליקציה המסורתית תצמצם את נפח הגיבוי מ-2 ל-1, או במקרים מצוינים מ-8 ל-1. הארגון זקוק בין מחצית לשמינית קיבולת האחסון לשמירת הגיבויים. במתודות דה-דופליקציה חזקות יותר אפשר להשתמש כאשר מעבירים את המידע מהדיסקים של הגיבוי לשרתי אחסון לטווח ארוך. אבל הדחיסה, אתם יודעים, פוגעת באיכות/הצלחת השחזור במקרים של תקלה.
מכונות גיבוי לאחסון שניוני המכילות פיצ'רים של דה-דופליקציה Inline משתמשות באלגוריתמים תוקפניים הרבה יותר, המבצעים את הדחיסה תוך כדי קליטת המידע, והיא נקלטת כבר דחוסה בדיסק. בזמן שאין לחץ על החומרה, אפשר להגיע לדחיסה של 20 ל-1. אך אם מבצעים את הדה דופליקציה בזמן של הגיבוי, התהליך מאט את הגיבוי ומרחיב בצורה בלתי רצויה את החלון. אבל זה לא הגרוע ביותר: היות וכל המידע נמצא כל הזמן במצב דחוס, על כל בקשת שחזור מקומית, העתקה לטייפ שישלח מחוץ לאתר, או שחזור מידי באמצעות מכונה וירטואלית, יש צורך להפוך את תהליך הדה-דופליקציה, להחיות, "לנפח" את המידע מחדש. וזה כמובן לוקח את הזמן שלו.
במכונות אחרות, שגם הן מגיעות לדחיסה של 20 ל-1, הגיבוי נשלח לדיסקים ולאחר סיום סשן הגיבוי, מתבצעת דה-דופליקציה. הגיבוי עצמו מהיר יותר, והמידע הטרי ביותר נמצא במצבו השלם באזור ה"כניסה" - לפני הדחיסה. משם ניתן לשחזר אם צריך, במהירות יחסית. בגישה זו האחסון יכול להתרחב על ידי חיבור של מכונות לגריד, כל מכונה עם המעבד, הזיכרון ורוחב הפס שלה, בנוסף לקיבולת הדיסקים. היתרון כאן הוא שככל שמוסיפים קיבולת דיסק, גם מתווספים משאבים לתמיכה הדה-דופליקציה, וזה לא מעכב את הגיבוי, קרי חלון הגיבויים לא צריך לגדול.
איזו מכל הדרכים הללו מתאימה לארגונכם? - אם לא ברור לכם, נשמח לעזור.
קישורים
■ מאסר עולם לפורצים שתוצאות מעשיהם יותירו הרוגים ופצועים קשה... ■ מנהיגים פלסטינים לא רוצים מדינה עצמאית ■ פורבס: עובדים הנשארים במקום עבודה יותר משנתיים, מרוויחים 50% פחות
יתרון הניידות של הלפטופים יוצר דרישות משמעותיות ממרכיביהם האלקטרוניים, ובמיוחד מהדיסק הקשיח. הצלחות המגנטיות אשר בכונן הקשיח חגות במהירות של אלפי סיבובים לדקה. בו זמנית, ראשים קוראים-כותבים נעים במרחק ננומטרים בודדים מעל פני אותן צלחות. במהירויות גבוהות אלה, תנודות מסוגלות לגרום לנזק קבוע בדיסק.
