במהדורה הקודמת התייחסנו לפרשת איסור הפרסום ב-Guardian למידע שסופק ע"י Edward Snowden. היא הסתיימה בכך שבעיתון נאלצו להשמיד שני מחשבים נישאים, בנוכחות ובפיקוח סוכני הוד מלכותה... כאילו שלא ניתן היה להעתיק את המידע למצע אחר. בעיתון פורסמה לאחר מכן תמונה של שרידי אחד המק'בוקים המרוטשים. האם באמת היה צריך להשמיד מחשבים תקינים כדי להבטיח שהמידע יעלם?
במחשב המאחסן קבצים בדיסק הקשיח - כידוע לכם, ערמת צלחות מסתובבות, המצופות בשכבה מגנטית - כל נקודה באותה שכבה פועלת כמגנט קטן. כל אחת מהנקודות יכולה להיות במצב טעינה של פלוס או מינוס, השווה ל-אפס או ל-אחד. כל הקבצים, מסמכים, תמונות, מוזיקה וסרטים, "מקודדים" בדיסק כרצף של אפסים ואחדים. כמו בספר, לדיסק הקשיח יש "תוכן עניינים" עם מראה מקום להתחלה ולסוף של כל קובץ, ברצף הזה. בתוכן העניינים גם מסומן אילו הם האזורים של הדיסק הנמצאים בשימוש, ואילו האזורים הפנויים לאחסון מידע נוסף. "delete" של קובץ מסיר את המידע על אותו קובץ מתוכן העניינים (ה-table of contents של הדיסק.
עד לרגע בו נכתב קובץ חדש באזור בו שכן קובץ שנמחק מתוכן העניינים, ניתן לשחזר את הקובץ. מדי שבוע מגיעים אלינו דיסקים מהם מצליחים אנו לקרוא קבצים שנמחקו ואף קבצים עתיקים, שהמשתמש כבר שכח מהם, או אפילו כאלה שהיו שייכים לבעליהם הקודמים של הדיסק. (כמו במקרה זה עליו כתבנו בעבר, או כמו במקרה הידוע של הדיסקים המשומשים)
שיטה מתוחכמת יותר להסיר קובץ היא לשכתב את האזור בדיסק בו הוא שוכן, עם ערכים אקראיים. זו הבסיס לשיטה הסטנדרטית בה משתמשים במקומות רבים. במערכות לינוקס ניתן לעשות זאת באמצעות פקודת "shred". אך גם זו אינה שיטה המאשרת השמדה של 100% המידע. מי שיש לו גישה למיקרוסקופ כוח מגנטי יוכל לראות הבדל בין הביטים שמטענם שונה לאחרונה, לבין אלה שנשארו עם מטענם הקודם במשך זמן רב. עקרונית, זה יכול לאפשר שחזור של המידע שנדרס.
קריעת דיסק לגזרים היא דרך בטוחה לגרום לו להפסיק לעבוד. חברות המתמחות בהשמדה המונית של מוצרי אלקטרוניקה מכניסות גם את הדיסקים הקשיחים למגרסות תעשייתיות. אבל אפילו זה לא יכול להבטיח שהמידע לא ניתן עוד לקריאה. כל פיסת צלחת עדיין תכיל את האפסים ואת האחדים המייצגים קבצים. באמצעות ציוד מתאים, ניתן יהיה לקרוא את המידע ולהרכיב מחדש את התצרף. גריסה לפיסות בגודל 1 סנטימטר מרובע יוכלו לאפשר בממוצע, שחזור של 416,075 קובצי Word בגודל 50KB.
אם מוצדקת או לא, ההשמדה של המחשבים הנישאים במרתפי The Guardian, נראתה לממשלת בריטניה הדרך הבטוחה ביותר להבטיח שהמידע נעלם, אך שאלות רבות נשארות. בין היתר: בצילומים שפורסמו בעיתון רואים פיסות מארז ולוחות אלקטרוניים, אך לא פיסות של דיסק קשיח. האם באמת הושמדו החלקים שהכילו מידע?
המצלמות האופטיות הגיעו ליכולות ולשיאי דיוק מרשימים לפני העידן הדיגיטאלי. חובבנים ומקצוענים כאחד השקיעו בהן ובציוד הנלווה הררי כסף, אך כל הציוד היקר ננטש בהדרגה לטובת המצלמות הדיגיטליות.
