"A
user is somebody who tells you what they want
the day you give them what they asked for."
חג שמח!
לקראת חג הפסח, אנו נפרדים מכם לתקופה. המגזין לא יופיע בשבועיים הקרובים,
ומשרדי צ'יף יהיו סגורים בין ה-20 ל-27 במרץ.
למקרים דחופים ניתן להתקשר למספרים הניידים של אנשי השירות הידועים
לכל לקוח עם הסכם שירות בתוקף. כן ניתן להמשיך ולשלוח
דואל, נשתדל להשיב ככל שהנסיבות
תאפשרנה.
אנו מאחלים
לכם וליקיריכם חג אביב שמח, מזג אוויר נחמד ובריאות מצוינת
בחודש מרץ מאז שנות התשעים, תמיד חגגנו יומולדת למיכאלאנג'לו,
וירוס המחשבים שהביא למעבדה להצלת נתונים יותר לקוחות מכל וירוס אחר אי
פעם. מיכאלאנג'לו היה "מוחק" את המידע שבדיסק. והשנה, אנו נחשפים לתוכנה
זדונית שעושה כביכול את ההפך: היא מְמַלֵּאת
את הדיסק הקשיח, ומשאירה את המחשב ללא קיבולת פנויה לעבודה
ולאחסון.
התוכנה מנצלת את תכונות ה-HTML5 כדי לגרום לדיסק להתמלא בביקור אחד באתר
נגוע. התוצאה היא מעין DoS המנצל את המשאבים
למטרות זרות.
ה- "HTML5 Hard Disk Filler" היא לא יותר מדרך מתוחכמת לחמוק ממגבלות הנפח
של טכנולוגיית Web Storage HTML5 ולרוות את הדיסק במידע.
כבר לפני כשנתיים נשמעו הזהרות מפני מנגנון מסוג זה - ניצול האחסון באמצעות
תת- מתחמים. עדיין לא ברור אם הדפדפנים יצליחו להתגבר על הבעיה, אך בינתיים
גם הגולש לא יכול להגן על עצמו בצורה פשוטה, לא קל לצור קווטות בעבור תיקיות
ספציפיות כמו בעבור ווליומים
Web Storage נתמכת בכל הדפדפנים המודרניים ומאפשרת אחסון מידע בקונטקסט
של הדפדפן וניהולו באמצעות JavaScript. ההבדל בינו לבין cookies הוא שניתן
כאן לאחסן הרבה יותר מידע (10MB בהשוואה ל-4K
של הקוקיז) שלא נשלח באופן אוטומטי לשרת. לשרת אין גישה לנתונים
אלא אם הגולש שולח אותם מפורשות באמצעות JavaScript.
Web Storage מאפשר לאחסן כמות מוגבלת של נתונים לכל דומיין. עד 10MB
ב-Internet Explorer הפופולארי. הדרך לעקוף את המגבלה לאותו נפח
היא
להשתמש בתת-דומיינים
רבים וכי האחסון יעשה באמצעותם. למרות שאף תת-דומיין לא יעבור
את הקיבולת המותרת, הנתונים מתחילים למלא את הדיסק ומסוגלים לרוות
את המערכת.
להוכחת השיטה, אתר filldisk.com ממלא את הדיסק הקשיח של הגולש
בתמונות של חתולים, בזמן
שמתנגנת מנגינה היתולית
עד כה הוכח Firefox כחסין מפני התחבולה, הוא
לא יאפשר הורדה בלתי מוגבלת של תכנים. Opera לעומת זאת,
תציב למשתמש שאלה "האם להמשיך" כאשר ההורדה עוברת את הגבול. IE, Safari ו-Chrome
פשוט יתנו שהדיסק שלכם יתמלא כולו...
הנתונים שהורדתם ללא ידיעה וללא כוונה, יתאכסנו במקומות שונים, בהתאם לדפדפן.
בכרום, הם יכנסו לתיקיית המשתמש - כאשר מדובר במערכת הפעלה חלונאית זה
יהיה:
אם תשאלו את המנהלים בארגונים שונים, מעטים יידעו לספר לכם על כל סוגי
המידע עמם צריך להתמודד מחלקת מערכות המידע שלהם. מעטים עוד יותר מבינים
את המחיר העסקי הקשור לאובדן גישה למידע, או את מגוון הדרכים בהן ניתן
לאבד את הגישה למידע.
