▪ פרופיל חברה
▪ מכתבים למערכת
▪ יעוץ ופרויקטים
▪ שחזור מידע
▪ פרסום ומודעות
▪ אתר הבית

טלפון 08-9400070
 

אנשים משתנים משלוש סיבות:
למדו יותר מדי
סבלו מספיק
או עייפו מאותו הדבר תמיד

לא כל כך נעים לראות ענן סגור

Microsoft Trustworthy Computing, שם מעורר אמון. באנגלית, מצלצלת המהימנות נכונה יותר, איכותית יותר, הלא כן? מי שמבקש שירותי אחסון מחברה עם שם שכזה, לא מצפה שהיא תיפול על אותן טעויות טיפשיות הצפויות והנסלחות מבעל אתר פרטי.
ביום שישי של שבוע שעבר נחסמה הגישה של משתמשי השירות למידע שלהם המאוחסן בענן (הקרוי Windows Azure Storage).  ולא רק ללקוחות, אפילו פורטל הבידור Xbox Live של מייקרוסופט עצמה, הפסיק להגיב.

המשתמשים המופתעים החלו להחליף תיאוריות בפורומים, ודי מהר עלו על הבעיה. על מנת לגשת לענן משתמשים הלקוחות, באפליקציות הפועלות בתשתית SSL (או Secure sockets layer). מה שקרה בענן באותו יום, הוא שפג תוקף רישיון השימוש ב-SSL על ידי המערכת.
 

הפתרון המידי שהיה אפשר לתת במקרה כזה, הוא ביטול  הפרוטוקול המאובטח (HTTPS)  ולהמשיך לעבוד עם HTTP עד אשר יעודכן האישור. אבל, לקוחות המחזיקים במידע עסקי בענן לא כל כך היו שמחים לעשות זאת.
הרבה לקוחות כעסו מאוד, הספק הציע החזר כספי כפי שנקבע בהסכמי רמת השירות, אך עדיין קשה לו להסביר כיצד שכח לחדש את הרישיון.
זו תזכורת נוספת שמאחורי התוכנות, המערכות המתוחכמות וחברות הענק, יושבים אנשים, וכי לשכוח או לטעות... זה אנושי.

לפני שנה בדיוק Windows Azure Storage גם גרם downtime ללקוחות שלו. 2012 הייתה שנה מעוברת. אבל השירות לא היה מתוכנן לזכור זאת, ופסח על תאריך ה-29 בפברואר. להסבר המלא
 

קישורים

▪ מדי פעם הבאנו לכם אנקדוטות על מקרי אובדן מידע. אבל יש אתר שכל מטרתו לתעד את המקרים הללו: http://datalossdb.org

▪ בחברות הטכנולוגיות הישראליות, 2% מהרווחים מושקע בשיווק, בהשוואה ל-6.5% בחברות האמריקניות המקבילות. למה?

▪ אז החלפתם דיסק קשיח. מה עושים עם הדיסק הישן? -אם הוא תקין, כדאי תמיד לשמור ליום סגריר. אם הוא תקול, אל תפקירו את המידע שבו, השמידו בחכמה.
 

מחפשת עבודה

צעירה מגבעתיים, בעלת תואר MBA בניהול משברים ותהליכים מדיניים בזירה הבינלאומית, מחפשת עבודה במגוון תחומים.
צרו קשר בדואל או בטלפון 052-8343512

על יתרונות גומז פיר

הצלבנים והתולעים

תולעת ה-Stuxnet חזרה השבוע לחדשות. אבל תרשו לנו להתייחס הפעם לתולעים לא פחות מעניינות.

"מסדר ההוספיטלרים הסוברני הצבאי של הקדוש ג'ון של ירושלים, רודוס ומלטה" (הידוע בקיצור גם בשם "המסדר-הסוברני-הצבאי-של-מלטה") הינו מסדר קתולי עמאי (לא מיועד לאנשי כמורה). בימינו, הוא בעל במעמד של משקיף באומות המאוחדות (מאז 1993) ומפקדתו שוכנת ברומא. מקור המסדר של ימינו הוא במסדר ההוספיטלרים אשר הוקם בירושלים באמצע המאה ה-11, במטרה לספק עזרה לצליינים חולים ועניים. לאחר תבוסת הצלבנים בירושלים בשנת 1099, הפך למסדר צבאי שנועד לאבירים ואצילים. לאחר שהמוסלמים השלימו את כיבוש ארץ ישראל, עברה פעילות המסדר לרודוס (1310–1523) ולאחר מכן למלטה (1530–1798). כיבוש מלטה על ידי נפוליאון סיים את ריבונות המסדר על האי, אולם הוא המשיך לפעול, ולטעון לריבונות עצמאית מאז.
לבני מסדר ההוספיטלרים היו מספר תובנות הקשורות לסניטציה בהקשר לטיפול ומניעת מחלות. במאה ה-13, דאג המסדר לבנות מערכת של 35 בתי שימוש בעיר עכו. כיום, חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מסננים את קרקע בתי השימוש העתיקים כדי להבין את ההיסטוריה המשותפת שלנו עם טפילי המעיים.