Jackson James הוא צלם מקצועי לשעבר ואספן מצלמות ריפלקס (SLR) שלא מוותר. הוא החליט לנצל את גופי המצלמות הישנות ולהחליף את הסרט של 35 מילימטר, בזיכרון דיגיטאלי. לשם כך הוא בנה מתאם או תרמיל (pod) שיכיל שבב זיכרון עליו יישמרו התמונות המצולמות. על המתאם למצע או Digipod, חשב ג'יימס, להיות עד כמה שיותר רב תכליתי ומסוגל להכיל סוגים שונים של זיכרונות דיגיטאליים. כיום אב הטיפוס מכיל כרטיס מיקרו SD, כולל מיני USB לחיבור ישיר למחשב, וסוללה מובנית.
זה לא הניסיון הראשון לפתרון מסוג זה. בשנת 1998 הכריזה חברת “Silicon Film” על פיתוח מחסנית-חיישן דיגיטאלית למצלמות אנלוגיות, שתאפשר להם לצלם תמונות דיגיטאליות ללא צורך בשינויים מהותיים. המוצר אמור היה לפעול כגליל פילם של 35 מילימטר, עם חיישן של 1.3 מגה-פיקסל מאחורי העדשה, ועוד סוללה ויחידת אחסון שיתאימו למחזיק הסרט במצלמה. המוצר הגיע לשיא פיתוחו בשנת 2000 אך מעולם לא הושק, מפני שהפך למיושן מדי בהשוואה להתפתחות הטכנולוגית ומחירי המצלמות הדיגיטאליות. המוצר היה גדול ומורכב מדי. חברת האם של Silicon Filmפשטה את הרגל ב-2001
המוצר של ג'יימס מתאים לרוב המצלמות SLR של 35 מילימטר, ולחלק מהמצלמות המכאניות שאינן SLR. החיישן ב-Digipod הוא Cmos, עם מהירות של 24 עד 3200 ASA. את המהירות ניתן יהיה לקבוע באופן ידני לפני הכנסת הדיגי-פוד למצלמה.
גיימס רואה את המצלמות הישנות כרכבי אספנות. אין סיבה שלא להמשיך להשתמש בהן עם "דלק" מודרני. הוא העלה את הפרויקט שלו לאתר אינדיגוגו, לשם חיפוש משקיעים http://www.indiegogo.com/projects/digipod. הקמפיין שלו ירוץ עד ה-22 בספטמבר, במטרה לגייס 199,000 פאונד.
למוטי ויגאל, ולכל משפחת ורדי תנחומים במות האב, מר אריה ורדי ז"ל
רבים מאמינים שהמחיר שארגונים משלמים עבור ארכיבאות נתונים, גבוה מדי. ראשית הם חייבים לרכוש את פתרון הארכיבאות, והשקעה זו לא כוללת את ההוצאות השוטפות: חשמל, מקום, צוות ותחזוקה. בנוסף, היות ובדרך כלל הקיבולת הנדרשת לארכיון דיגיטאלי לא ידוע מראש. לכן, ארגונים נוטים להכין את עצמם מעבר לנחוץ, תוך סברה שצריך מספיק קיבולת ליתירות המידע ולצמיחה שמעבר למצופה. מצב זה רק מוביל אותם להחזיק קיבולת אחסון בלתי מנוצלת, עם בזבוז משאבים. אבל בענן של אמזון, התשלום הוא בעבור הקיבולת המנוצלת בלבד. Amazon Glacier הוא שירות אחסון בענן שנועד במיוחד לארכיבאות. השם רומז על כלי שעוזר ללקוח "להקפיא" מידע. וכידוע, כל דבר קפוא יש להפשיר לפני השימוש. ההפשרה בקרחון זה, די ארוכה. מהירות העברת הקבצים מאוד איטית. על מנת להציע את השירות במחירים נמוכים במיוחד (0.01 דולר לגיגה בייט), אמזון תכננו אותו למידע אליו ניגשים לעיתים רחוקות, ובמקרים בהם זמן האחזור של מספר שעות לא מפריע.
קבוצה רב לאומית של אסטרונומים, המשתתפים בפרוייקט SEEDS (שפירושו Strategic Exploration of Exoplanets and Disks with Subaru Telescope), מצאו דיסק נוצי סביב כוכב צעיר.הטלסקופ Subaru (עזבו בדיחות משנות השמונים) שייך ליפן ונמצא במצפה הכוכבים בהוואי. הפרוייקט עוסק מאז 2009 בצילום כוכבי לכת החגים סביב כוכבים שמחוץ למערכת השמש והדיסקים שלהם. עד כה הוא התמקד ב-500 כוכבים בסך הכל. הדיסקים מאבק וגז החגים סביב כוכבים צעירים, מעניינים במיוחד, מפני שהאסטרונומים מאמינים שהם (הדיסקים ה-פרוטו-פלנטאריים) המקומות בהם נוצרים כוכבי הלכת.