אירועים של אובדן חלקי של מצבורי מידע נגרמים כמעט מדי יום בשל תקלות תכנון,
שגיאות אנוש, חבלה, שיבוש מטה-דטה... ותוצאותיהם יכולות להיות משמעותיות.
למרות שקשה לכמת את המחיר המצטבר של מקרי האובדן החלקיים, מעת לעת מישהו
מנסה לחשב אותם. לפני עשור פרסם בית הספר לעסקים וניהול
גרציאדו מקליפורניה כי אובדן מידע עולה לעסקים האמריקנים יותר מ-18
מיליארד דולר בשנה - באובדן יצרנות, עלויות שחזור ופספוס הזדמנויות עסקיות.
באותם ימים הגיע מכון Ponemon למסקנה שהעלות
לשחזור רשומה בודדת על ידי צוות החברה עולה למקום העבודה כ-182 דולר, אך
במידה והם לא יצליחו בכוחות עצמם ויאלצו לערב מומחים חיצוניים, העלויות
תהינה פי ארבע.
מעת לעת מנסה מישהו לחשב את הנתונים מחדש. היות ובמהלך השנים יותר ארגונים
ויותר מידע בכל ארגון נשענים על מערכות מחשב, סביר להניח כי ההוצאה גדלה
בהתאם.
היום, בעיצומו של עידן מלחמות הסייבר, נפוץ ועכשווי הרבה יותר לדבר על
זליגת מידע (Data breaches) - מידע
שבמתכוון או שלא במתכוון מגיע לסביבה בלתי מאובטחת. גם זה עולה ביוקר לארגונים,
במיוחד במדינות מתוקנות בהן חייב הארגון לשלם קנסות/פיצויים לציבור שנפגע
או עלול היה להיפגע מחשיפת המידע. בשנת 2011 . ב-ארה"ב יכולה להגיע זליגת
מידע ארגונית לעלויות של כ-7 מיליון דולר ויותר, ובממוצע, מעל 200 דולר
לכל רשומה שזולגת.
גם במקרים של אובדן וגם במקרים של זליגה, קשה מאוד לאמוד את ההפסדים בשל
פגיעה במוניטין, אובדן הזדמנויות ומחיר האחריות המקצועית הקשור לאובדן
המידע. למעשה, פרמטרים אלו כלל לא נלקחים בחשבון על ידי מכוני המחקר העוסקים
בתחום. המקרים המתוקשרים ביותר של אובדן מידע הם הגדולים, הקטסטרופאליים
ביותר, ובד"כ קשורים לזליגות. מהם קשה להתאושש, ונעשתה עבודה המצביעה כי
93% מן הארגונים שמרכזי המידע שלהם משותקים למשך 10 ימים או יותר, מגיעים
לפשיטת רגל תוך שנה.
רוב הארגונים מודעים להשפעה הבעייתית של התקלות הגדולות ומשתמשים במוצרי
גיבוי ושחזור לשם הגנה. אבל, מה שהם לעיתים קרובות שוכחים הוא שהפתרונות
המסורתיים לא מספקים הגנה נגד אירועים של אובדן מידע חלקי, הסכנה הגדולה
ביותר למידע המורכב והחיוני שנשמר במערכות ניהול התוכן הארגוני שלהם.
אירועים של אובדן חלקי נגרמים על ידי סיבות שונות, כמו שדרוגי גרסאות ומיגרציות
במערכות התוכן הארגוני, חבלה, טעויות, תקלות של מערכות הפעלה ואפליקציות,
העתקה וגיבוי של מסדי נתונים בזמן שיש טרנסקציות שלא הושלמו, תנודות במתח
החשמל וניתוקי רשת התקשורת...
בארגונים רבים, האובדן החלקי לעיתים לא נודע, או לא מדווח עד אשר נדרש
המידע שנעלם. לכן, חשוב לנו לסייע בהגנה על שרידות המידע, וזאת אנו עושים
יחד עמכם, כיעוד מקצועי. עליכם
רק לבקש.
בחסות לשכת רואי החשבון ובאדיבות רואה החשבון של צ'יף, קיבלנו עדכון
בהוראות ניהול ספרים הקשור לשמירת תיעוד חוץ כמסמכים סרוקים ממוחשבים.
חשבנו לשתף אתכם, כי העניין נוגע למסמכים וירטואליים.