הצלבנים היוו אחד הגלים הגדולים ביותר של נדידה אנושית שהתרחשו באירופה של ימי הביניים. במאה ה-12 וה-13, מאות אלפי אירופאים נסעו למזרח הים התיכון במסעות צבאיים, דתיים או מסחריים.
חוקרים של טפילי מעיים מסוגלים היום לעקוב אחר נדידות האדם באמצעות שרידי הטפילים שהתלוו אליהן. המחקר שופך אור על השפעתם על בריאות האדם בעבר, על הבנת תוצאות המחלות ועל צפי עתיד בריאות האדם.

האנתרופולוג הביולוגי דר' Piers Mitchell, אוסף צואה שהתכלתה ומנתח אותה תחת המיקרוסקופ. זמן רב אחרי שטפילים רבים כבר אינם, ניתן להסיק את נוכחותם במעי בני האדם על ידי גילוי ביציהם, בני מאות או אלפי שנים.
בקרב החוקרים בעולם, יותר ויותר מסכימים כי תולעי המעיים היו אורחים בלתי קרואים של האדם במשך אלפי שנים. היחסים הללו חזקים היום יותר מתמיד. במאה ה-21, ארגון הבריאות העולמית מעריך כי 740 מיליון בני אדם באזורים הטרופיים, סובלים מתולעי קרס (hookworm)
את הצלבנים מאשימים בהפצת הטפילים בימי הביניים, אך מעט מחקר נעשה לגבי סוג התולעים, כיוון ההפצה, וההשפעה על התבניות האנדמיות של המחלה.
כאשר מיטצ'ל בדק את המַחְרָאות הצלבניות בעכו, הצליח לזהות ביצים של תולעים שטוחות (Taenia, Diphyllobothrium, Schistosoma) ועגולות (Trichuris, Ascaris). במיוחד מעניין הממצא של שרידי תולעים שחלק ממחזור התפתחותן מתרחש ברקמות של דגים: הן נפוצות בצפון אירופה, היכן שנהוג לאכול דגים מיובשים, מעושנים או מומלחים (לא מבושלים). תולעים אלו לא נפוצות במזרח התיכון, ככל הנראה מפני שהסביבה לא תומכת במחזור ההתפתחות של הטפיל.
המדענים מקיימברידג' הצליחו להוכיח שבאזור שלנו לא היו טפילים מהסוגים הללו לפני מסעות הצלב. הם מאמינים שהצלבנים הביאו אותם במעיים שלהם. דוגמא לכך שגלי הגירה הפיצו בעבר מחלות סביב העולם. לפעמים המחלות משתרשות והופכות אנדמיות, ולפעמים לא.

קיימות סברות שכאשר אבות אבותינו הקדמונים היו ציידים-מלקטים, היו להם פחות טפילים מפני שכל הזמן נדדו, ולאחר שהשתקעו באזורים מסוימים, זה הפך אותם לרגישים יותר להדבקה חוזרת במחלות הטפיליות.
מיטצ'ל מתכנן להרחיב את המחקר אחורה בזמן, להתמקד באזור של סהר הפורה שבין ירדן לאיראן, שם התפתחו התרבויות המוקדמות ביותר במשך עשרת אלפים השנים האחרונות. מחקרו ינסה לעקוב אחר ההיסטוריה של המחלות הטפיליות במזרח התיכון משנת 9,000 לפני הספירה הנוצרית ועד לימי רומי, ולהסביר מתי הפכו מחלות אלו לנפוצות, האם השימוש בהשקיה החמיר את החשיפה לטפילים, ואפילו מהי השפעתו של מושב האסלה על בריאות האדם. (למקור)


כפי שתולעים רבות מקיימות את מחזור ההתפתחות שלהם בהעברה מפונדקאי לפונדקאי, "תולעי מחשבים" עוברות אף הן ממחשב למחשב - לרוב באמצעות רשת. מדובר כמובן בתוכנות זדוניות, המנצלות פרצות אבטחה במחשבי היעד כדי לחדור אליו. כמו התולעים הביולוגיות, הם תמיד גורמות איזו שהיא נזק לפונדקאי - גם אם הנזק מוגבל לצריכת משאבים (כך גם התולעים השטוחות במעי!). להבדיל מווירוס מחשב רגיל, תולעי המחשב לא חייבות להיצמד לתוכנה קיימת.
משנה לשנה, תולעי המחשב מתוחכמות יותר ודרכי ההפצה בהתגנבות קשות יותר לאיתור וחסימה. ככל שהן ממשיכות להתפתח, כך גם הצורך באיתור ומעקב עליהן. מוצרי אבטחה רבים משתמשים במערכי איתור חדירה מבוזרות (DIDS) לאיתור תולעים חדשות או כאלו אשר מנצלות דרכים נסתרות או סריקות שקטות לכיסוי הפעילות הזדונית.