כיוון שכוכבים צעירים ודיסקים נולדים בעננים מולקולאריים (ענני אבק וגז ענקיים) תפקיד האבק הופך לנושא חשוב בהבנת היצירה של כוכבי הלכת. הוא לא רק מתקשר ליצירת כוכבים סלעיים דמויי כדור הארץ, או לליבות של ככבי ענק כמו צדק, אלא גם ליצירת ירחים, טבעות סביב כוכבי לכת, כוכבי שביט ואסטרואידים.
החוקרים של SEEDS עוקבים בין היתר אחר כוכב הצעיר (בן חצי מיליון שנה בלבד!) הנמצא כ-460 שנות אור מכדור הארץ. הכוכב הצעיר לא שר ולא ניצח בשום תוכנית ריאליטי. שמו הוא RY Tauri והוא שייך לקבוצת הכוכבים שור.
כאשר התצפית נעשתה בסיוע הכלי HiCIAO לטלסקופ, המספק יכולת ניגודיות גבוהה בצילום קרוב-תת-אדום בקרבת מקורות בהירים/בוהקים, נצפה סביב הכוכב, דיסק. HiCIAO ממסך את האור של הכוכב המרכזי, שיכול להיות מיליון פעם יותר בוהק מאשר הדיסק שלו. כך, ניתן לראות את אור הכוכב המשתקף משטח פני הדיסק. האור המפוזר יגלה את מבנה פני הדיסק, שהוא מאוד קטן יחסית וקשה לצפייה, אפילו עם טלסקופים גדולים מאוד. HiCIAO כולל מערכת אופטית אדפטיבית בעלת 188 חלקים, כדי לצמצם את ההשפעה המטשטשת של אטמוספרת כדור הארץ, מה שעושה את התמונות הרבה יותר ברורות.
ניתוח צילומי הדיסק הראה ששכבה "נוצית" (fluffy) אחראית לאור הפזור הנראה בצילום האינפרא-אדום. השוואה עם סימולציות מחשב של אור פזור מהדיסק, מגלה כי השכבה היא ככל הנראה שריד של תקופה קודמת בהתפתחות הכוכב והדיסק, כאשר אבק וגז נפלו על גבי רצועת הגזים הסובבת את הכוכב. לדיסק יש רדיוס של כ-70AU - שהם 10 מיליארד קילומטר, כמה פעמים יותר גדול ממסלולו של נפטון במערכת השמש. השאלה היא למה רואים שכבה נוצית בדיסק זה, ולא בדיסקים רבים אחרים שבבוא העת גם הם ייצרו כוכבי לכת. התשובה היא, כנראה, שמדובר בשלב בהתבגרות. וכי השכבה הנוצית היא שארית של האבק שנפל על הכוכב ועל הדיסק במהלך שלבים קודמים של יצירתם. ברוב הכוכבים (שלא כמו במקרה זה) השכבה מתפוגגת עד לשלב זה בהתפתחות הכוכב. אבל אצל RY Tau זה עדיין שם בשל גילו הצעיר, ועובדה זו מסוגלת להשפיע על מספר, גודל והרכב כוכבי הלכת שיוצרו במערכת זו.
מקור שמו של חודש אלול, כמו אצל שאר החודשים בלוח העברי, הוא מתקופת גלות בבל. השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה (ו' טו). בקרב עדת ביתא ישראל החודש נקרא לול. על פי פירוש אחר משמעות המילה אלול היא טיהור וכפרה. מה הפלא שהלכו אבותינו אחר הרמז וחיפשו את הקורבן לכפרות של החודש הבא, ב-לול. יש המקשרים את שם החודש למילה "אולולו" שפירושה באכדית: "קציר". היות והוא חל בסיום תקופת הקציר. אם החודש היה מיזם אינטרנטי היו קוראים לו e-lool מקור אפשרי נוסף לשם הוא "אלל" - בארמית "חיפוש". הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים. אם היינו חיים בתקופת המקרא, סביר שהיינו בצ'יף מסבירים את המקצוע שלנו (פשפוש מתמשך אחרי קבצים אבודים) בביטוי "אלולולולולולולו", שנפוץ היום כקריאת שמחה עדתית.
גם חודש תשרי קיבל את שמו בגלות בבל, ומקור שמו במילה האכדית 'תשריתו': "התחלה". המופיעה גם בשפה האוגריתית, בצורה 'תשרת'. בביתא ישראל החודש נקרא תשרתו. בתנ"ך, קרוי החודש 'ירח האיתנים'. מפני שבחודש זה היו מתחילים מי הנהרות לעלות על גדותיהם. סיור נהרות עכשווי באזור יוכיח לכם שהשם כבר רחוק מן המציאות. האיתנים השנה הם אי סדירות ברשת החשמל, נפילות האינטרנט, ויש האומרים גם תשלומי המע"מ - מדי חודש וחודשו.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.