1. רקע: הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות, התשל"ג 0193- )להלן: "הוראות
ניהול פנקסים"( מסדירות את אופן ניהול ספרים בידי בעל עסק.
בשנים האחרונות בוצעו תיקונים להוראות ניהול פנקסים אשר אפשרו, בתנאים
מסוימים, לשלוח באמצעות תקשורת מחשבים שוברי קבלה, חשבוניות מס, הודעת
זיכוי. הוראות אלה התייחסו בעיקר לשולח המסמכים, היינו למנפיק של אותם
מסמכים המהווים "תיעוד פנים" של הנישום. התיקון הנוכחי מתייחס לאופן שמירת
המסמכים אצל המקבל.
בדצמבר אחרון פורסמו הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות-תיקון), להלן:
"התיקון"( המעדכנות את הוראות שמירת מערכת חשבונות) כך שתתאפשר שמירה של
תיעוד חוץ באמצעות סריקה ממוחשבת ושמירתה בארכיב דיגיטאלי, כפי
שיפורטו להלן (להבדיל מהתיקון הקודם, שהתייחס לשולח התיעוד).
2. תמצית הכללים לסריקת מסמכים וביעורם – נספח ו' להוראות ניהול פנקסים:
התיקון מאפשר לנישום לשמור את "תיעוד החוץ" שנתקבל אצלו וזאת בדרך של סריקה
ממוחשבת של המסמכים. ניתן לבצע סריקה ממוחשבת של: שובר קבלה, תעודת משלוח,
חשבונית, חשבונית מס, הודעת זיכוי, הזמנה שקיבל הנישום מגורם חוץ, למעט
אם הם התקבלו כקובץ ממוחשב.
היינו, מסמך שהתקבל בידי הנישום כ"מסמך ממוחשב" חייב להישמר על-ידו כ"מסמך
ממוחשב" והוראות אלו אינן חלות עליו. לשון אחרת, הוראות אלו חלות על המסמכים
כאמור, שהתקבלו בידי הנישום באופן פיזי בלבד.
תמצית הכללים לסריקת המסמכים:
■ המסמך עבר תהליך של סריקה ממוחשבת.
■ בקובץ המחשב הוספו בצורה בולטת לעין המילים "מסמך סרוק".
■ קובץ המחשב נחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנישום או מי מטעמו, כאישור
לכך שמסמך המקור נסרק בשלמותו.
■ אדם נוסף בדק שמסמך המקור זהה לקובץ המחשב שנסרק וחתם בחתימתו
האלקטרונית המאושרת כאישור לכך.
■ ננקטו באופן סדיר אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לקובץ המחשב ומפני שיבושים
בעבודת המחשב העלולים לפגום בנאמנות קובץ המחשב למקור.
נישום רשאי לבער מסמך סרוק בתנאים אלה:
■ קובץ המחשב שהוא תוצר הסריקה נשמר כחלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות של
הנישום, בארכיב דיגיטאלי בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בהוראות ניהול
ספרים
■ הוגש דוח בהתאם לסעיף 030 לפקודה – לאותה שנת מס.
■ לעניין מנכה כאמור בסעיף 022 לפקודה – הוגש הדוח לגבי תשלום הכנסה חבת
ניכוי (טופס 1582), במועד ובדרך הקבועים בסעיף האמור.
■ הנישום (לרבות בעלי זכויות ומנהלים בתאגיד) לא הורשע בעבירה על חוקים
מסוימים מהתחום הכלכלי והמיסויי.
■ פנקסי החשבונות המתייחסים לאותה שנת מס לא נמצאו כבלתי קבילים או שאינם
נושאו של הליך תלוי ועומד לפי סעיף 031 (ד), (ח) או (יא) או סעיף 028 ב
לפקודה.