מערך איתור חדירה מבוזר מורכב ממספר מערכות איתור חדירה (או חיישני רשת אחרים). החיישנים יכולים לסמן מיקום פיזי או וירטואלי. הם מתקשרים ביניהם באופן ישיר או באמצעות שרת מרכזי המאפשר ניתור אירועים ברשת. בשימוש נכון על ידי צוות האבטחה, מערכים אלו יסייעו בניהול יעיל של משאבי ניתוח האירועים, על ידי ריכוז כל המידע על מתקפות שמתרחשות בתחומי המערך. 
באמצעות המערך ניתן לזהות תבניות מתקפה, וכאשר התבנית מתאימה לתולעת מחשבים, ניתן גם לעקוב אחריה, לחקור אותה ואת מאפייניה ואף ללמוד לזהות שלבים מוקדמים של התפרצויות נוספות.
 

קוד אתי

ספרד החליטה לאחרונה להגביר את המלחמה נגד הפשע הקיברנטי ויסדה את הפיקוד המשותף להגנת סייבר. הוא יפעל תחת משרד הביטחון, ינהל ויתאם את פעולות הצבא מול מתקפות סייבר. בראשו יעמוד גנרל, שיענה לפקודות המטכ"ל.
ברוב מדינות האיחוד  החלו למסד את התחום. ה-28 בינואר הוכרז כ"יום ההגנה על המידע" באירופה.
NATO הגדירה את טרוריזם הסייבר כ-"מתקפת סייבר המשתמשת או מנצלת רשתות מחשוב או תקשורת על מנת לגרום למספיק הרס כדי ליצור פחד או לאיים על החברה כדי להשיג מטרה אידיאולוגית". טרור הסייבר מושג באמצעות רוב הכלים של הפשע הקיברנטי. קבוצות טרור מאמצות טכנולוגיות למטרות משני סוגים, עם סיכונים הגיוניים. סוג המטרות הראשון כולל את אלו המשפרות את יכולת ארגון הטרור לבצע פעילויות רלוונטיות ליעדים האסטרטגיים שלו, כמו גיוס ואימון.
הסוג השני הוא זה המשפר את תוצאות פעולות המתקפה. כיום אין קוד אתי או חוקתי ידוע לניהול חקירה של טרור קיברנטי בינלאומי או במימון ממשלות. שטח הפעולה נוח לארגוני טרור, כוחות ביטחון בעולם מקיימים סדנאות וכנסים בינלאומיים כדי לפתח מדיניות ותהליכים (best practices) לתיאום במתקפות טרור עתידיות. למרבה הצער, הושג עד כה מעט מאוד.
האינטרפול חיברה בסיוע מומחים של מספר מדינות,  ספר הוראות שמכונה היום  Information Technology Crime Investigation Manual -ITCIM. הוא נחשב למדריך תהליכים לחוקר המנוסה, וכולל אמצעי תרגול לשיתוף הידע עם בעלי תפקיד מקבילים במדינות שונות, ומערכת שיתוף מידע מהיר. המדריך הזה מזדקן, הוא כבר בן 10, אבל נחשב לבסיס עבור קוד אתי ללוחמה בפשע ובטרור הקיברנטיים.
ועידות ה- ETS 185 וה- CETS 196 הניחו את התשתיות המוצלחות עד כה ללוחמה ולמניעה של טרור הסייבר ברשת, ושל שימושי טרור נוספים של האינטרנט. הבעיה היא שלא כל המדינות מסכימות עם המסקנות הללו. ועידה אחר ועידה, מומחים הגיעו למסקנות רבות אבל היישום לא הושג עד תום. פשוט, מפני שיש מדינות כמו סין ורוסיה, שמתנגדות בפועל כאשר זה מגיע למרדפים בינלאומיים ולטרור סייבר שמאחוריו עומדות מדינות.
 

הומור

מתוך הסרטים

לצטט את המומחה

תנאי בדיקה בלתי סבירים
 

למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.

נשמח לקבל הערות והארות, המלצות ובקשות או קישורים לאתרים מעניינים לדואל: magazine@chief.co.il

http://www.bos.co.il

מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2013