עיצוב הלפטופים של היום מתמודד עם האפשרות לנזק מתנודות. למשל, הם מגיעים במארזים שיספגו את הזעזוע מנפילה פתאומית או מהלומות אחרות. אבל מארזים אלה דווקא יכולים להחמיר את המצב כאשר הם לא מתוכננים נכון. תעשיית הנוטבוק המסחרי, למשל לא מבינה שתכנון השאסי יכול להשפיע על ביצועי הדיסק. קיימים דגמי נוטבוק שמגיעים עם מקור של תנודות, כמו למשל רמקולים שממוקמים בשכנות לדיסק. מודל מחשוב חדש פותח במכון לאחסון מידע A*STAR בסינגפור, לצמצום השפעת התנודות על הדיסק הקשיח, שיסייע גם בשיפור עיצוב המחשבים הניידים. החוקרים פיתחו תחילה מסגרת תיאורטית הממחישה ומנתחת את התפשטות התנודות מרכיבים שונים בלפטופ (כמו למשל מהרמקולים לדיסק הקשיח), והופכת את המידע למשוואות המזינות מודל של מחשב שייושם לעיצובים ספציפיים של לפטופים. תוצאות חישובי החוקרים יכולים לשמש לבניית אסטרטגיות עיצוב לפטופים שונות. למשל, חומרים קשיחים נוטים להעביר תנודות בתדר גבוה, חזק יותר מאשר חומרים גמישים - וקשה מאוד לדיסק הקשיח לפצות או לקזז (compensate) על התדרים הללו. עדיפים חומרים רכים יותר, על ביטול התנודות בתדרים גבוהים, מה שמשאיר רק תנודות איטיות, שקל יותר לקזז.
השאסי של מחשבי ה-PC הניידים הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר לאמינות הביצועים ולחוסן המחשב והדיסק הקשיח. מבנה נכון של השאסי יכול לצמצם ביעילות את ה-PES או position error signal - אות שגיאות המיקום הנגרמות על ידי מקורות תנודה פנימיים, כמו רמקול, מאוורר וכונן תקליטורים, כאשר התנודה מועברת באמצעות השאסי לדיסק הקשיח. חשוב לבדוק את העברת התנודות ממקומות שונים לדיסק הקשיח על מנת לבודד את ההפרעה החיצונית עם שיפור מבנה השאסי.
עכשיו נדע למה לצפות, כאשר יציעו לנו דגם של מחשב נייד עם שאסי משופר.
הפעלתו של דיסק קשיח היא משימה מורכבת, בדיוק כמו לשמור על רכב אולטרא-מהיר מבלי שיסטה מהכביש. ראשי הקריאה כתיבה צריכים לעבד כמויות גדולות של מידע במהירות שיא. יש חשיבות עליונה לבקרת התנועה של המחוון המחזיק בראשים אלה. אם קצה הזרוע מתנגש, הלך הדיסק. במכון לאחסון מידע A*STAR בסינגפור, פיתחו כעת את האלגוריתם המהיר מבין כל הקיימים בתחום, לבחינת התכונות של זרועות בדיסקים הקשיחים. סימולציות דינאמיות המשתמשות באלגוריתם החדש מסתיימות תוך שעה (במקום מספר ימים כמו עד כה). ראש קריאה כתיבה נע לרוחב פני צלחות הדיסק הקשיח החג בכ-7,000 סל"ד. גובה הדאייה של הראש בתנועה, הוא כ-2 ננומטר בשטח הדיסק - מרחק קטן פי 50,000 מעובייה של שערה אנושית. בקרת התנועה שלו אינה פשוטה.
ה"סליידר", המכיל את ראשי הקריאה/כתיבה, מרחף מעל שכבה דקיקה של אוויר אשר דוחפת אותו כלפי מעלה, בעוד מסב תליה דוחף אותו כלפי מטה, לכיוון צלחת הדיסק. תופעות תרמיות משפיעות על המרחק בין הראשים לשטח הצלחת כאשר הראשים נדחפים כלפי מטה. תופעות אלה ואחרות באות לידי ביטוי רק בסימולציות עדינות ומדויקות מאוד. הסינגפורים הרחיבו את תוכנת הסימולציה נושאות אוויר ABSolution של המכון לאחסון מידע DSI, כדי לקבל הדגמות יותר מהירות ומדויקות. במקום לחלק את הסליידר של הדיסק הקשיח לרשת מלבנית ומובנת כפי שנהוג לסיכום חישובים, החוקרים השתמשו ברשת משולשת, בלתי מובנית, התופסת באופן מהימן את הגיאומטריה של הראש קורא/כותב. האלגוריתם גם מוציא לפועל טוב יותר את התופעות הדינאמיות המתרחשות בראשי הדיסקים, כך שהקוד השלם עובד מהר ויעיל יותר. התוכנה המשופרת תשמש להדגמת תכונות שלא ניתן היה להדגים קודם לכן, ובעתיד, לפיתוח ראשים מסוגים חדשים.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.