3. תמצית כללים לניהול ארכיב דיגיטאלי – נספח ז' להוראות ניהול פנקסים:
הגדרות:
"ארכיב דיגיטלי" – מערכת לניהול רשומות אלקטרוניות (Electronic Record
Management System);
"הרשמה" (Registration) - פעולה המתבצעת בעת כניסה של רשומה אלקטרונית
לתוך ארכיב דיגיטלי שבה היא מקבלת מזהה ייחודי;
"לכידה" (Capture) – הרשמה, תיוק, הוספת מידע נלווה ושמירה של רשומה אלקטרונית
על ידי מערכת לניהול רשומות אלקטרוניות;
"מידע נלווה" (Metadata) – מידע מובנה המאפשר יצירה, ניהול ושימוש של רשומות
אלקטרוניות לאורך זמן בהקשר שבו הן נוצרו;
"מנהל מערכת" (Administrator) – מי שניתנה לו גישה לארכיב הדיגיטלי, לרבות
גישה לבסיסי הנתונים שמתנהלים בו;
"משתמש" (User) – מי שניתנה לו גישה לארכיב הדיגיטלי, למעט גישה לבסיסי
הנתונים שמתנהלים בו;
"רשומה אלקטרונית" ( Electronic Record) – מסמך ממוחשב או מסמך סרוק
; כהגדרתו בנספח ו' שבסעיף 32;
"תיוק" (Classification) – זיהוי ומיון שיטתי של רשומות אלקטרוניות וסידורן
בהתאם לכללי סיווג שנקבעו על ידי הנישום.
הארכיב הדיגיטלי יאפשר למשתמש לבצע לכידה של רשומות אלקטרוניות ושמירתן
למשך התקופה הנדרשת לפי הוראות אלה.
בעת תהליך הלכידה ייווסף לרשומה האלקטרונית מידע נלווה אשר יאפשר את אחזורה
על פי כל אחד ממאפיינים אלה:
■ מזהה ייחודי שייקבע אוטומטית על ידי המערכת;
■ זיהוי המשתמש שיצר את הרשומה;
■ סוג המסמך נשוא הלכידה;
■ מספר הרישום כעוסק לצורך מס ערך מוסף של עורך המסמך נושא הלכידה;
■ תאריך המסמך נושא הלכידה;
■ מספר המסמך נושא הלכידה;
■ תאריך הלכידה.
הארכיב הדיגיטלי צריך להיות בעל מנגנון חיפוש הכולל דרישות אלה:
■ כל רשומה אלקטרונית צריכה להיות ניתנת לחיפוש, על פי כל המאפיינים שנקבעו
לעיל לפחות;
■ ממשק גרפי עם יכולת "עיון" (Browse) בכל תיקיות הארכיב;
■ למשתמש צריכה להיות אפשרות, בפעולת חיפוש אחת, לחפש רשומה אלקטרונית
על פי מאפיין אחד או יותר, מהמאפיינים שנקבעו בסעיף 3, לרבות הגדרת יחס
החיפוש ביניהם, ובעבור כל אחד מהם צריכה להיות אפשרות להזין טווח או ערך
מדויק;
■ תוצאות החיפוש יוצגו ברשימה אשר הכותרות בה צריכות לכלול, או שישנה אפשרות
לכלול בהן, את כל המאפיינים שנקבעו בסעיף 3, כולל האפשרות לייצא את הרשימה
לקובץ בעל מבנה טבלאי, הכל כפי שיורה המנהל;
■ יהיה ניתן להפיק פלט חזותי או פלט מודפס של תוצאות החיפוש, בצורה של
רשימה, כולל ערכי החיפוש ששימשו להפקתה.
4. משתמש לא יהיה רשאי לעשות אחד מאלה, לאחר הלכידה:
■ לשנות את המידע הנלווה שהתווסף לרשומה אלקטרונית;
■ למחוק רשומה אלקטרונית או לסמן אותה כמחוקה.
5. מנהל מערכת יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה, לאחר הלכידה:
■ לשנות את המידע הנלווה שהתווסף לרשומה אלקטרונית;
■ לסמן רשומה אלקטרונית כמחוקה.
6. הארכיב הדיגיטלי יאפשר הפקת פלט חזותי או פלט מודפס של כל אחת מהרשומות
האלקטרוניות, כולל המידע הנלווה שלהן, בין כתוצאה מעיון ישיר ובין כתוצאה
מבחירת רשומה מתוך רשימה שהוצגה אגב חיפוש.
7. הארכיב הדיגיטלי ישמור את החתימה הדיגיטלית שבה נחתם מסמך, ויהיה ניתן
לאחזר מידע מתוך החתימה, בכל עת, לרבות תקפות החתימה.
8. הארכיב הדיגיטלי יאפשר יצוא של כל אחת מהרשומות האלקטרוניות ויהיה מצויד
בכלי המרה המסוגל לתרגם את הרשומות, לרבות המידע הנלווה שלהן, לקובץ בעל
מבנה טבלאי בפורמט מקובל; בחירת הרשומות האלקטרוניות להמרה צריכה להתבצע
באופן דומה . לחיפוש שהוגדר לעיל.
9. הארכיב הדיגיטלי ינהל, באופן אוטומטי, קובץ יומן אירועים (LOG), שלא
ניתן למחיקה או לשינוי, ויאפשר יצוא של קובץ זה לקובץ בעל מבנה טבלאי בפורמט
מקובל.
10. הארכיב הדיגיטלי מצויד במערכת גיבוי ושחזור של כל הרשומות האלקטרוניות
לרבות המידע הנלווה שלהן, ובלבד שפעולות כאמור יתאפשרו למנהל המערכת בלבד.
קישורים
■ שאלה מטרידה: לאורך כמה זמן אפשר להשתמש בבטחה במצעי מידע במצב מוצק?
למאמר של דיינינגר
ביום שישי הקרוב, 15.3.13 בין השעות 08:00 עד 14:00 תתקיים בנס ציונה
התרמת דם, בחסות מועדון הליונס. ניידות בנק הדם של מגן דוד אדום תגענה
לרחבת חניון הקניותר, בסמוך לרחוב האירוסים.
את הדם שיתרם יקבלו פצועים או חולים שיובאו לטיפול: נפגעי תאונות, חולי
לוקמיה (סרטן הדם) ומחלות ממאירות אחרות: יולדות, חולי לב, חולי המופיליה
(אי קרישה) וחולים אחרים. כל מי שנזקק לדם, לרבות הקשישים והילדים אשר
אינם מסוגלים לתרום, חייבים לזכות בו.
כל מנת דם שנתרמת עשויה, בעצם, לסייע לארבעה חולים ולעיתים אף יותר, מפני
שהדם ניתן לפירוק לכמה מרכיבים, שכל אחד מהם ניחן בסגולותיו שלו, להצלת
חיי אדם. תרומת דם היא מעשה נאצל של עזרה לזולת. בעזרת עירוי מרכיבי הדם
ניתן להציל באופן מיידי חייהם של חולים רבים.
כל אדם בריא/ה בגילאי 18-65 העונה על הקריטריונים שנקבעו בנוהלי משרד הבריאות,
רשאי לתרום דם.
תורמים קבועים מעל גיל 65 ועד גיל 70 המעוניינים לתרום דם, מחויבים להמציא
אישור רפואי מסמכות רפואית לפני כל תרומת דם.
מגיל 17 ניתן לתרום באישור הורים. את טופס האישור יש להוריד מאתר מד"א
www.mdais.org
מריסה מאייר כנראה יודעת מה שהיא אומרת, על העבודה מהבית של עובדי
יאהו. תודה לאל, בצ'יף זה לא עובד בצורה כזו. מי שעובד מהבית דווקא עובד
הרבה יותר קשה. ודווקא לפעמים, כאשר עובדים שרגילים לעבוד מהבית נדרשים
למשרד, זה גורם לסיבוכים ועיכובים. שכרו של המעביד יוצא בהפסדו.
זה קרה ביום חמישי שעבר (מאז, הפכתי במשרד ל- "סכנה ברורה ומידית"). הגיעה
עבודה מורכבת ונדרשתי לשמש תגבורת. שלא כהרגלי נפרדתי מהטריינינג וצללתי
לפקקים. למזלי נס ציונה היא לא תל אביב, ולקראת 9:30 הרחובות רגועים כמו
עצלן על גראס... (כמובן, רפואי!)
אני לא תמיד פגע רע, אבל בואו נודה שהתחלתי ברגל שמאל. כוסות הקפה פשוט
מתנכלות אלי והייתי חייב להתגונן. כתוצאה מכך ישיבת התאום נגמרה באופן
לא צפוי. בוא נגיד שאם הייתי בחורה הייתי נוסעת הביתה להחליף. אבל אני
לא בחורה והבית שלי רחוק, אז נשאתי כל היום את הכתם בבגד, וגם הכביסה לא
הורידה אותו מהמוניטין שלי.
עד שיגיע השלב שלי בפרויקט, התבקשתי לסייע במטלות קטנות. מטלות כמו למשל,
לשלוח את המייל של המגזין לרשימה קטנה של קוראים פוטנציאליים. עשיתי זאת
בכיף, ורק התבלבלתי במשהו פצפון: במקום הודעה המזמינה להירשם, שלחתי להם
את ההודעה הרגילה, זו שמקבלים כולכם המנויים ("הנך מקבל מסר זה מפני שנרשמת
בעבר ל-בלה-בלה-בלה...").
בשארית היום הגיעו מחלק מהנמענים שלי בקשות להסרה מרשימת התפוצה. חלקן
לא סימפטיות בלשון המעטה. מה אני חושב לעצמי, ספאמר שפל שכמוני, גוזל אלקטרונים
בזוי, זנב אוד עשן שישלם על חוצפתו הן בעולם הזה והן בעולם הבא...? ומה
אני חושב עליהם, שהם דביליים שלא זוכרים שאף פעם לא נרשמו? אם משאלותיהם
היו מתממשות, הייתי הופך לפולארד החדש.
על הטעות החמורה נאלצתי להתחייב לכתיבת התנצלות בגיליון זה. אז הנה, אני
מתנצל. מאוד- מאוד מתנצל. מרכין ראש. על ארבע. רק חבל שאני
זורע אל קוצים: כל מי שהתרגז בכלל לא יקרא זאת.
בהמשך נתנו לי למיין תיקים ולחפש חלקי חילוף אבל זה לקח לי יותר מדי זמן.
לא היה לי נוח לעבוד בסביבה כל כך... פרודוקטיבית. זה גורם לך להרגיש חילזון
קטן במעלה דרגות פירמידת המאייה בצ'יצן
איצה.
כדי להפיג מתחים התנדבתי להביא את ארוחת הצהריים. במרכז המסחרי... (סליחה)
"במרכז העיר" של נס ציונה יש חנויות אוכל מהיר לא רעות בכלל. אם בשל הטעם
או מפני שהן פחות עמוסות, עובדי חברות היי-טק מפארק המדע נ"צ-רחובות מבקרים
בהן תכופות בצהרי היום. חניון המרכז עמוס במכוניות חברה. באותו יום ה'
ראיתי משלחת שלמה של מחויטים עם תגי זיהוי תלויים מסרט, שהביאה גם אורחים
מחו"ל. ישראלי אחד בקבוצה טחן למוות את המילה "אוטוקטונוס" (autochthonous,
יענו מקומי-אוריגינאלי). המילה נשמעת כמו נקישה על הדלפק, אבל איש השווארמה
רגיל לממהרים העצבניים ולא התרגש.
"דיס איז שווארמה. איט איז וורי אוטוקטונוס. יו קאן האב צ'יקן אור
הודו אור ביף, באט איט אול טייסטיס לייק שיפ."
(This
is Shawarma, it is very autochthonous. You can have chicken or hodu
or beef, but it all tastes like sheep)
שמעתי "הודו" ו-"שיפ" באותו משפט,
והבנתי למה הוא לא אומר טרקי (Turkey):
כי מאז תקרית המרמרה ב-2010 ואפילו שצדקנו, כדאי להיזהר מלהסתבך.
עד כמה שניסיתי למהר, הגעתי עם שקיות האוכל בזמן כדי לשמוע ש-"צדיקים עבודתם
נעשית על ידי אחרים".
השורות הנוספות שכתבתי צונזרו, אני לא יודע למה, אבל חושד.
בקיצור, אם טוב לכם לעבוד מהבית, תעמדו על כך. אנחנו חיים בעידן של מחאה
חברתית, של מרידה צרכנית, אביב המזה"ת וחכמת ההמונים. הפרט הוא המוקד,
המניע , המשנה את חוקי המשחק.
או שלא.
עובד חוץ - לא לגמרי גאה
לומדים בבאר שבע?
"באר שבעים יקרים,
אם אתם מכירים מישהו/י שמחפש/ת להיכנס לגור עם שותפים במיידי, נא להעביר.
אם לא - הפיצו/ שתפו אצלכם (:
מתפנה חדר בדירה באזור מצדה פינת יהודה הלוי (13 דק' באופניים מהקמפוס)בחדר
נשארת מיטה וחצי+מזרן וארון כפול. בדירה נשארת שותפה מגניבה, שותף נפלא
בשם תובל, וכלב לברדור ג'ינג'י מקסים בשם צ'יף 3> המחיר לחודש 800
ש"ח. לפרטים
פנו לתובל בהודעה
ולקינוח, עוד חיוך קטן בנושא
יציאת מצרים ומתן תורה.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין
חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש
העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים
במגזין.